המדינה וקרית גת מאיימות אחת על השנייה בתביעות עקב הפרת הסכם הגג

ארבע שנים לאחר החתימה על ההסכם הראשון, העירייה שקיבלה מיליארדי שקלים, עדיין לא חתמה על היתרי בנייה לאלפי יחידות דיור שלהן התחייבה ■ לטענתה, הסיבה היא עיכובים בעבודות תשתית במימון המדינה ■ הרשות: העירייה מפרה את ההסכם ומנסה לסחוט כספים נוספים

מירב מורן
מירב מורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
החתימה על הסכם הגג בקרית גת. הראשון שנחתם
החתימה על הסכם הגג בקרית גת. הראשון שנחתםצילום: ששון תירם

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעה כי פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיפעל נגד עיריית קרית גת, הראשונה מבין הרשויות לחתום על הסכם גג. העירייה הודיעה כי בכוונתה לעתור לבג"ץ נגד התנהלות המדינה בנושא.

בדצמבר 2013 נחתם הסכם הגג בעיר, בטקס שבו השתתפו שר האוצר דאז, יאיר לפיד, שר השיכון והבינוי דאז, אורי אריאל, וראש העיר, אבירם דהרי. בהסכם התחייבה העירייה לקידום מהיר של היתרי בנייה לאלפי יחידות דיור בשכונה החדשה כרמי גת, והמדינה התחייבה להעמיד מראש מימון לתשתיות ומבני הציבור שיוקמו בשכונה.

מאז עברו כמעט ארבע שנים, והציבור למד לא מעט על אופיים של הסכמי הגג. אם בתחילה הם נחשבו הסכמים שיכולים להועיל לרשויות המקומיות, כיום גובר השיח על הבעייתיות והסיכונים שטמונים בהסכמים. הרשויות יצטרכו לקלוט בתוך שנים ספורות אלפי משקי בית חדשים, כשהאיזון בין ההכנסות מתושבים להוצאות עליהן הוא שברירי, אפילו ברשויות חזקות.

על רקע זה, רמ"י פנתה השבוע למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה ליישב את הסכסוך עם עיריית קרית גת עקב "הפרות חוזרות של הסכם הגג, ולאחר שמוצו כל הניסיונות להגיע להבנות עם העירייה", כלשון הפנייה. עיריית קרית גת מיהרה להגיב בהודעה, שלפיה היא מתכוונת לעתור בקרוב לבג"ץ נגד משרד האוצר ורמ"י באותו עניין. לטענתה, המדינה היא זו שאינה עומדת בהסכם — ולפיכך העירייה רוצה לבקש מבג"ץ לכפות על רמ"י ועל משרד האוצר לעמוד בהתחייבויותיהם כלפיה.

העירייה: "כוונתינו הטובות התנפצו על סלע המציאות"

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בהסכם התחייבה העירייה לתת היתר לכ–7,000 דירות, שתוכננו בכרמי גת — שכונה חדשה הממוקמת בצפון־מזרח העיר, בין כביש 40 לכביש 35, מה שמפריד אותה מיתר שכונות העיר. לכן השכונה אינה יכולה להסתמך על תשתיות העיר הישנה, מה שמייקר את הפיתוח שלה. תמורת ההסכם הוקצו לעיר 1.7 מיליארד שקל, הכוללים סכומים המיועדים לפיתוח תשתיות, וכן סכומים אחידים הניתנים לכל דירה, שגדלו מ–7,500 שקל ל–11 ו–16 אלף שקל, בגין החלטות ממשלה הנוגעות לכל הארץ. הסכום הסופי שהוקצה בהסכם הגג של קרית גת הוא 240 אלף שקל לכל דירה חדשה.

אלא שגם סכום זה אינו מספיק. בעיר הסתיימו שיווקי הקרקע, כלומר רמ"י עשתה את שלה, אבל בשכונה החדשה נבנו עד כה רק 2,200 דירות. ההיתרים לבניית הדירות האחרות עוד לא יצאו, מה שעל פניו מהווה הפרה מפורשת של סעיף בהסכם הגג. לא רק שהעירייה אינה מתכחשת לעיכוב — היא אף מצהירה כי תמשיך לעכב את מתן ההיתרים עד שיושלמו מהלכים שלדבריה, "יבטיחו את איכות החיים של דיירי השכונה", לפי הודעתה לעיתונות.

העירייה טוענת כי לא הועברו אליה תקציבים מספיקים לבניית מוסדות חינוך, וכי פיתוח שני מחלפים שצריכים לחבר את השכונה לדרכים סביבה אינו מתקדם. "עדיף לנו לריב עכשיו עם האוצר ועם רמ"י מאשר לריב עם התושבים בעתיד", נמסר מטעם נציגי העירייה.

כרמי גת
פרויקט כרמי גת בקריית גתצילום: אליהו הרשקוביץ

בטיוטת העתירה לבג"ץ נגד רמ"י, שהעירייה הודיעה כי תגיש בעוד כשבועיים, היא מתארת את הסכם הגג כמהלך שבו העיר נפלה קורבן לגחמות המדינה. "העירייה לא נזקקה לפרויקט הזה לתועלת פנימית כלשהי. קרית גת הסכימה להירתם לבניין הארץ ולהיות חלוצה במהלך הלאומי המרכזי שנועד לתת מענה למצוקת הדיון — אלא שהכוונות הטובות התנפצו על סלע המציאות", נכתב. קרית גת מפרטת בעתירתה כי כתוצאה מחוסר ניסיונה של המדינה במהלכים דומים, נפלו בהסכם שגיאות שעיקרן חשבון לא נכון של עלויות פיתוח. בעקבות זאת, נפתחו פערים בין התוכניות למה שנדרש להשקיע בסופו של דבר בשטח כדי להכשיר את הבנייה ולקיים תנאים נאותים, ואת הפערים האלה אין מי שישלים.

בטיוטת העתירה מוזכרת גם הסכנה הנשקפת לאיזון התקציבי של העירייה עקב ההוצאות הגדלות הנובעת מהגידול המהיר במספר התושבים. יש תקדים לטענה — את ראש העין הסכמי הגג יעבירו בתוך שלוש שנים לגירעון שוטף של 40 מיליון שקל בשנה.

רמ"י: הכספים שהובטחו הועברו

בפנייתה ליועץ המשפטי לממשלה טוענת רמ"י כי עיכוב בניית הדירות בגין המחלפים שאינם נבנים הוא תמוה. בהסכם הגג המחלפים אמנם מופיעים כתנאי לאכלוס דירות, אבל אלה דירות שבנייתן תסתיים אחרי הקמתם של המחלפים. לעומת זאת, ההיתרים לבניית הדירות שתלויות לכאורה במחלפים, עוד לא יצאו ובנייתן תימשך שנתיים.

גם את התביעה לתוספת כספים למוסדות ציבור דוחה רמ"י מכל וכל. הכספים הועברו לקופת הפיתוח המיוחדת להסכם, בסכום שמספיק גם לפי משרד החינוך. מעבר לכך, לדברי רמ"י היא מימנה בשכונה לפנים משורת הדין עבודות עפר ופיתוח קרקע. הרשות מכנה את עיכוב היתרי הבנייה למגורים ועיכוב בניית מוסדות החינוך במטרה לקבל עוד כסף מהמדינה "סחיטה".

לא לתוצאה כזאת כיוונו בממשלה, בעת שיזמו את הסכמי הגג. הסכמים כאלה נחתמו עד כה עם 20 ערים, ותכליתם זהה: תמריץ לבנייה מהירה של אלפי יחידות דיור. הסיבה לתמריצים היא שהעיריות לא מיהרו להניע בנייה כזאת ביוזמתן. התמריצים שהעיריות מקבלות לבנייה המואצת הם סכומים מוגדלים שהמדינה מעבירה אליהן ומיועדים להכנת העיר לקליטת התושבים החדשים.

גם מסגרת ההסכמים זהה: המדינה מתחייבת לתשלום אחיד ומוגדל לכל יחידת דיור חדשה, המיועד להקמה של מוסדות ציבור קבועים, כמו בתי ספר (סכום גדול פי שניים־שלושה מהסכומים שמגיעים מהמדינה נגד יחידת דיור הנבנית לא בהסכם גג לאותם צרכים ממש). בנוסף מקבלות הערים כספים המיועדים לצרכים מיוחדים בכל פרויקט לפיתוח תשתיות דרכים, גנים, התגברות על מכשולים טופוגרפיים וכיו"ב. מקור הכסף לפיתוח ולבנייה הוא מתמורת הקרקעות שמוכרת רמ"י, שמצדה מתחייבת בהסכם לשווק ולמכור את המגרשים ליזמים בוני הדירות בתוך זמן קבוע מראש.

הכסף מוזרם לקופה סגורה המיועדת למימוש ההסכם, שממנה נמשך הכסף לכל תכלית וצורך בעת מימוש תוכניות הקמת הדירות. העירייה מצדה מתחייבת לתת לא פחות מ–2,000 היתרי בנייה בכל שנה, ולא יאוחר מ–90 יום לאחר שהוגשה הבקשה להיתר מצד הקבלן.

לנוכח המורכבות הגדולה של ההסכמים וההבנה הגוברת שטמונים בהם לא מעט מוקשים, נראה כי הבעיות בקרית גת הן אולי הראשונות — אך לא האחרונות שיתגלו בעניין.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker