"סכנת נפשות": עיריית נתניה מכשירה עבירות בנייה עצומות בקניון נעימי - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"סכנת נפשות": עיריית נתניה מכשירה עבירות בנייה עצומות בקניון נעימי

היזם, מיכאל נעימי, חפר מתחת לקניון קיים בנתניה שתי קומות של חניון תת קרקעי ללא היתר ותוך הפרת צו הפסקת עבודה ■ בעקבות העבודות שקעה מדרכה ותושבי האזור מזהירים כי המבנה עשוי להיות לא יציב ■ עיריית נתניה: "אי הסדרתו עלולה לפגוע באינטרס הציבורי"

49תגובות
קניון נעימי בתניה
אייל טואג

עיריית נתניה מנסה להכשיר בדיעבד את עבירת הבנייה הגדולה ביותר בתחומה - עבירת בנייה בהיקפים עצומים בקניון נעימי שבשכונת קרית השרון.

על פי כתב אישום שהגישה בינואר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה לבית משפט השלום, ב–2015 ו–2016 ביצעו החברה היזמית מגדלי נעימי, ומנהלה מיכאל נעימי, עבירות בנייה בהיקף של 24 אלף מ"ר, כשבנו שתי קומות חניון תת קרקעי שלא נכללו בתוכנית הבנייה שאותה אישרה הוועדה המקומית. עוד נטען בכתב האישום, כי גם לאחר שמהנדס העיר הוציא ביולי 2016 צו הפסקה מינהלי נגד המשך קיום העבודות, התעלם ממנו היזם — והמשיך בבנייה הלא חוקית עד לנובמבר 2016.

ואולם נראה כי בעיריית נתניה יש מי שמבקש למחול לנעימי על התנהלותו הכוחנית והעבריינית עד כה. לפני כמה שבועות הגיש נעימי לוועדת המשנה לתכנון ולבנייה של העירייה תוכנית בנייה חדשה, המכשירה בדיעבד את חריגת הבנייה המרכזית — החניון התת־קרקעי בן שני המפלסים — ובישיבה שקיימה הוועדה ב–12 ביולי, אושרה התוכנית החדשה.

אישורן של עבירות הבנייה בדיעבד מעורר מחאה בקרב תושבים בשכונה, המתריעים כי לא זו בלבד שנעימי חפר חניון תת־קרקעי ללא היתר, אלא שאותו חניון נחפר מתחת לבניין מסחר ומשרדים שהקים, מה שעשוי לסכן את יציבותו. לטענת התושבים, בינוי מורכב זה שנעשה ללא היתר, ולכן גם ללא פיקוח הנדסי מקצועי מטעם העירייה על תקינות העבודות, מחייב בדיקה מקיפה של יציבות המבנה כולו בטרם יינתן לו אישור אכלוס (טופס 4).

עוד מעידים תושבי השכונה על שני מקרים לפחות שאירעו בימי הגשמים של החורף האחרון, שבהם שקעה המדרכה הציבורית הגובלת בשטח הפרויקט. בשני המקרים הוזעקו למקום פקחי עירייה שהורו לנעימי לתקן את המדרכה, אולם לא ידוע על בדיקה הנדסית שהפרויקט עבר בעקבות זאת. "אני מקווה מאוד שאף אחד לא ייכנס לבניין הזה לפני שיבוצעו בו בדיקות הנדסיות מקיפות", אמר אחד מתושבי האזור שעמו שוחחנו. "היזם חפר מתחת לבניין קיים ללא היתר, ובלי שמישהו מטעם העירייה בדק את התוכניות. מדובר בסכנת נפשות".

למרות הצו - העבודות נמשכו

בנייתו של קניון נעימי החלה ב–2013, במגרש בשטח של 26.3 דונם — לאורך שדרות טום לנטוס, בשכונת קרית השרון במזרח נתניה. כבר עם תחילת העבודות על הפרויקט, טענו תושבי השכונה כי בכוונת היזם להקצות שטחי מסחר בהיקפים גבוהים משמעותית מכפי שהתוכנית מאפשרת. בעקבות ערר שהגישו התושבים נגד התוכנית, נעצרה הבנייה לתקופה של כמעט שנה במהלך 2013–2014.

ב–2014 הגדירה ועדת הערר מהן זכויות הבנייה שלהן זכאי היזם — שכללו שטח בנוי של כ–30 אלף מ"ר בארבע קומות מעל פני הקרקע. 21,600 מ"ר יועדו לצורכי משרדים ותעשייה נקייה, כ–4,000 מ"ר בקומת הקרקע יועדו למסחר, ו–4,400 מ"ר הוגדרו שטחי שירות. בספטמבר 2014 התחדשה הבנייה בהתאם לתוכנית.

קניון נעימי בנתניה
אייל טואג

ואולם ביולי 2015 הבחינו התושבים כי בשטח מתבצעות פעולות בינוי שאינן כלולות בתוכנית. הפעם מדובר היה בהתחלת חפירה מדרום למבנה הקניון, באזור שאמור היה לשמש על פי התוכנית חניון עילי. עד מהרה התברר כי מדובר בעבודות לחפירת חניון תת־קרקעי שכלל אינו מופיע בתוכנית, וכי החפירה מבוצעת אף מתחת למבנה הקניון הקיים.

פניות של התושבים לעירייה העלו כי החפירות מבוצעות ללא היתר, אך במשך שנה וחצי נמנעה העירייה מלהוציא צו הפסקת עבודה נגד היזם, ואיפשרה להליך בניית החניון להתקדם באין מפריע. רק ביולי 2016, שנה בדיוק לאחר תחילת החפירה, יצא צו הפסקת העבודה מינהלי מטעמה של עיריית נתניה. הצו הוצא בשלב שבו סגר נעימי את החניון הלא חוקי מלמעלה, והחל לעלות לגובה עם בנייתה של קומה אחת מתוך ארבע, במה שאמור היה להפוך לאגף נוסף ולא חוקי של המתחם.

אלא שגם הצו לא עצר את המשך העבודות. למרות הצו, שהוצא מאוחר יחסית, נעימי המשיך לבנות. התיעוד האחרון שבידי העירייה הוא לגבי עבודות שבוצעו במקום בנובמבר 2016 — ארבעה חודשים אחרי הוצאת הצו.

באחד מימי הגשם של החורף האחרון נחרדו שכניו של הפרויקט לגלות כי המדרכה הציבורית הסמוכה לפרויקט, המצויה בגבול חפירת החניון התת־קרקעי, שוקעת. הם הזעיקו את העירייה, שפקחיה הגיעו למקום ודרשו מנעימי לתקן את המדרכה. כמה שבועות חלפו, והתושבים שוב הבחינו כי המדרכה שוקעת, והפעם על פי עדי ראייה אף נפער בה חור שדרכו ניתן היה לראות את החניון התת־קרקעי. פעם נוספת הגיעו למקום פקחי העירייה, ושוב נדרש נעימי לתקן את המדרכה. נכון להיום המדרכה עדיין ניצבת במקומה.

העירייה העלימה עין במשך שנה

למרות חריגות הבנייה הבוטות של נעימי, חלקו המרכזי והחוקי של הקניון, שבו הסתיימו העבודות כמעט לחלוטין, נראה מוכן לאכלוס. על רוב החנויות שבמפלס הקרקע כבר מתנוססים שלטים של עסקים, ובין היתר צפויים להיפתח במקום סניפים של רשות גדולות כמו סופר פארם וארומה, ועוד חנויות רבות בהן מאפיה, חנות צעצועים, מספרות, חנות מוצרים לבעלי חיים ועוד. גם בקומות התעסוקה והמשרדים כבר קבעו כמה עסקים את משכנם. ואולם חריגות הבנייה שביצע נעימי אינן מאפשרות לו לקבל כעת היתר אכלוס, והשוכרים מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן, עם חנויות ועסקים שאינם יכולים להיפתח.

באפריל פנה נעימי אל ועדת הרישוי של עיריית נתניה בבקשה לפצל את טופס האכלוס, כך שלעסקים שמאכלסים את חלקו החוקי של המבנה יינתן היתר אכלוס. ועדת הרישוי דחתה את הבקשה באופן מוחלט: "המבקש ביצע חריגות בנייה בהיקף נפרד של כ–24 אלף מ"ר ואף הפר צו הפסקה מינהלי", נכתב בהחלטה, "בהתאם לפסיקה, במקום שבו אדם מבצע חריגות בנייה בהיקף נרחב, ראוי כי תעוכב כל עבודה שבוצעה מכח ההיתר לרבות זו המבוצעת בחלקים מאושרים, וזאת על מנת להרתיע את החורג בעצמו ועברייני בנייה נוספים".

אלא שבאופן מפתיע, שלושה חודשים בלבד עברו מאז כתבה העירייה דברים נוקבים אלה — ועמדתה בנוגע לעבירות הבנייה החמורות השתנתה. הוועדה המקומית החליטה כאמור לאשר בדיעבד את בניית החניון הלא חוקי.

ההחלטה מעוררת את זעמם של תושבי שכונת קרית השרון. שניים מהתושבים שעמם שוחחנו, שביקשו להישאר בעילום שם, מאשימים כי התנהלותה של העירייה לאורך רוב שנות בניית הפרויקט היא זו שאיפשרה ליזם לבצע את העבירות החמורות. עיקר הטענות נוגעות לשנה שהחלה ביולי 2015, אז החל נעימי בחפירת החניון התת־קרקעי הבלתי־חוקי, ועד יולי 2016 — המועד שבו הוציאה העירייה צו הפסקה נגד העבודה. כך, במשך שנה תמימה איפשרה העירייה ליזם לקבוע עובדות בשטח.

כשבוע לאחר החלטת הוועדה המקומית להכשיר את העבירות, פנתה קבוצה של תושבי המקום ישירות אל מנהל היחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, עו"ד אשר זליגר, בדרישה כי יתערב באופן מיידי בנעשה בפרויקט. "גם מטרה ראויה כגון חניון תת־קרקעי חובה שתיעשה בנוהל בנייה תקין ולאחר קבלת היתר. חפירת החניון בוצעה ללא היתר, לאחר הקמת המבנה שגובהו 18 מטר ועשרות אלפי מ"ר, ולכאורה בחלקו גם מתחת לקונסטרוקציה הקיימת טרם חפירת החניון, באופן שעלול לסכן חיי אדם ולהביא לקריסת המבנה כולו בעתיד", טענו התושבים בפנייה.

מרים פיירברג, השנה
דודו בכר

מהמחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה נמסר: "הפנייה התקבלה במחלקה לפני כמה ימים, ומטבע הדברים טרם הסתיים הטיפול בה. מבירור ראשוני עולה כי באוגוסט 2016 הגישה התביעה המקומית בנתניה כתב אישום נגד הבנייה הלא חוקית במתחם ואי קיום צו הפסקה. תיק זה עודנו מתנהל בבית משפט".

מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "התכנית שחלה במקום מחייבת הוצאת היתר על פי תכנית בינוי. התכנית עצמה מאפשרת בניית חניון תת קרקעי. תושבי השכונה, המתנגדים לפרויקט, פנו לוועדת ערר ולאחר מכן לבית משפט בבקשה לחייבו בבניית חניון. ועדת הערר וכן בית המשפט המחוזי דחו את ההתנגדות וקבעו שהיזם יחויב לבנות חניון רק בשלב נוסף של הפרויקט ולא כעת.

"בהתאם להחלטת הערכאות המשפטיות, ניתן היתר התואם לתכנית בינוי שאינה כוללת חניון תת קרקעי במימוש חלקי של זכויותיו בקרקע. היזם בנה בפועל חניון תת קרקעי טרם שינוי תכנית הבינוי וטרם שינוי ההיתר. ננקטו נגדו הליכים פליליים ואף הוצאו צווי הפסקת עבודה. כעת נוצר מצב בו קיים מבנה רחב היקף, לא מאוכלס, שאי הסדרתו עלולה לפגוע באינטרס הציבורי. בנסיבות אלו, בהתחשב בכך שהבינוי המוצע תואם תכנית ותואם את דרישות התושבים מלכתחילה, אישרה ועדת המשנה תכנית בינוי חדשה המאפשרת הגשת היתרי בניה לחניון. בעקבות דרישת חבר ועדה מקומית יערך דיון חוזר בבקשה במסגרת דיון בוועדה המקומית.

"יודגש כי המהלך הסטטוטורי אינו  מנקה את היזם מאחריות לעבירות שביצע בפועל, עליהן יידרש לתת את הדין במסגרת ההליך הפלילי".

לשאלת Themarker באשר ליכולת עיריית נתניה לערוב למצבו ההנדסי של המבנה, על רקע העובדה שהחניון שתחתיו נבנה ללא היתר וכן אירועי "שקיעתן" של המדרכות - בחרה עיריית נתניה שלא להשיב.

ממשרד עורכי הדין מיתר המייצג את מגדלי נעימי נמסר בתגובה: "בניגוד לרושם המוטעה המצטייר מהכתבה, בניית חניון תת קרקעי במבנה המוזכר בכתבה מהווה צורך תכנוני מובהק, אשר יש בו כדי להפחית את ההפרעה לדיירי שכונת המגורים הסמוכה. דיירי שכונת המגורים הם אלו שדרשו את הקמת החניון התת קרקעי, וחברת מגדלי נעימי אף התחייבה בהליך המשפטי שהתקיים בנושא בבימה"ש המחוזי לבנות חניון תת-קרקעי ולהעביר אליו חניות עיליות קיימות. גם הוועדה המקומית החליטה לפני זמן רב (החלטה מיום 3.9.2014) שלא לאפשר הקמת מבנים באזור אלא אם יכללו בהם חניון תת קרקעי.

"כל הצדדים הנוגעים בדבר - דיירי שכונת המגורים הסמוכה, ביהמ"ש המחוזי, העירייה והוועדה המקומית שותפים כולם כבר מתחילת הדרך לדעה שיש להקים במבנה חניון תת קרקעי. חברת נעימי פעלה בהתאם להתחייבותה, ונעתרה בכך למעשה לרצון התושבים ולרצון כלל הגורמים התכנוניים. לפיכך, הטענה העולה מן הכתבה, שהוועדה המקומית התנגדה לכאורה להקמת החניון התת-קרקעי אך שינתה את עמדתה לאחרונה, הינה שגויה.

"לעניין רמת הבטיחות של העבודות הרי שאלו מבוצעות על ידי מיטב המהנדסים, האדריכלים והקונסטרוקטורים, שהם מהמובילים בתחומים בישראל, ובהתאם לכל הוראות הבטיחות והפיקוח ההנדסי הקבועים בחוק ואף מעבר לכך. מעבר לכך, כל עניין נוסף המוזכר בכתבה מצוי בהליכים משפטיים ויתברר במסגרתם".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#