יורדים מהגג: עיריית קרית גת עתרה לבג"ץ נגד האוצר ורמ"י

העירייה טוענת כי חסרים לה מאות מיליוני שקלים על מנת להבטיח תנאי מחיה הגונים לתושבים שיגורו בשכונות החדשות ולכן הפסיקה לתת היתרי בנייה ליזמים - שמצדם תובעים פיצויים בגין העיכוב

מירב מורן
מירב מורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בנייה בשכונת כרמי גת. לזוהר ואשתו יש במקום כמה נכסים
בנייה בשכונת כרמי גתצילום: אילן אסייג

עיריית קרית גת הגישה הבוקר (ד') עתירה לבג"ץ כנגד משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בטענה שהמדינה אינה עומדת בהתחייבויותיה כפי שנוסחו בהסכם הגג שנחתם עימה בשנת 2013. באותה שנה התקשרה המדינה עם העירייה להסכם, לפיו ייבנו בעיר למעלה מ-7,000 יחידות דיור בשכונה חדשה ונפרדת מהעיר. בכך הייתה קרית גת לעיר הראשונה בישראל שבה יושמה בנייה מזורזת במודל הסכמי גג.

משמעות ההסכם היתה הגדלה של אוכלוסיית קרית גת ב-50% לפחות, וזאת תוך פרק זמן קצר מאוד של בין שלוש לחמש שנים. עד כה, אוכלסו בשכונה 2,200 יחידות דיור בלבד, כלומר רק שליש מהכמות שאליה התחייבה העירייה בהסכם איתה, שחייב אותה לתת היתרים לאלפיים יחידות דיור בשנה לפחות.

בעתירה, טוענת העירייה כי מכיוון שמדובר בהסכם הגג הראשון שנחתם ללא ניסיון מוקדם של המדינה, הקצתה המדינה תקציבים חסרים להקמת מבני ציבור ומבני חינוך, פיתוח תשתיות והוצאות ניהול, בהשוואה לצרכים בפועל ובהשוואה להסכמים מאוחרים יותר שנחתמו עם עיריות אחרות. "החוסר התקציבי הוא בהיקף מאות מיליוני שקלים ונמוך ללא כל פרופורציה ביחס לסכומים הנדרשים להקמת מבני ציבור, תשתיות תחבורה, פארקים, חיזוק העיר הוותיקה ותקורות", לדברי דוברי העירייה.

כתוצאה מהמחסור כספי, עצרה עיריית גת את מתן היתרי הבנייה למיזמי הבנייה המדוברים, ומשום כך פנו השבוע יזמים הפעילים בהם בתביעה כי יפצו אותם בהוצאות הנגרמות להם בשל העיכובים.

בד בבד עם התפתחויות אלה, פנתה רמ"י בשבוע שעבר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה ליישב את הסכסוך עם עיריית קרית גת עקב "הפרות חוזרות של הסכם הגג ולאחר שמוצו כל הניסיונות להגיע להבנות עם העירייה", לשון הפנייה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ההסכם עם קרית גת נחתם לפני כארבע שנים ונגע לפיתוח שכונת כרמי גת, שכונה חדשה לחלוטין בצפון מזרח העיר המוקפת כבישים - בין כביש 40 מצד אחד ומצד שני בכביש 35. המיקום, שמפריד ומנתק אותה מיתר שכונות העיר, אינו מאפשר לתושביה להסתמך על תשתיות קיימות, ולכן מייקר את פיתוחה ומסבך את איכלוסה. המיקום יוצר קשיים תחבורתיים משום שהוא כולא את התושבים בין כבישים ומסבך את הנגישות לתחנת הרכבת.

תמורת ההסכם הוקצו לקרית גת 1,7 מיליארד שקל, הכוללים את הסכומים המיועדים לפיתוח תשתיות וכן את הסכומים האחידים שניתנים לכל דירה שצמחו מ-7,500 שקל ל-11 ו-16 אלף שקל, בגין החלטות ממשלה הנוגעות לכל הארץ. הסכום הסופי שהוקצה במסגרת הסכם הגג של קרית גת מייצג 240 אלף שקל לכל דירה חדשה בסך הכל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker