עוד 65 אלף תושבים בתוך שבע שנים: האם העיר הזו תקרוס? - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוד 65 אלף תושבים בתוך שבע שנים: האם העיר הזו תקרוס?

בעיר החרדית ייבנו יותר מ–12 אלף דירות בתוך שבע שנים ומספר התושבים יוכפל - אך ההכנסות מארנונה כמעט לא ישתנו ■ פיתוח שטחי תעשייה לטובת איזון התקציב לא צפוי להתרחש בעתיד הקרוב ■ גזבר עיריית בני ברק: "אין תקומה לעיר שגדלה במהירות כזאת"

123תגובות
ראש העיר אלעד, ישראל פרוש
עופר וקנין

בביקור שערך בשבוע שעבר בעיר החרדית אלעד, הודיע שר השיכון, יואב גלנט, כי הממשלה תחתום בקרוב עם העירייה על הסכם גג לבניית 12,500 דירות בעיר. "הסכם הגג יביא לפריצת דרך משמעותית בעיר ובמגזר החרדי כולו", אמר גלנט. "אני מברך את ראש העיר, ישראל פרוש, שמצעיד את העיר קדימה, ומביא יחד אתנו לתוצאות". ואולם לא ברור איך העיר, שתגדיל את אוכלוסייתה בכ–65 אלף תושבים, תוכל לשאת בעול הכלכלי הכרוך בכך.

אלעד היא עיר חרדית עם דירוג סוציו־אקונומי מהנמוכים בישראל - 2 בסולם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כיום גרים בה 45 אלף תושבים ב–7,300 יחידות דיור, כך שתוספת של 12,500 יחידות דיור בשבע שנים לכל היותר, לפי תנאי הסכם הגג, פירושה הגדלת העיר ל–110 אלף איש.

כיצד תממן העירייה את הגידול הזה? ההוצאות המכבידות במיוחד על תקציבי ערים הן בתחומי חינוך ורווחה, כך ככל שמספר התושבים בעיר עולה, ככל שיש יותר ילדים במשק בית, וככל שמצבם הכלכלי של יותר תושבים ירוד, ההוצאות המוניציפליות גדלות. כבר כיום אלעד מממנת מתקציבה פחות ממחצית מהתקציב השוטף שלה, והיתרה מגיעה מכספי המדינה.

לשם השוואה, תקציבה של העיר יבנה, שגודלה דומה לאלעד (42 אלף תושבים), מורכב מ–75% הכנסות עצמיות ו–25% תמיכה מהממשלה; טבריה ונצרת - הדומות בגודלן לאלעד, אך הן פריפריאליות ובהן תשתיות ישנות בהרבה משל אלעד ולכן הוצאותיהן גדולות יותר - מקבלות מהממשלה 33% מתקציבן.

89% מהוצאותיה של תל אביב, למשל, ממומנות באופן עצמאי, ממסים והיטלים על תושבי העיר והעסקים, ורק 11% מגיע מתקציב הממשלה. לא לחינם אמר גזבר עיריית בני ברק, אריק אדלר, שנכח גם הוא במפגש עם שר השיכון באלעד: "אין תקומה לעיר שגדלה מ–7,000 ל–20 אלף משפחות במהירות כזאת". תגובת גלנט לדבריו היתה "אל תנסו להפחיד אותי".

אלעד. שיעור התעסוקה של נשים בעיר דומה לשיעור בכלל האוכלוסייה
עופר וקנין

ארנונה שאינה למגורים - רק 0.5% מההכנסות

כדי שאלעד תוכל לקלוט לתוכה כמות כה גדולה של תושבים ולהחזיק מעמד מבחינה כלכלית, מבלי לגרוע מהשירותים שהיא מספקת להם, היא תצטרך למשוך לתחומה עסקים - שמשלמים ארנונה בתעריף גבוה, ואינם זקוקים לשירותים יקרים כמו חינוך ורווחה. לפי הדו"ח השנתי האחרון שהגישה אלעד, הארנונה שאינה למגורים בעיר הניבה לעירייה 10 מיליון שקל, שהיוו 0.5% בלבד מהכנסות העירייה ב–2015. בתחומי העיר מתוכננים עוד 150 אלף מ"ר בשטחי מסחר במרכז העיר, אך רשות מקרקעי ישראל, שהקרקע בבעלותה, עוד לא שיווקה את המגרשים. למעשה קשה לראות כיצד השטחים האלה, גם אם ישווקו ויאוכלסו, יצליחו לפתור את מצוקות התקציב של העיר, כתוצאה מתוספת האוכלוסייה.

באלעד מתכננים לסגור את הפער בעזרת תוכניות ארוכות טווח לבנייה של מיליון וחצי מ"ר לשימושי תעשייה, תעסוקה ומסחר, בשטח שאינו מחובר לשכונותיה של אלעד, במגרשים שנמצאים על קרקעות בין כביש 444 לכביש 6 והוגדרו בעבר כשטחי אש. השטח נמצא בתחום המועצה האזורית הסמוכה דרום השרון. הכוונה היא שאחרי שיוכשרו לבנייה, יזמים יקנו את השטחים ויקימו עליהם מפעלים, מחסנים או משרדים, ישכירו אותם לחברות ויתחילו לשלם ארנונה עסקית, שתחולק בין שתי הרשויות - 60% לעיר אלעד ו–40% למועצה. אך גם אם התוכנית הזאת תצא לפועל, היא תגיע הרבה אחרי שהדירות המתוכננות כחלק מהסכם הגג יאוכלסו, וההוצאות על התושבים שיגורו בהן יכבידו על העירייה.

לדברי רינה דגני, מתכננת ערים ומנכ"לית גיאוקרטוגרפיה, הסיכוי לבנות ולאכלס מיליון וחצי מ"ר שטחי תעסוקה באזור אלעד נמוך מאוד. הסיבה לכך היא שבמרחב דרום־מזרח השרון יש כבר כיום אזורי תעסוקה שמתקשים להתממש ומתוכננים בסביבה עוד ארבעה מיליון מ"ר לפחות, למשל בלוד, יהוד, ראש העין, כפר קאסם וכפר סבא.

אלעד
עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם