"לא רוצים להיות מודיעין": גל מחאה בשרון נגד תוכניות הבנייה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא רוצים להיות מודיעין": גל מחאה בשרון נגד תוכניות הבנייה

תוכנית המתאר לרמת השרון בוטלה, וחברי קואליציה במועצות העיר הצביעו נגד תוכניות המתאר של הרצליה וכפר סבא, שכבר הוגשו לאישור ■ מומחי תכנון: התחום חייב להיערך להתנגדויות לתוכניות עתירות בנייה שלא שיתפו בהן את התושבים

118תגובות
הפגנה נגד תוכנית המתאר של הרצליה
הרצליה איכות חיים

ברוב גדול החליטה השבוע מועצת העיר של כפר סבא להעביר בקשה לעצירת תוכנית המתאר של העיר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, ולהשיבה לדיונים חוזרים בגופי התכנון העירוניים — והיא אינה הראשונה. ברמת השרון מועצת העיר ביטלה את תוכנית המתאר העירונית, ואילו בהרצליה אולץ ראש העיר, משה פדלון, לערוך הצבעה במועצת העיר נגד תוכנית המתאר שהוא הגיש. בהוד השרון הוגשו כ–2,000 התנגדויות לתוכנית המתאר המקומית. מקורן של ההתנגדויות בחשש של התושבים מפגיעה באיכות חייהם. גל המחאה שפרץ בערי השרון צפוי לסחוף גם אזורים אחרים בישראל.

אבי גרובר
דודו בכר

את המהלך בכפר סבא הובילה סיעת האופוזיציה לראש העיר, יהודה בן חמו, הנבצר מתפקידו עקב חקירה משטרתית. לטענת האופוזיציה, נמצאו הבדלים בין התוכנית שהוגשה במחוז, לתוכנית שאושרה במועצת העיר לפני שנה. ממלא מקום ראש העיר, צביקה צרפתי, טען כי המניע למהלך לא היה ענייני, ומקורו בשאיפת האופוזיציה ש"עלה באפה ריח בחירות, להשיג הון ציבורי בדרך קלה". כהוכחה הצביע צרפתי על כך שהעירייה הגישה לתוכנית התנגדות בסעיפים הנתונים במחלוקת. אבל גם אם צרפתי צודק, האופוזיציה צברה נקודות במהלך שעוצר את הפיתוח המתוכנן של העיר, ולהצבעה נגד הצטרפו גם חברי קואליציה.

מהלומה דומה, בנסיבות אחרות, חטפה בפברואר תוכנית המתאר של רמת השרון, כשחברי מועצת העיר — ובהם חברי קואליציה — הצביעו נגדה. המחלוקת בין חברי המועצה על סגנון הבינוי המתוכנן במתאר, גרמה להורדת התוכנית מסדר היום למועד בלתי־ידוע, והותירה את ראש העיר אבי גרובר ללא רוב במועצה, שחסמה אותו מהתנעה של כל תוכנית בנייה משמעותית בעיר. האופוזיציה מצדה, סחטה קולות ואהדה ציבורית מהתושבים החוששים משינויים.

לא נאפשר להפוך את הרצליה לשכונת אם המושבות בפתח תקוה

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

דעת קהל עוינת לתוכנית מתאר בהרצליה היא גם זו שדחפה כנראה לפני שבועיים את מועצת העיר להחליט פה אחד להקפיא אותה — לאחר שהעירייה הגישה אותה לוועדה המחוזית במארס. בפרוטוקול הישיבה בהרצליה נכתב כי הקפאת התוכנית והחזרתה למוסדות העירוניים יותנו בחוות דעת משפטית, וכך אמנם נומקה יומיים לאחר מכן החלטתו של ראש העיר פדלון לא לממש את ההקפאה. בינתיים, בזיג־זג מפתיע, חזר בו פדלון השבוע שוב — והודיע לתושבים כי בכל זאת יבקש למשוך את התוכנית מהמחוז למוסדות העיר.

בד בבד התחילה עיריית הרצליה במסע הסברה ציבורי, שאותו היא מנהלת באסיפות תושבים שהיא מכנסת בשכונות שהתוכניות נוגעות להן. ואולם האסיפות מתפתחות לעימותים חריפים והתקפה על בכירי העיריה, ומידרדרות לפגיעות אישיות וחריפות בדרג המקצועי שהכין את התוכנית.

אסיפה שנערכה ביום שני בגן רשל לתושבי השכונות הצמודות לשדה התעופה בצפון הרצליה, המיועד לפינוי לטובת שכונה חדשה שמתוכננת להיבנות בשטחו, פוזרה בקולות רמים ותוך החלפת גידופים קשים. לדברי תושבים שהיו באירוע, הקהל הרגיש כי נבחרי הציבור מתעתעים בו. "ראש העיר רוצה למוסס את ההתנגדות שמתגבשת כלפיו בעיר, ומספק כותרות שמטרתן לנטוע הרגשה שהוא בצד שלנו, אבל מאחורי גבנו הוא עושה יד אחת עם הממשלה בקידום מהלכים שיזיקו להרצליה", האשימה תושבת שהשתתפה במפגש.

משה פדלון
עזרא לוי

לדבריה, "בפנינו פדלון מכריז על מלחמה ברשות מקרקעי ישראל — האויב שמקדם את תוכניות הבנייה על אפו וחמתו, וכך אמר שש פעמים שהוריד את מספר יחידות הדיור שיתווספו מחמש לארבע ספרות. אבל כשנשאל, הוא סירב לנקוב במספר יחידות הדיור. אותנו אי־אפשר לרמות בסיסמאות שמנסחים יועצי תקשורת. אנשים יודעים לקרוא תוכניות. אנחנו רואים שבשכונות צפון הרצליה, שעליהן מדובר, נשארו 16.5 אלף יחידות במגדלים שיגיעו ל–23 קומות ויותר. התוכניות הרשמיות אינן משקרות".

זאב שטרל, מהנדס אזרחי, תושב השכונות הצפוניות בהרצליה וחבר ועד המאבק, נכח גם במפגש. הוא אישר כי פדלון התחייב באותו מעמד, ובנוכחות יותר ממאה תושבים שהקשיבו לדבריו, להעביר החלטה חדשה למשיכת תוכנית המתאר מהוועדה המחוזית לוועדה המקומית. "התושבים מצפים שראש העיר ייצג אותם נגד השלטון המרכזי, ינהל מלחמת חורמה בכל אמצעי רלוונטי, וידרוש להחזיר את התוכנית לדיונים מחודשים", אומר שטרל.

הוא מסביר כי לנגד עיני התושבים עומדות כאיום טעויות מדאיגות מהעבר הקרוב: "אנחנו לא נאפשר להפוך את הרצליה לשכונת אם המושבות בפתח תקוה, אנחנו לא רוצים להיהפך למודיעין ב' ולא לחזור על מחדל השכונות החדשות שנבנו בראש העין. איננו מתנגדים לבנייה ומכירים בצורך לאכלס את כל גוש דן, רק מבקשים שהדבר יעשה תוך מחשבה על איכות החיים של תושבים בהווה ובעתיד, ולא רק כדי להוסיף למניין הדירות שבונים. שתי המטרות יכולות להשתלב זו בזו, אם התכנון והביצוע לא יעשו בחופזה. במלחמה זו נגד משרד האוצר, נעמוד מאחורי פדלון בכל כוחנו", מבטיח שטרל.

אם לא יהיה שינוי במעמד התוכנית, מועד הגשת ההתנגדויות למתאר של הרצליה הוא עד סוף חודש זה, והדיונים בהתנגדויות יתחילו בתוך חצי שנה לכל היותר, לדברי מינהל התכנון. אבל אם פדלון רוצה לעצור את תוכנית המתאר, סביר להניח שהוא יכול.

ככל שהאוכלוסייה מבוססת יותר - ההתנגדויות חזקות יותר

"השיח מבלבל, ההבחנה בין שיתוף ציבור ליידוע ציבור מטושטשת", אומר מתכנן הערים אמיתי הר לב. "תושבים מגיעים למפגש עם נציגי רשות מקומית ומצפים שישתפו אותם, יראו להם חלופות, ישאלו לדעתם ויכללו אותה בתוכנית. אלא שלעתים הם מגלים כי קראו להם כדי להציג בפניהם תוכנית שההחלטה עליה כבר התקבלה. אין פלא שהם מתקוממים".

הר לב היה ועודנו חבר בצוותי תכנון של תוכניות מתאר בעשרות ערים בישראל — ובהן אשדוד, עפולה, חיפה, תל אביב, גבעתיים, יהוד, רמת השרון ויבנה — והוא גם הבעלים של חברת מודוס, העוסקת בליווי תהליכים שיתופיים. הוא צופה כי העניין הציבורי והמאבקים בערי השרון הם סימן לבאות. "בעידן שלנו המידע עובר במהירות, לפעמים אינו מדויק, ותמיד אפשר לעשות בו שימושים גמישים. לכן, המאבקים רק יחריפו. אנחנו בתחילת הדרך", הוא מזהיר.

מתכנן הערים אמיתי הר לב
נמרוד גליקמן

ואכן ההתנגדות לתוכניות מתפשטת: בחודש שעבר נערכה בהוד השרון צעדה שעברה בעיר והסתיימה בהפגנה בהשתתפות מאות תושבים שמחו על תוכנית המתאר. זו אושרה בוועדה המקומית בתחילת השנה, ונדונה בוועדה המחוזית בימים אלה בקריית הממשלה ברמלה. ועד ההתנגדות בהוד השרון מארגן הסעות לתושבים כדי שיגיעו לישיבות וישמיעו את קולם, אחרי שהוועדה המחוזית דחתה את הרוב הגדול של ההתנגדויות האישיות שהוגשו, והודיעה להם כי הדיונים באלה יוחזרו לוועדה המקומית.

לדברי ורדית ארדי, חברת ועד המחאה, 1,700 התנגדויות הוגשו באופן פרטי, בנוסף ל–66 התנגדויות שמיוצגות על ידי עורכי דין ששכרו קבוצות תושבים בעלות עניין משותף, וכן בעלי קרקעות, יזמים וקבלני בנייה הפעילים בהוד השרון. "אנחנו חוששים שהאינטרסים של התושבים לא ייוצגו ונוקטים צעדי חירום שמקורם בחרדה כנה מפני מפולת שלגים עירונית", אומרת ארדי.

היא מוסיפה: "אנחנו בטוחים שאם תוכנית המתאר תאושר ותתקדם, הלחצים שיופעלו על הוועדה המקומית לממש תוכניות של השלטון המרכזי יהיו בלתי־אפשריים וידחפו לפיתוח בקצב שיוביל את הוד השרון לקריסה חברתית וכלכלית. זה הרסני. משרד האוצר רוצה להוכיח הצלחות מיידיות בתוספת יחידות דיור, בלי שניתנה למהלכים מחשבה מעמיקה. הממשלה דורשת להקים במהירות הבזק שכונות בלי לתת את הדעת לאיכות החיים. הם מקימים שיכונים — לא מפתחים עיר. אם התוכנית תעבור, מועצת העיר לא תעמוד בלחץ הממשלה להוסיף יחידות דיור במהירות הבזק, וההשלכות יהיו נזק מיידי לתושבים כיום ובכייה לדורות הבאים".

מתכננת הערים תמי גבריאלי מצביעה על מתאם בין ההתנגדויות לבין העיסוק בתוכניות המתאר והנגישות למידע הנוגע אליהן. "כותרות העיתונים עוסקות בבנייה ובפיתוח במספרים גדולים, והשינוי קורה בתוך ערים ומשפיע על שכונות שאנשים כבר גרים בהן. כבר לא בונים בריק, ולכן התושבים מרגישים שהדברים קורים, ויודעים שישנו במהרה את המציאות סביבם. הם דורשים בצדק להיות שותפים בקביעת גורלם".

גבריאלי, לשעבר מנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי בתל אביב וכיום בעלת משרד עצמאי השותף בצוותי תוכניות מתאר ובהן גם בערי הפריפריה, אומרת כי מניסיונה ככל שהאוכלוסייה מבוססת יותר, ההתנגדויות חזקות יותר. "ציבור שאינו מוטרד בשרידות יומיומית, מודע יותר לזכויותיו, וגם פנוי להיות יצירתי באופן שבו הוא דורש ועומד על אותן זכויות. הדבר מתעצם כשאותו ציבור יכול להרשות לעצמו לממן יועצים מקצועיים, יחסי ציבור ועורכי דין".

"האוצר רוצה לבנות בכל מחיר - אבל את המחיר ישלמו ילדינו"

גיא קלנר, חבר מועצת רמת השרון שפרש מהקואליציה על רקע הצבעתו נגד תוכנית המתאר, סבור כי המצב בערי השרון הוא איתות לאומי. "אם ב–2017 מצליחים להזיז ישראלי מהספה, המזגן והפייסבוק לכיכר העיר — כנראה הציבור באמת נכנס למגננה. המדינה מכה בפטיש כבד וכל המטרה היא להקים יחידות דיור תוך שאיפה להישגים ברוח השעה. זה ניצול ציני של עליית מחירי הדירות, כדי להשיג הון פוליטי אצל השר הרלוונטי.

"האוצר רוצה 'לבנות, לבנות, לבנות' בכל מחיר. רק שאין לו מושג שהמחיר שנשלם בהווה על ההשתוללות הזאת, הוא כאין וכאפס לעומת המחיר שנשלם אנחנו וילדינו בעתיד. כנבחרי ציבור אנחנו תחת לחצים משני הצדדים: ערים שאינן עושות תוכניות מתאר מסתכנות בבנייה לא מתוכננת; וערים שאינן מצליחות לבלום את הלחץ של השלטון המרכזי, צריכות להסכים לבנייה פרועה שאין בינה לבין תכנון אנושי דבר וחצי דבר".

הר לב מזכיר את קלות ההתארגנות ברשתות החברתיות, שלדבריו תורמות לשיח הגואה סביב תכנון הערים: "מדובר בחיים של אנשים, ביום־יום שלהם — ברחוב שבו הם מביאים את ילדיהם לבית הספר. כתופעה, זה מבורך, מעורבות אזרחית תמיד מביאה תועלת". הצד הפחות מואר הוא שהבקיאות המוגבלת במושגי תכנון מאפשרת להטות את השיח ולהטעות את השומעים.

"אם תוכנית המתאר מתכננת להפוך עיר של 45 אלף תושבים לעיר של 200 אלף, מדובר במספר בלתי־נתפס. לנגד מספרים כאלה קל לאיים על התושבים בדברים מפחידים הבאים עליו לכלותו: מגדלים, פקקים, צפיפות בבתי הספר — המון מושגים שליליים בתכנון שפשוט לחבר אותם להתנגדות. המסרים משגשגים על קרקע של הווה מטריד: אם נדרשות לאדם שחי בפתח תקוה 30 דקות לצאת מהחניון התת־קרקעי בבית, עוד 30 דקות לצאת מהשכונה, ועוד שעה להגיע לעבודה, כל תוספת של דירה תפחיד אותו. זה טבעי".

אז מה עושים? הר לב אומר שצריך להחדיר לשיח את היתרונות הכלכליים של הצפיפות, את הקשר בינה לבין היתכנות של תחבורה ציבורית יעילה, ואת הקשר בינה לבין הורדת יוקר המחיה ולעלייה באיכות החיים ובמגוון השירותים. להראות שהצפיפות היא גם משאב, לא רק צורך, ושהדורות הבאים, אפילו אם זה דור הבנים של תושבי רמת השרון, כנראה לא יוכלו לחיות בווילה, אלא אם יהיו עשירים באופן בלתי־רגיל.

גבריאלי מסכמת: "קשה להמעיט בחשיבות של שיתוף הציבור בהליכי תכנון. טבעי שהממסד מוטרד מהעוצמה. זה דורש מאמצים ומכביד על התקדמות שפעם היתה מהירה יותר. כגופים מתכננים, אנחנו נצטרך ללמוד שהכללים השתנו, להתרגל לפעול במציאות חדשה, להסביר את עצמנו, לשכנע, ולרתום את הציבור לתהליכים. המידע זורם, כולם נגישים אליו וזכותם להשתמש בו. זה הוגן ודמוקרטי, וגם אם לא מוצא חן בעיני מישהו, אין ממש ברירה אחרת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#