הצלחה לקול הקורא של משרד הפנים: 93 רשויות מקומיות ביקשו להתאגד באשכולות יישובים - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצלחה לקול הקורא של משרד הפנים: 93 רשויות מקומיות ביקשו להתאגד באשכולות יישובים

במסגרת המהלך, חלק גדול מהפעילות המוניציפלית ייעשה במסגרת הרחבה של האשכול ■ בין האשכולות שהוגשו: "השרון", שמאגד את רעננה וכפר סבא עם טייבה וקלנסאווה, ו"ואדי ערה", שמאגד את פרדס חנה וקיבוצי מנשה עם אום אל פאחם

13תגובות
עופר וקנין

קול קורא שפרסם באחרונה משרד הפנים הוביל לפניית 93 רשויות מקומיות, שביקשו להקים יחד 14 אשכולות יישובים חדשים. האשכולות שיאושרו יצטרפו לחמישה אשכולות שכבר קיימים כיום, שבמסגרתם מאוחדים 57 יישובים.

רעיון אשכולות היישובים הפך לדרך הפעולה המועדפת כיום על משרד הפנים לייעל את עבודת השלטון המקומי. השלטון המקומי מונה לא פחות מ-257 רשויות מקומיות שונות - הרבה יותר מהרצוי ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל. לאחר שיוזמות לאיחודן של רשויות מקומיות שבו ונכשלו בעבר, כיום מקדם משרד הפנים את קונספט האשכולות כאלטרנטיבה.

"שיתוף הפעולה מוליד כוח רב ליישובי האזור ומעניק ליישובים הקטנים משאבים שכיום הם יכולים רק לחלום עליהם", אומרים במשרד הפנים. "המרוויחים הגדולים הם התושבים. הפיילוט שהחל בצפון ובדרום הארץ הוליד שותפויות מרתקות, שהניבו מערכת חינוך ייחודית למדעים, מרכזים אזוריים לבעלי מוגבלויות, מערכות היסעים משותפות, פרויקטים במיליונים לטיפול באשפה והיד עוד נטויה".

בין הנושאים לשיתופי פעולה אפשריים במסגרת האשכול ניתן למנות טיפול בתחום הפסולת והאכיפה הסביבתית, פעילות ספורט ותרבות, תכנון משותף של תחבורה ציבורית, תיירות, פארקי תעשייה, היערכות לחירום, מסגרות אזוריות לאוכלוסיות מיוחדות ועוד.

לדברי מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, "המשמעות העיקרית של ההתארגנות כאשכול היא מקסום המשאבים ברשויות מקומיות. יש יתרון חשוב לגודל, וכוחו של יישוב קטן אינו דומה לכוח הכלכלי של עשרה יישובים המאוגדים במטרה אחת – למשל בהקמת מוסדות חינוך מיוחדים, או אפילו תעסוקה. זה די טבעי שרשויות רבות מבינות את הפוטנציאל בעבודה המשותפת ובשיתופי פעולה כלכליים אזוריים".

כהן הוסיף כי משרד הפנים מתקצב את צורכי האשכולות השונים בכמה מיליוני שקלים בודדים בשנה, שמיועדים בעיקר לשכר מנכ"ל וצוות מצומצם עבור כל אחד מהאשכולות. "הכסף במקרה הזה הוא לא הסיפור. הרשויות הבינוי שיש פה יתרון עצום לגודל. גם למשרדי הממשלה קל הרבה יותר לסכם על אספקת שירותים לאשכול, ולא להתדיין עם כל ראש רשות בנפרד. אנחנו מספקים רק את הפלטפורמה". עוד לדבריו, עד לסוף השנה האזרחית מתכוון משרד הפנים לבחון את ההצעות שהגישו הרשויות השונות ולהחליט לגבי האשכולות שיוקמו.

במשרד הפנים הדגישו כי באישור האשכולות יינתן משקל לרמת הגיוון של האשכולות בהיבט הסוציו-אקונומי, היהודי-ערבי, הדתי ועוד. "בקשות להקמת אשכולות הומוגניים נפסלות על הסף", נמסר.

בחינת ההצעות להקמת אשכולות שהוגשו מעלה כי חלקן אכן עונות על דרישת ההטרוגניות. כך למשל, במסגרת אשכול "ואדי ערה" מבקשות להתאגד המועצה האזורית מנשה, היישובים היהודיים פרדס חנה-כרכור וחריש, ושורה של יישובים ערביים בהם אום אל פאחם, באקה אל גרבייה ועוד. באשכול "סובב כנרת והעמקים" מבקשות להתאגד טבריה, בית שאן, המועצות האזוריות גליל תחתון ועמק המעיינות, והמועצות המקומיות טורעאן, עילבון מע'אר ועוד. באשכול השרון מבקשות להתאגד רעננה וכפר סבא יחד עם קלאנסווה וטייבה.

מנגד הוגשו גם כמה בקשות עם רמת הומוגניות גבוהה, כגון אשכול זעיר הכולל את הרצליה, רמת השרון וכפר שמריהו, או שני אשכולות שהוגשו באזור יהודה ושומרון, שבאופן טבעי כוללים יישובים יהודיים בלבד.

לדברי מריה ג'יריס, מנהלת תחום הפיתוח הכלכלי והאשכולות במשרד הפנים, ההיענות לקול הקורא בפריפריה היתה גבוהה משמעותית מזו שבגוש דן. "ייתכן שהרשויות במרכז חזקות כלכלית ופחות זקוקות לזה", הסבירה. "בגוש דן יש מסות של אוכלוסייה ואין את המרחקים המאפיינים את הפריפריה, אז ייתכן ששם האשכול הוא לא הפתרון, אלא דווקא הקמת עיר מטרופולין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם