לראשונה בתולדותיה: עמידר תגייס הון באמצעות איגרות חוב – ותהפוך לחברה מדווחת

על פי הצעת המחליטים שיגיש מחר שר האוצר לקבינט השרים החברתי-כלכלי, תגייס החברה מיליארד שקל באמצעות הנפקת איגרות חוב. שר השיכון שבעבר התנגד בחריפות למהלך, נמנע מלהעביר התייחסותו להצעת ההחלטה

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דיור ציבורי של עמידר בקרית גת
דיור ציבורי של עמידר בקרית גתצילום: עמידר

שר האוצר, משה כחלון, יביא מחר (ב') לאישור הקבינט החברתי-כלכלי הצעת החלטה להנפקת איגרות חוב בסך מיליארד שקל על ידי החברה הממשלתית לדיור עמידר. זאת, למטרת רכישה של 1,000 דירות חדשות עבור הדיור הציבורי. במסגרת המהלך צפויה עמידר, אשר היסטורית נחשבת לאחת החברות הפחות שקופות בישראל – להפוך לראשונה בתולדותיה לחברה מדווחת.

על פי המתווה, תגייס עמידר הון מהגופים המוסדיים ומהבנקים באמצעות הנפקת אג"ח, והחזר ההלוואה שימומן מתקציב המדינה ייפרס על פני עשר שנים. ממשרד האוצר נמסר כי "סכום זה מצטרף להכנסות מחוק המכר המיועדות לרכישת דירות בהיקף של מיליארד שקל בשנת 2017".

הצעת ההחלטה באה לאחר תקופה של קרוב לשנתיים, שבהם מנסה אגף התקציבים במשרד האוצר, יחד עם יו"ר דירקטוריון החברה, יצחק לקס, לקדם את המהלך להנפקת האג"ח. מי שהתנגד במשך תקופה ממושכת למהלך, היה שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, שטען כי מדובר במהלך שמטרתו "למקסם רווחים על חשבון דיירי הדיור הציבורי". חילוקי הדעות בנושא הביאו למתיחות חריפה בין גלנט ולקס, עד כדי נסיון מצד גלנט לפטר את לקס מתפקידו. בסופו של דבר המשיך לקס בכהונתו, וזו צפויה להסתיים במהלך הימים הקרובים עם תום תקופת הכהונה.

גם כעת לא ברור האם משרד השיכון תומך במהלך, שכן חוות דעתו של גלנט, וכן חוות דעתו של היועץ המשפטי למשרד השיכון, כלל אינם מצורפים להצעת ההחלטה – שאותה הגיש כחלון. מדובר במצב מתמיה, שכן עמידר כפופה למשרד השיכון. ייתכן שהדבר מרמז כי גם כיום – משרד השיכון מתנגד לצעד. עמדת משרד השיכון לגבי הצעת ההחלטה טרם התקבלה.

בהצעת ההחלטה מפרט משרד האוצר את הנימוקים לגיוס ההון באמצעות עמידר. "במהלך השנתיים האחרונות רכשה החברה מאות יחידות דיור בשנה. לעמידר יש המסגרת התפעולית, המשאבים, הנסיון והיכולת לבצע רכישה של מאות יחידות דיור נוספות בפרק זמן קצר, כנדרש בהתאם למתווה הגיוס", נכתב. "לעומת זאת, יתר הגורמים אשר עוסקים בתחום הדיור הציבורי לא עסקו בשנתיים האחרונות ברכישה מסיבית של יחידות דיור בפריסה ארצית".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בנוסף לכך, מונה ההצעה את היתרונות שבהפיכתה של עמידר לחברה מדווחת. "עמידר היא חברת ניהול הדיור הציבורי הגדולה בישראל, המנהלת עבור המדינה כ-40 אלף יחידות דיור וכן פועלת במגוון תחומים נוספים, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה", נכתב, "לפיכך ישנו יתרון מובהק להפיכת עמידר לחברה מדווחת על כל המשמעויות הנלוות למהלך זה, ובהן: הגברת השקיפות, דרישות דיווח נוספות, מנגנוני בקרה מורחבים וממשל תאגידי".

כחלון אמר לקראת הדיון מחר כי "מדובר בבשורה עבור מאות משפחות שמחכות יותר מדי שנים לקורת גג במסגרת הדיור הציבורי. המהלך יקצר באופן דרמטי את זמן ההמתנה לדירה ויצמצם את תור הממתינים. הדאגה לזכאי הדיור הציבורי היא חלק בלתי נפרד מהמאבק הצודק לצמצום הפערים החברתיים בישראל".

 קיצוץ של 50% במאגר דירות הדיור בציבורי

משה כחלון
משה כחלוןצילום: אוליבייה פיטוסי

הצעד הנוכחי מתווסף למהלך נוסף שביצעה הממשלה לפני מספר חודשים, במטרה להגדיל את מספר הדירות המתווספות למאגר הדיור הציבורי, והוא מתן אפשרות להקצות 5% מכלל דירות מחיר למשתכן להגדלת מאגר דירות הדיור הציבורי.

מטרתם המוצהרת של שני הצעדים היא הגדלת מאגר דירות הדיור הציבורי, שאינו עונה כיום על הצרכים. ב-20 השנים האחרונות חלה שחיקה גדלה והולכת במספר הנכסים המוקצים לדיור ציבורי, וכתוצאה מכך צומצם מאגר הדירות מ-110 אלף ב-1998 לפחות מ-60 אלף דירות כיום. הסיבה המרכזית להצטמקות המלאי היא חקיקת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), שאיפשרה רכישה מאסיבית של דירות בהנחות גדולות על ידי הדיירים, מבלי שהמדינה דאגה לחידוש המלאי באמצעות בנייה או רכישה.

כתוצאה מכך, מונה כיום רשימת ההמתנה לדירות הדיור הציבורי כ-2,700 משקי בית, שאין עבורם דירה בנמצא, ואלה מקבלים סיוע בשכר דירה על מנת שישכרו דירה בשוק הפרטי. 20 אלף משקי בית נוספים הם זכאי דיור ציבורי של משרד הקליטה – רובם ככולם קשישים יוצאי מדינות חבר העמים.

במהלך השנתיים האחרונות חזרה המדינה לרכוש דירות דיור ציבורי. עם זאת, הן גיוס ההון המדובר, והן הקצאת דירות מחיר למשתכן, לא צפויים לשנות את מגמת הצטמקות מאגר דירות הדיור הציבורי. זאת מאחר שלצד רכישת הדירות, ממשיכה המדינה במבצע רחב ההיקף למכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן. מכירת הדירות מתבצעת בקצב הגדול פי כמה מקצב רכישת הדירות, ולכן צפויה השפעתם של הצעדים הנוכחיים להסתכם בהאטת צמצום מאגר הדירות, ולא בהגדלתו – כפי שמציג זאת משרד האוצר.

בפורום הדיור הציבורי, המאגד תחתיו מספר ארגונים הפועלים לקידום דיור ציבורי, תקפו את הצעד. לטענת הפעילים, יש בו כדי לחזק ולהרחיב את סמכויותיה של עמידר, על אף שזו כבר שנים ארוכות נכשלת בניהול ראוי של מאגר הדיור הציבורי שבאחריותה. "רק לפני מספר ימים פרסם משרד המשפטים חוות דעת קשה על ההתנהלות הבעייתית של החברה, שהיה צריך לגרור סנקציות קשות נגדה", נמסר. עוד לדברי הפעילים, הן בדרג המקצועי של משרד השיכון והן של משרד האוצר ישנה התנגדות למהלך, אך זו מושתקת.

לדברי ריקי כהן בנלולו, דיירת דיור ציבורי ופעילה בפורום, "מדובר במהלך שהוא מסמר בארון הקבורה של הדיור הציבורי בישראל. בעצם במקום שהמדינה תחזור ותיקח אחריות היא מפריטה את המעט שנותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker