מדוע בסינגפור אין הומלסים? - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע בסינגפור אין הומלסים?

80% מהאוכלוסייה בסינגפור גרה בדירות מסובסדות שנבנו על ידי העירייה - רובן בבעלות הדיירים ■ רוכשי דירות בפעם הראשונה והשנייה מקבלים מענקים ממשלתיים, ויש גם קרן חיסכון לאומית המסייעת במימון המשכנתא

23תגובות
פרוורי סינגפור. מצופים בבנייני מגורים שהקימה הממשלה
בלומברג

"מעולה, הגעת", אמר יוג'ין ונראה כאילו הוא התכוון לכך ברצינות. הסינגפורי הצעיר הראה למבקרים את דירתו החדשה, דירת 3 חדרים באחד ממגדלי המגורים הרבים בעיר. יוג'ין אמר כי הוא ואשתו כבר מצפים למלא את החדרים בתינוקות. הוא אפילו נשמע נלהב מכך שהוריה של אשתו מגיעים לגור עמם בדירה.

אם יוג'ין נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, זה מפני שהוא הולוגרמה במוזיאון של המועצה לבנייה ופיתוח של סינגפור — HDB. מדינות רבות מתפארות בפרויקטים של דיור ציבורי שהקימו, אבל מעטות מסורות להם כמו סינגפור, שבה 80% מהאוכלוסייה גרה ביחידות דיור מסובסדות שנבנו על ידי הממשלה — רובן בבעלות הדיירים. פרוורי עיר המדינה מצופים במגדלי HDB, הצבועים בצבעי פסטל מרגיעים.

מערכת הדיור הלאומית הרחבה מפתיעה מבקרים שמכירים את סינגפור כמדינה שבה רמת המסים נמוכה, ומשמשת מרכז פיננסי לבנקאים מכל רחבי העולם. ואולם HDB היא חלק חיוני ממדיניות חברתית כלכלית ועוגן למפלגה השולטת — מפלגת התנועה של העם (PAP) — שהובילה את סינגפור מאז שזכתה המדינה בעצמאות. המודל משמש דוגמה גם לשכונותיה של סינגפור.

הממשלה מחזיקה ב–90% מהקרקעות בסינגפור

HDB הוקמה ב–1960 והחליפה את הסוכנות לתכנון עירוני שהקימו הבריטים. במקור, מטרת הסוכנות היתה לבנות דירות להשכרה עבור משפחות עניות, אבל בתוך ארבע שנים היא נהפכה לסוכנות לבניית דירות למכירה להמונים.

לי קואן יו, ראש ממשלת סינגפור ב–1959–1990, כתב כי הוא חשב שעידוד בעלות על דירות יעניק לכל אזרח אחזקה במדינה, ויחבר בין אוכלוסיית האי המורכבת מקהילות אתניות שונות של סינים, הודים ומאלאים. הממשלה השתמשה בכוחה לרכוש חלק ניכר מהקרקעות שלא היו בשליטתה — כיום הממשלה מחזיקה ב–90% מקרקעות במדינה — ובהדרגה העבירה את הסינגפורים מכפרים בעלי בנייה נמוכה למגדלי דירות.

סינגפור
STAFF/רויטרס

כיום יותר ממיליון איש מתגוררים בדירות של HDB, רובם מרוכזים ב–24 ערים חדשות שהוקמו סביב העיר המקורית. כל שנה הממשלה מוכרת מקבץ חדש של דירות שעדיין לא הוקמו, ברוב המקרים לרוכשי דירה ראשונה. לכל דירה יש חוזה של 99 שנות חכירה, והן נמכרות מתחת למחיר השוק. הרוכשים צריכים לחכות 3–4 שנים כדי שהדירות ייבנו. יש אפשרות לרכוש דירות קיימות של HDB היישר מהבעלים, במחיר שעליו מסכימים שני הצדדים.

רוכשי דירות בפעם הראשונה והשנייה מקבלים מענקים ממשלתיים, לא משנה אם הדירה שהם רוכשים היא ישנה או חדשה. מכסות שקובעת הממשלה מבטיחות כי המגוון של הקהילות האתניות השונות בכל מגדל יהיה בהתאם לחלקן במדינה, אמצעי שנועד למנוע היווצרות של מובלעת בעלת קהילה אתנית אחת.

דירות שלושה חדרים חדשות שהוצעו השנה בפונגול, פרוור שהוא מקום הפיתוח המרכזי של HDB, עולה 300 אלף דולר סינגפורי (217 אלף דולר) בממוצע. המענק הממשלתי לרכישת דירה ראשונה יכול להגיע ל–75 אלף דולר סינגפורי. דירה דומה בשוק החופשי בסינגפור תעלה 20%–25% יותר. רכישת דירה מקבלן פרטי — שהפרויקטים שלהם מיועדים לעשירים ולזרים — יכולה לעולות אף פי שלושה.

המזומן שבו משתמשים הסינגפורים לרכישת דירות מגיע מקרן החיסכון הלאומית — CPF — קרן חיסכון חובה, שכל אזרח חייב להפריש אליה 20% משכרו החודשי, והמעסיקים צריכים להפריש 17% נוספים. האזרחים רשאים למשוך חלק מחסכונותיהם מהקרן לצורך רכישת דירה של HDB. רבים אחרים זכאים למשכנתאות זולות שמספקת HDB, והם יכולים להשתמש בכספי החיסכון לשלם את ההחזר החודשי של המשכנתא.

מבחינות רבות התוכנית נחשבת להצלחה. בסינגפור אין הומלסים. מגדלי HDB נראים קצת משעממים, אך הם נקיים ובטוחים והדירות מרווחות מספיק. הדיור הציבורי בסינגפור הוא יותר בר השגה לעומת דיור ציבורי בהונג קונג, בלונדון ובערי עשרים אחרות בעולם. רוכשי דירה ראשונה בסינגפור מוציאים בממוצע פחות מ–25% מהכנסות משק הבית שלהם על משכנתא.

תכנון גרוע

הדיור הציבורי הוא חלק מהסיבות לכך ש–PAP נמצאת בשלטון עשרות שנים. המועמדים של PAP בבחירות דואגים תמיד להזכיר לבוחרים שמחוזות שבוחרים באופוזיציה עוברים לתחתית רשימת הבקשות לשדרוג מבני הדיור הציבורי.

בנוסף, באמצעות הדיור הציבורי המדינה מכתיבה לאוכלוסייה כיצד עליה לחיות. יש חוקים קפדניים לזכאות לדיור ציבורי. העדיפות ניתנת לזוגות נשואים, כחלק ממדיניות עידוד הילודה של הממשלה. רווקים יכולים לקבל דירה רק אחרי גיל 35.

כמו כן, נראה כי תוכנית הדיור הציבורי אינה מסייעת לעניים באותה מידה שמסייעות תוכניות דומות בארה"ב ובבריטניה. דירות מסובסדות להשכרה זמינות למשקי בית המרוויחים עד 1,500 דולר, ולא הצליחו לגייס כסף מקרובי משפחה. הדירות הן בדרך כלל דירות סטודיו או דירות בעלות חדר שינה אחד — לא פתרון אידיאלי למשפחה שנקלעה למצב כלכלי קשה.

השאלה הגדולה היא אם מערכת שבנויה על בעלות של דירות ומבטלת את שוק השכירות תוכל להתאים לצורכי הסינגפורים גם בעתיד. חלק מהמבקרים טוענים כי עדיף שהצעירים ישקיעו את כספם בהקמת עסקים מאשר ברכישת דירות. בנוסף, רכישת דירה דורשת מהצעירים בסינגפור מחויבויות שלא נדרשות מהן במדינות אחרות, כמו נישואים.

עד כה פתרון הדיור הציבורי נראה הגיוני. ואולם הסינגפורים ממשיכים להתחתן בגיל מאוחר יחסית, למרות התמריצים של HDB. מחירי הדיור עלו וצעירי סינגפור כבר לא נהנים מאותן תשואות שמהן נהנו הוריהם כשסינגפור צמחה בקצב מהיר. הסכנה היא שהצעירים יפסיקו לראות בתוכנית הדיור הציבורי נכס לאומי ויראו בה יותר כלוב זהב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם