עדיאל שמרון: "לא צריך הליך לשיתוף הציבור בתוכניות בנייה עירוניות" - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הדיור

עדיאל שמרון: "לא צריך הליך לשיתוף הציבור בתוכניות בנייה עירוניות"

מנהל רשות מקרקעי ישראל התייחס בוועידת הדיור והנדל"ן לצעירים להתגדויות תושבי השרון לתוכניות המתאר בערים ■ מפגינים התפרעו בעת נאום גלנט ■ מנכ"ל האוצר התייחס לזוכי מחיר למשתכן ואמר: "לא תקבלו את הדירה מחר ולא מחרתיים. אבל תקבלו את המפתח בתוך 4 שנים"

36תגובות
שר התחבורה, ישראל כ"ץ
גדעון מרקוביץ

"אני אגיד משהו לא פופולרי - לא צריך הליכי שיתוף ציבור. החוק כבר קובע הליך שיתוף ציבור וקוראים לזה התנגדויות" - כך אמר היום מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, על דרישות תושבי השרון להליכי שיתוף ציבור בתוכניות המתאר בערים. "הרשויות מקדמות תוכנית - והציבור רשאי להעיר עליה, ויש מוסדות תכנון שתפקידם להחליט. מעבר לזה - הליכי שיתוף ציבור נוספים זה רק משהו שהמציאו פוליטיקאים שרוצים להיבחר".

הדברים נאמרו במהלך ועידת הדיור והנדל"ן לצעירים 2017, הנערכת היום (ג') על ידי הבית האקדמי - זרוע הנדל"ן של התאחדות הסטודנטים, ועיריית הרצליה.

שמרון התייחס לבקשת עיריית הרצליה למשוך את תוכנית המתאר שאושרה לה ואמר כי "בימים אלו אנחנו דנים כיצד לנהוג בנושא. הסכם הגג קובע הקמת שלוש שכונות חדשות, שלשתיים מהן העירייה מתנגדת כיום בתוקף. לא יכול להיות שהמדינה תמשיך להזרים כספים לבניית תשתיות, והרשות לא תקיים את חלקה בהסכם. לכן האפשרות לבטל את הסכם הגג עם הרצליה בהחלט נשקלת היום ברצינות".

לגבי המחאה הציבורית הגוברת בערי השרון, הרצליה הוד השרון וכפר סבא, נגד היקפי הבנייה המתוכננות בהן בשנים הקרובות, אמר שמרון: "צריך לחפש את האינטרסים של המוחים. אף אחד מהם לא ירוק, ואף אחד מהם לא באמת מודאג מהפקקים. המוחים פשוט לא רוצים שיבנו להם ליד הבית. אבל יש לזה השלכות על הצעירים שגדלים בערים הללו, ועל היכולת שלהם לקנות דירה בעתיד. ככה הגענו למשבר הדיור הנוכחי, ממחסור של בנייה בשטחי הערים".

מפגינים התפרעו בעת נאום גלנט

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, אמר כי "בעשור שלפני כניסתנו לממשלה עלו מחירי הדיור ב-100%. הדברים שנעשו בשנתיים האחרונות על ידי הממשלה הנוכחית לא נעשו מזה 20 שנה.

כ-20 פעילים התפרצו במהלך הדברים בקריאות נגד השחיתות לטענתם בחברת עמידר, ונגד התוכנית להקמת יישובים כפריים חדשים לאוכלוסייה מבוססת בנגב - שאותה מקדם גלנט. פעילת הדיור הציבורי רותי לביא, אמרה: "למה ממשיכים לתת לחברה הזו את הכסף שלנו? אנחנו קוראים לוועדת חקירה לעמידר עכשיו".

גלנט נמנע מלהתייחס לפרשיות בעמידר, והשיב למוחים כי "בתקופת הממשלה הקודמת נרכשו 6 דירות בלבד עבור הדיור הציבורי. בתקופת הכהונה הנוכחית נרכשו מאות דירות. אישרנו עכשיו העברה של עד 5% מהדירות של מחיר למשתכן לדיור בציבורי. אנחנו נכניס בכל שנה 100 עד 200 מיליון שקל, ונרכוש עד 1,000 דירות".

מנכל משרד האוצר, שי באב"ד, התייחס לזוכי מחיר למשתכן ואמר: "לא תקבלו את הדירה מחר ולא מחרתיים. אבל תקבלו את המפתח בתוך 4 שנים".

עוד נשאל באב"ד אם משרד האוצר מנהל כיום כלכלת בחירות, והשיב: "איננו מיידעים את הציבור לגבי הדברים שנעשים ואין בכך כל רע".

אבן נגף בחיי הכלכלה

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, התייחס בכנס למערכות הסעת ההמונים, ואמר כי "אנחנו אמורים לעשות מה שלא עשו כאן במשך הרבה מאד שנים. היעדר תחבורה ציבורית הולמת ומפותחת מהווה אבן נגף בחיי הכלכלה והמסחר שלנו.

"אנחנו מובילים בימים אלה מהפכת תשתיות ותחבורה, שדומה בתוכן שלה למה שעשו בארה"ב לפני למעלה מ-100 שנה, ולמה שעשו באירופה לפני 70 שנה במסגרת תוכנית מרשל. שם הבינו כי המקור לצמיחה כלכלית מואצת היא קודם כל הקמת תשתיות תחבורה".

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמר בוועידה: "מה היה המסר המרכזי של המחאה החברתית? יוקר המחיה. אבל יש מרכיב אחד מרכזי ליוקר המחיה שלא קיבל אז מספיק תשומת לב, וגם היום לא. אני מדבר על עודף רגולציה. מה זה רגולציה? בדיור זה להחליט ששמים על כל דירה דוד שמש. זה מייצר עלויות נוספות לצרכן הישראלי.

"עשרות אלפי שקלים משלם זוג ישראלי רק על הביורוקרטיה שנוצרה מעודף הרגולציה. אנחנו פועלים להוציא מהמערכת את הבזבוז הזה. גם הרישום בטאבו הוא גורם מרכזי ביוקר המחיה - 8%. המחאה שאלה איפה הכסף. ובכן, הכסף שלכם ברגולציה".

שירה ברנד
קובי קנטור

מ"מ ראש מינהל התכנון, עו"ד שירה ברנד אמרה כי "80% מתוכניות הבנייה למגורים מתממשות בפועל רק 10 עד 15 שנים מיום אישורן". לפיכך, לדבריה, עולה הצורך לבצע תכנון בהיקפים העולים משמעותית על הצרכים האמיתיים, מתוך הנחה שחלקם לא יתממש במשך זמן רב בשל חסמים שונים.

"יש הרבה מאד חסמים ושורה ארוכה של גופים וגורמים שמעכבים אותנו - לא מכוונה רעה, ולעיתים מסיבות אובייקטיביות", אמרה ברנד. "לכן כשאנחנו מכינים מלאי, אנחנו לוקחים בחשבון הרבה יותר ממה שנדרש".

עוד לדברי ברנד, היקפי התכנון הגדולים של השנים האחרונות מאפשרים למינהל התכנון לשנות גישה. "מתכנון מהיר לשעת משבר אנחנו יכולים לשנות עכשיו גישה ולעבורר לתכנון אסטרטגי ארוך טווח. תחשיבים שערכנו לגבי הצרכים העתידים של הציבור הישראלי, מראים שעד 2040 תידרש תוספת של 1.5 מיליון דירות. לכן עלינו לתכנן עד אז 2.5 מיליון, מתוך הנחה שלא כל התכניות יתממשו".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם