שיתוף הציבור בתוכניות מתאר עירוניות יחסוך זמן וכסף - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיתוף הציבור בתוכניות מתאר עירוניות יחסוך זמן וכסף

מן הראוי שבתכנון כוללני כזה תשתף הרשות המקומית גם את התושבים החיים בה - על אחת כמה וכמה כשהמימון לעריכת התוכנית נעשה מהתקציב הציבורי, ואמור בסופו של יום לשרתם

4תגובות
תושבי הרצליה מוחים על תוכנית המתאר. ראש העיר הודיע כי בכוונתו לשנותה
הרצליה איכות חיים

שיתוף הציבור בתכנון עירוני אמנם אינו הליך המחייב מכוח החוק, אבל הוא מגמה מוכרת בעולם כבר שנים רבות. בתהליך יכולים תושבי המקום ליטול חלק בעיצוב מדיניות התכנון העירונית, במיוחד כשמדובר בתוכניות מתאר — תכנון מהותי, שעתיד להשפיע כמעט על כל אורחות החיים שלהם.

תוכנית מתאר קובעת בדרך כלל את המתווה התכנוני המקיף של רשות מקומית לשנים רבות קדימה. זו בעצם תוכנית המציבה את אמות המידה העירוניות עבור התכנון העתידי — ובהן כמה יחידות דיור יתווספו, היכן יפותחו האזורים המסחריים, שימור מבנים היסטוריים, סימון אזורים להתחדשות עירונית, הגבלת בנייה באזורים מסוימים, פיתוח תשתיות, קביעה כיצד יראה המרכז הפועם של העיר וכיו"ב.

מן הראוי שבתכנון כוללני כזה תשתף הרשות המקומית גם את התושבים החיים בה — על אחת כמה וכמה כשהמימון לעריכת התוכנית נעשה מהתקציב הציבורי, ואמור בסופו של יום לשרתם.

ואולם סוגיית תוכנית המתאר והליכי שיתוף הציבור אינם בהכרח מחוברים. לעתים נמנעת הרשות המקומית מלשתף את התושבים בתכנון המתארי. מפרסומים אחרונים בתקשורת, כולל במדור זה, עולה כי כמה רשויות במרכז הודיעו כי החליטו לבטל או למשוך את תוכניות המתאר החדשות שלהן, שכבר הופקדו בוועדה המחוזית. כך למשל, בהרצליה התחילו לתכנן את תוכנית המתאר ב–2009, והפקידו תוכנית שבישרה על הכפלה במספר התושבים בעיר. ואולם כשלושה חודשים לאחר הפקדתה להתנגדויות בוועדה המחוזית, ראש עיריית הרצליה הודיע על כוונתו למשוך את התוכנית, בהיעדר שיתוף ציבורי מספק.

דוגמה אחרת היא תוכנית המתאר בכפר סבא, שבה לא נעשה הליך שיתוף למרות מספר התושבים הרב בעיר, והעובדה שלפי תוכנית המתאר היו אמורים להתווסף אליה כ–150 אלף תושבים. גם במקרה זה הרשות נתקלה במחאה של התושבים והחליטה למשוך את התוכנית שקידמה.

לחץ התושבים בהרצליה וכפר סבא אמנם השיג את שלו — אבל המחיר שנאלצו לשלם כבד. נראה כי אילו הרשויות היו מבצעות הליך של שיתוף הציבור בזמן הנכון ובמקום הנכון, אולי הן היו מצליחות לחסוך גם זמן וגם כסף ציבורי — שבוזבזו על הכנת תוכנית המתאר וקידומה בוועדות התכנון. כמו כן, היה אפשר לחסוך עבודה של המעורבים במוסדות התכנון, ובוודאי לחסוך התנגדויות מצד תושבים. בנוסף, היה אפשר לחסוך את העלויות של תכנון תוכניות המתאר מחדש.

דוגמה אחרת לתוכנית מתאר, שנראה כי דווקא הציבור השתתף בה, אך ככל הנראה לא בזמן ובמקום הנכונים — היא תא/5000, שאושרה לא מכבר. התוכנית מאפשרת לפתח מספר חריג של יחידות דיור חדשות — הגדול פי ארבעה ממספר הדירות שהיו בתוכנית במועד הפקדתה. כך, אושרו בתל אביב כמעט 118 אלף דירות נוספות בתוכנית המתאר ב–2016 — כששלוש שנים לפני כן, בזמן שהתוכנית הופקדה, התוספת היתה 30 אלף דירות בלבד.

ככל שהעיסוק בנושא שיתוף הציבור נהפך למרכזי יותר בשיח התכנון המקצועי, ראוי לקבע אותו בנהלים מקצועיים או במסמכי מדיניות, ולכלול חובת שיתוף ציבור במכרזי תכנון עירוניים. יש לשתף את הציבור בעיקר במקרים שבהם יש לתוכנית השלכת רוחב, כדי לחסוך בהתנגדויות צפויות, ולמנוע את הבזבוז המשווע של זמן וכספי ציבור הכרוך בהכנת תוכניות, ביטולן ותכנון תוכניות חדשות.

הכותב הוא עורך דין, מומחה לתכנון ובנייה, נדל"ן והתחדשות עירונית

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם