במקום לעזור לעניים - קונים דירות לממשלה

בדרך כלל, מקור המימון של חברות הוא עסקיהן, אלא שעסקיה של עמידר הם השכרת דירות למעוטי יכולת, ומכאן שהפער לא יושת עליהם כי אם על מישהו אחר. על מי? עלינו - משלמי המסים, דרך משרד האוצר

מירב מורן
מירב מורן
דיור של עמידר
דיור של עמידרצילום: עמידר
מירב מורן
מירב מורן

אחד הטרנדים החמים בשוק ההון המתנהל בוול סטריט כיום הוא "Social Bonding" — קניית איגרות חוב שתכליתן מימון פרויקטים חברתיים. ברוח דומה הכריז אתמול (ב') שר האוצר, משה כחלון, לאחר שקיבל את אישור הקבינט החברתי־כלכלי, על הנפקת אג"ח בהיקף מיליארד שקל לחברת הדיור הציבורי עמידר, בכסף שתגייס בשוק ההון, תקנה עמידר 1,000 דירות שיושכרו לזכאים.

על פניו, זהו מהלך מצוין: המדינה פועלת למען העניים, כדי לספק מלאי יחידות דיור ציבורי למען מי שאינם יכולים לרכוש או לשכור דירות בשוק החופשי בכוחות עצמם.

השאלה הראשונה שהתעוררה עם ההכרזה היא מדוע עסקת 1,000 הדירות הציבוריות אינה ממומנת מתקציב המדינה. התשובה היא שהמדינה לא רוצה להגדיל את הגירעון שלה עצמה, ולכן היא שולחת את עמידר לגייס את המימון לעסקה — וכך החוב לא נרשם במאזניה; זה נראה הרבה יותר טוב.

עמידר תצטרך לגייס את החוב בשוק ההון, וכמו כל חברת נדל"ן היא תפנה לגופים המוסדיים המנהלים את תיקי הפנסיה שלנו ותציע להם לקנות את האג"ח שלה בתמורה לתשואה שנתית מובטחת. עמידר אינה חברה יזמית שמנסה למצות רווחים וגם אין לה היסטוריה עסקית וניהולית מוצלחת. לכן, כדי לשכנע את המשקיעים לתת לה את כספם היא תצטרך להציע להם ריבית אטרקטיבית, גבוהה יותר משל המתחרים.

הממשלה מגייסת היום כסף באג"ח ממשלתיות בריבית שנעה סביב 2%, ובהינתן ההיסטוריה שלה, עמידר תצטרך להציע 5% תשואה לפחות אם היא רוצה להיות תחרותית בשוק החוב. שיעור תשואה כזה מייקר את עסקיה של עמידר, ואת ההפרש על החוב היקר שהיא תלווה — יהיה עליה להשיג ממקור כלשהו.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בדרך כלל, מקור המימון של חברות הוא עסקיהן, אלא שעסקיה של עמידר הם השכרת דירות למעוטי יכולת, ומכאן שהפער לא יושת עליהם כי אם על מישהו אחר. על מי? עלינו — משלמי המסים, דרך משרד האוצר.

כדי למכור את החוב, עמידר צריכה גיבוי ואותו היא תקבל ממשרד האוצר. זה לא יהיה באמצעות ערבות, משום שאם המדינה תתן ערבות ברורה, הסכום ייכנס למאזן בשורת החוב בתקציב, ואת זה רוצה משרד האוצר למנוע (המדינה אינה ערבה אפילו לחובות חברת חשמל).

מכאן עולה שהסובסידיה שייתן האוצר, שעליה רמזה עמידר, תהיה בכסף שיעבור מתקציב השנתי לטובת פעילותה השוטפת של חברת הדיור הציבורי. רק סכומים אלה יאפשרו לה לעמוד בהחזר חובותיה היקרים בשוק ההון.

בכמה כסף מדובר? שימו לב: לפי משרד האוצר, הנפקת האג"ח המדוברת וקניית 1,000 הדירות לדיור הציבורי תעלה למשלם המסים בין 100 ל–120 מיליון שקל בכל שנה בעשר השנים הקרובות, אלה ייצאו מתקציב האוצר בסעיף מיוחד, ויכנסו לתקציבה של עמידר, בנוסף למיליארד שהיא תגייס כחוב. בנוסף למיליארד שתגייס כחוב מהציבור, האוצר יעביר לעמידר 120 אלף שקל בשנה, שהם עשרת אלפים שקלים בחודש, עבור כל דירה חדשה - וזאת עוד לפני שהכנסנו למשוואה את הוצאות המנגנון של עמידרה, שלפי דו"חות 2016 הגיע ל–8,000 שקל בשנה לכל דירה.

עכשיו תגידו, לא עדיף לתת את הכסף הזה ישירות לעניים? אולי במקום סובסידיה של מאות מיליונים לעמידר שתממן מתווכים בשוק ההון, קבלני בנייה לשיפוצים וג'ובים במנגנון הניהול שלה עצמה ניתן את הכסף הזה בצורה ישירה, בדמות סיוע בשכר דירה לנזקקי הדיור הציבורי?

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ