האם חוק השכירות ההוגנת הוא באמת מהפכה? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם חוק השכירות ההוגנת הוא באמת מהפכה?

המחוקק קבע כי תשלומים למתווך שפעל מטעם המשכיר לא יחולו על השוכר ■ אבל נוסח החוק אינו משנה את המציאות הקיימת, שכן מתווכים רבים מתנים את הצגת הדירה לשוכר הפוטנציאלי בחתימתו על הסכם הזמנת שירותי תיווך, שבו השוכר מחויב לשלם את דמי התיווך

35תגובות
יוזמי חוק שכירות הוגנת, חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר
אמיל סלמן ואוליבייה פיטוסי

באחרונה התבשרנו כי התיקון לחוק השכירות השאילה (חוק השכירות ההוגנת) עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. אחת ממטרות החוק היא להבטיח ודאות והגינות ביחסים המשפטיים בין השוכר למשכיר. לכאורה, נראה כי נוסח החוק אכן מסדיר נושאים מהותיים בשוק השכירות שבהם נדרשת ודאות, אבל כשבוחנים את הנוסח לעומק, מגלים כי הוא דווקא מעורר שאלות רבות ובחלקו אף יוצר חוסר ודאות במידה רבה יותר מזו שהיתה לפני שנכנס לתוקף.

אחד הנושאים שהחוק מתיימר להסדיר הוא תיקון הליקויים בדירה. החוק מגביל את זמן תיקון הליקויים, וקובע כי המשכיר יתקן על חשבונו כל ליקוי או פגם שאינו נובע משימוש בלתי־סביר של השוכר ואינו קל ערך, בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-30 יום. כמו כן, פגם דחוף שאינו מאפשר מגורים באופן סביר יתוקן בתוך שלושה ימים. הקושי הבולט בנוסח החוק המעורר אי־ודאות הוא הביטוי "שאינם קלי ערך". הוראה זו מותירה את השוכר והמשכיר לפרש מהו תיקון שאינו קל ערך - ובכך גורמת לאי־בהירות. החוק מחדד את הצורך להטמיע בהסכמי השכירות אילו תיקונים נחשבים קלי ערך, כדי למנוע ויכוחים עתידיים בין השוכר למשכיר.

נושא בולט נוסף שהחוק מתיימר להסדיר הוא הביטחונות. לפי החוק, ערובות הכרוכות בתשלום כספי לשוכר לא יעלו במצטבר על שווי שלושה חודשי דמי שכירות או על שליש מדמי השכירות בעבור תקופת השכירות כולה (הנמוך מביניהם). שוק הביטחונות בשכירות הוא שוק פרוע, שבו בעלי דירות מבקשים משוכרים צעירים ערבויות בנקאיות או תשלום מזומן בגובה עשרות אלפי שקלים. הנוסח הקיים מותיר ספק בנוגע לביטחונות שאינם ערבות בנקאית או מזומן, למשל, צ'קים הניתנים על ידי השוכר למשכיר — האם אלה ביטחונות הכרוכים בתשלום כספי? הנושא לא ברור בין אם אלה צ'קים פתוחים בעבור הבטחת תשלומים שוטפים כמו מים או חשמל, ובין אם אלה צ'קים נוספים הניתנים בעבור השוכר להבטחת דמי השכירות. ככל שהצ'קים אינם ביטחונות הכרוכים בתשלום כספי, המשמעות היא שהמשכיר עדיין רשאי לבקש סכום כספי גבוה שיירשם על גבי הצ'ק בלי הגבלה.

בנוסף, בתקשורת פורסם כי החוק הסדיר כביכול את תשלום דמי התיווך למתווכי הדירות. בנושא זה יש פער גדול בין הפרסומים לנוסח החוק. תופעה נפוצה היא ששוכרים שלא הזמינו שירותי תיווך נאלצים לשלם דמי תיווך כחלק מהחוזה — אף שהמתווך פועל מטעם המשכיר. המחוקק ניסה להסדיר את הנושא ולקבוע כי תשלומים למתווך שפעל מטעם המשכיר לא יחולו על השוכר. עם זאת, הנוסח שאושר רך ואינו משנה את המציאות הקיימת, שכן מתווכים רבים מתנים את הצגת הדירה לשוכר הפוטנציאלי בחתימתו על הסכם הזמנת שירותי תיווך. בהסכם מצוין במפורש כי אם השוכר יחתום על הסכם שכירות, הוא מחויב לשלם דמי תיווך בסך חודש דמי שכירות.

התיקון לחוק השכירות שנחקק ב-1971 ומאז לא נעשה בו כל תיקון הוא מגמה חיובית, אבל נוסח החוק רחוק מלהיות מהפכה לשוכרי הדירות - בייחוד בנושא החשוב ביותר לשוכרים, דמי השכירות, שאינו מקבל כל התייחסות או הגבלה בנוסח החוק שאושר.

הכותב הוא עורך דין במשרד עמית פולק מטלון ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#