שני מתחמי קרקע בשווי מאות מיליוני שקלים עומדים למכירה בתל אביב - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שני מתחמי קרקע בשווי מאות מיליוני שקלים עומדים למכירה בתל אביב

פסקי דין חדשים קבעו הליכי פירוק שיתוף, במסגרתם יימכרו שני מתחמים ■ האחד, במגדלי המשרדים סמוך לרחוב המסגר, מוערך ב-300 מיליון שקל; השני - המיועד לבניית שני מגדלי מגורים סמוך לכיכר המדינה - מוצע במחיר מינימום של 350 מיליון שקל

9תגובות
מתחם חסן ערפה בתל אביב
מוטי קמחי

שני פסקי דין שניתנו בשבוע האחרון של יוני, שבשניהם נקבע הליך לפירוק שיתוף באמצעות מכירת המתחמים בשלמותם, הוציאו לשוק הקרקעות של מרכז תל אביב שני מתחמים בשווי כולל של מאות מיליוני שקלים.

במקרה הראשון, בית משפט השלום בהרצליה פסק לפני כחודש כי הליך פירוק שיתוף במקרקעין בשטח של כדונם, במתחם חסן עראפה בתל אביב, ייעשה באמצעות מכירתו בעסקת מזומן. בעקבות זאת, צפויים כונסי הנכסים בקרקע לפרסם הזמנה להצעות לרכישת הקרקע, ששווייה מוערך בכ-300 מיליון שקל.

במתחם חסן עראפה, התחום בין הרחובות יצחק שדה מצפון, המסגר ממזרח, דרך בגין ממערב ודוד חכמי מדרום, יש תוכנית מאושרת על כ-80 דונם, המקנה זכויות למיליוני מ"ר, בעיקר לשימושי תעסוקה. בהתאם לכך, עיקר הפרויקטים המקודמים במקום הם של מגדלי משרדים. הקרקע שבה עוסק פסק הדין כוללת שלוש חלקות הצמודות זו לזו סמוך לרחוב המסגר, בהן מחזיקים במשותף כ-200 בעלים שונים.

בפסיקתו, קיבל בית המשפט את עמדת חלק מהבעלים שדרשו כי הפירוק ייעשה באמצעות מכירת הקרקע בעסקת מזומן, ודחה את עמדת אלה שביקשו לקדם במקום פרויקט בעסקת קומבינציה, שבמסגרתה יקדמו הבעלים את הפרויקט בעצמם על ידי מכירת זכויות בנייה תמורת שירותי בנייה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

השופט יעקב שקד קבע כי הליך של עסקת קומבינציה אינו אפשרי ללא הסכמת כלל הבעלים. פסק הדין ניתן לאחר שרק לאחת מבין שלוש החלקות מונו כונסי נכסים - עורכי הדין נמרוד ורדי, רונן כהן ודוד בסון, שגם הם הציגו בפני בית המשפט עמדה לפיה המתווה האפשרי היחיד הוא מכירת השטח בעסקת מזומן.

סוגיה נוספת שעלתה היתה אם יש לשווק כל אחת משלוש החלקות בנפרד, או למכור את המתחם כחטיבה אחת כדי למקסם התמורה לבעלים. לפתרון סוגיה זו, הציעו הכונסים טכניקת מכירה שאותה כינו "ביחד ולחוד". על פי שיטה זו, יפרסמו הכונסים ארבע הזמנות להציע הצעות - אחת לכל חלקה בנפרד, ורביעית לכל החלקות יחדיו.

לאחר קבלת ההצעות יבוצעו ארבע התמחרויות - שלוש לגבי כל אחת מהחלקות בנפרד, ורביעית בין המציעים לרכישה משותפת. לאחר מכן, תבוצע התמחרות סופית בין המציע שנתן את ההצעה הגבוהה ביותר במכר המאוחד לבין שלושת המציעים הגבוהים ביותר בכל חלקה בנפרד, יחדיו. ההצעה הזוכה היא זו שתובא לאישור בית המשפט.

השופט שקד אישר את טכניקת השיווק שהוצעה. לדבריו, "מדובר במהלך שיווקי אפשרי שנועד למקסם את התמורה, ולא בשינוי המבנה המשפטי של פירוק שיתוף בכל חלקה וחלקה בנפרד". עוד קבע שקד כי כונסי הנכסים שכבר מונו לאחת מהחלקות, הם אלה שיטפלו בעסקת המכר כולה - לגבי כל השלוש.

לדברי עו"ד קורל דרליצ'מן ממשרד עו"ד צבי שוב, המתמחה בתכנון ובנייה, "לעתים בתי המשפט רואים בלשון החוק כגוברת על היבטים כלכליים. במקרה הנדון, בית המשפט היטיב לשלב בין לשון החוק לבין הפן הכלכלי, ואיפשר לקדם מהלך שיווקי שתואם את המשפט.

"קיימת פסיקה שונה ולפיה פירוק שיתוף צריך להיעשות ביחידה רישומית אחת, אך בית המשפט קבע כי טכניקה של מכירה משותפת של שלוש חלקות, אין פירושה פירוק שיתוף בשלושתן יחד. בעוד שפסק דין לפירוק שיתוף יינתן לגבי כל חלקה בנפרד, מכירה משותפת משמעה ניסיון למקסם את התמורה, ללא שינוי המבנה המשפטי בכל חלקה בנפרד".

המגרש ברחוב ויסוצקי 6 בתל אביב
דן קינן

פירוק שיתוף הבעלויות ברחוב ויסוצקי

במקרה נוסף, שנגע לחטיבת קרקע ברחוב ויסוצקי בתל אביב, ליד כיכר המדינה, הסכימו בעלי הקרקע השונים, במסגרת הליך גישור שהתנהל בפני השופטת בדימוס הילה גרסטלר, על פירוק של שיתוף הבעלויות במגרש באמצעות מכירת הזכויות בשלמותן. ב-28 ביוני העניקה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, לימור ביבי, תוקף של פסק דין לתוצאות הגישור.

במגרש זה קיימת תוכנית בניין עיר בתוקף, להקמת שני מגדלי מגורים, הכוללים 168 יחידות דיור, מעל לשטח מסחרי הפונה לדרך נמיר - לאחר הריסתו של בניין משרדים ישן במקרקעין. את הפרויקט תיכננו האדריכלים גידי בר אוריין ורני זיס. כעת מציעים הבעלים את הקרקע למכירה בשלמותה, במחיר מינימום של 350 מיליון שקל.

את התוכנית קידמה בעלת הקרקע העיקרית בשטח - חברת צמרות טאוור בהנהלת מורן דייסי וספי וולפיש, שב–2007 קנתה את חלקה בקרקע ב-42 מיליון שקל, במסגרת הליך מימוש חובות של בנק מזרחי. יתרת הבעלים בקרקע הם בעלי המשרדים בבניין הקיים. עו"ד אריה אמיר ייצג את בעלי המשרדים בהליך, ועורכי הדין שמואל שוב והילה לביא ייצגו את צמרות טאוור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#