המרכז המסחרי הלא חוקי בירקונים ימשיך לפעול לפחות עד תחילת אוקטובר

מתחם ירקונים אמור היה להיסגר בעוד שבועיים ולהיהרס ביוני 2018, אך בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את בקשת בעלי המתחם בפתח תקוה, בהם משפחת נמרודי ועמוס לוזון — ואישר להפעילו עד לדיון בערעור ■ הבעלים: הסגירה תוביל לאובדן מאות מקומות עבודה ותמנע גישה לרכבת

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
המרכז המסחרי ירקונים
המרכז המסחרי ירקוניםצילום: עופר וקנין
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

המרכז המסחרי ירקונים מצפון לפתח תקוה, שאמור היה לסגור את שעריו ב–1 בספטמבר, ימשיך לפעול לפחות עד תחילת אוקטובר, אז צפוי בית המשפט המחוזי לדון בערעור שהגישו בעלי המתחם נגד סגירתו — כך החליט ביום ראשון נשיא בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, השופט אברהם טל, בהסכמת המערערים והפרקליטות.

"מבלי להביע דעה בגורל הערעור, נקבע דיון בו ב–3 באוקטובר. עיכוב הביצוע נושא הבקשה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת", כתב טל בהחלטתו. את הערעור הגישו אנשי העסקים עמוס לוזון, לוי שטרית ואברהם מאיר, המחזיקים כל אחד 16% במתחם; וכן חברת הכשרת היישוב בבעלות משפחת נמרודי, המחזיקה ב–51% ממנו.

הערעור הוגש באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ושמואל בורסי. את המדינה ייצגו ראש היחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות, עו"ד אשר זליגר, ועו"ד נעמי אוראל סיוון.

את הערעור, יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע, הגישו בעלי המתחם לאחר שלפני כמה שבועות סירב בית משפט השלום בכפר סבא לבקשתם לעיון מחודש בהחלטתו ממאי האחרון, שלפיה על המתחם להיסגר סופית עד 1 בספטמבר.

השופט מיכאל קרשן קבע באותה ההחלטה את מועד הריסת המתחם הלא חוקי ל–1 ביוני 2018. "גם כעת, יותר משלוש שנים לאחר שניתן גזר הדין בעניינם של המבקשים, לא השתנה המצב התכנוני במקרקעין. ההכרזה על הקרקע כחקלאית לא בוטלה, וודאי שאין בנמצא תכניות מאושרות שמכוחן ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה", כתב קרשן בהחלטתו לא לעיין בהחלטה מחדש.

בבקשתם לעיכוב הביצוע הזהירו המערערים מאובדן של כ–500 מקומות עבודה שמספק כיום המתחם, וכן מניתוק של תחנת הרכבת סגולה ודרכי הגישה אליה, שעלול להיגרם כתוצאה מסגירת המתחם.

"לא ניתן להפריז בהשלכותיו ההרסניות והבלתי הפיכות של צו הפסקת השימוש", כתבו המערערים בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו לבית המשפט. "משמעותו אינה רק סגירת מתחם שוקק ופעיל המהווה מקור פרנסה למאות עובדים ומקור הכנסות משמעותי לעיריית פתח תקוה (וכמובן גם לבעליו), אלא גם נזק אדיר לציבור הרחב כתוצאה מניתוק תחנת הרכבת סגולה מדרכי גישה ותשתיות באופן שלא יאפשר לה להמשיך לפעול, מאחר שכל כולה נשענת על המתחם הפרטי נשוא בקשה זו".

"אחת מעבירות הבנייה הגדולות בישראל"

במקביל לערוץ המשפטי, בחודשים האחרונים מנסים הבעלים להכשיר בדיעבד את פעילות המתחם הלא־חוקי, הכולל כ–2,000 מ"ר בנוי שמשתרעים על מאות דונמים. ניסיונות אלה מתמקדים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שלפני כחודשיים דנה בבקשה לבטל את ההכרזה שעליו בנוי המתחם כעל קרקע חקלאית, ולהכשיר את הבנייה.

בין היתר, בדיונים במועצה אמר לוזון לחבריה כי אם ייסגר המרכז המסחרי — בכוונתו לחסום את דרך הגישה לתחנת הרכבת וכן את החניון שלה, שנמצאים בשטח המתחם.

אף שמרבית חברי המועצה, בהובלת היו"ר אביגדור יצחקי, תמכו בתחילה בבקשתם של בעלי מתחם ירקונים לביטול ההכרזה על השטח קרקע חקלאית ובהכשרת הבנייה — לבסוף החליטה המועצה לא לבטל את ההכרזה. להחלטה זו תרמה, בין היתר, חוות דעת חריפה מאת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, נגד ביטול ההכרזה.

בפנייה ששלח בתחילת יולי לחברי המועצה, כתב קמיניץ: "מצאתי לנכון לפנות אליכם מתוך ציפייה כי תסרבו נחרצות לסייע למי שמבקש לעשות שימוש בהחלטת המועצה הארצית, על מנת להכשיר את אחת מעבירות הבנייה הגדולות ביותר הקיימות בישראל. מצאתי לנכון לבקשכם שתצביעו כאיש אחד נגד ההצעה לבטל את ההכרזה על קרקע חקלאית במתחם ירקונים, וזאת מתוך כבוד ולו מינימלי למערכת התכנון ולמערכת אכיפת החוק גם יחד".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ