המועצה הארצית צפויה להכשיר בדיעבד את הבנייה הלא חוקית במתחם ירקונים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המועצה הארצית צפויה להכשיר בדיעבד את הבנייה הלא חוקית במתחם ירקונים

נגד מרכז הקניות בפתח תקוה עומדים צווי סגירה והריסה, אך ביצועם נדחה שוב ושוב - אף שמדובר באחת מעבירות הבנייה החמורות בישראל ■ בישיבת המועצה האחרונה היה רוב לביטול ההכרזה על הקרקע שבה בנוי המתחם כחקלאית, אך ההצבעה נדחתה ליולי

8תגובות
מתחם ירקונים בפתח תקוה
עופר וקנין

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות ראש מטה הדיור באוצר אביגדור יצחקי, מקדמת בימים אלה מהלך שצפוי לאפשר את המשך פעילותה של אחת מעבירות הבנייה החמורות ביותר של העשורים האחרונים. מדובר במרכז המסחרי ירקונים, שנבנה לפני כ–20 שנה בניגוד לחוק, בלב קרקע חקלאית מוכרזת מצפון לפתח תקוה.

בישיבה האחרונה של המועצה הארצית, שנערכה ב–6 ביוני, עלתה על שולחנה ההחלטה לעדכן את רשימת השטחים המוכרזים כפתוחים וכחקלאיים בשטחה המוניציפלי של פתח תקוה, שבהם בנייה שאינה מבוצעת לצרכים חקלאיים מהווה עבירה. עם השטחים המוכרזים כיום כחקלאיים באזור פתח תקוה נמנים גם מאות הדונמים המשמשים את מרכז המסחר ירקונים — הפועל באין מפריע זה 20 שנה.

מאז ינואר 2014 תלויים נגד המרכז צווי פינוי והריסה שיפוטיים, שניתנו במסגרת עסקת טיעון בין החברות העברייניות לפרקליטות, בנוסף לקנס של 15 מיליון שקל שהושת עליהן. ואולם מאז שניתנו הצווים, השיגו החברות כמה דחיות במועד הפינוי וההריסה, ובמקביל ניסו לקדם הליכים תכנוניים שיאפשרו המשך פעילות באמצעות הכשרת העבירה בדיעבד.

בדיון בנושא שערכה הוועדה לשמירה על הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים (ולקחש"פ) באוגוסט 2016 נבחנו שטחי מתחם ירקונים באופן נקודתי, והוועדה קבעה במפורש שאין לבטל בהם את ההכרזה. עוד נכתב בהחלטת הוועדה כי היא "רואה בחומרה מקרים אלה, שעיקרם בצפון ובמזרח העיר, לאחר שעל פי אופי הבינוי ופריסתו אין ספק שלא מדובר במבנה הנדרש לתפקוד החקלאי של השטח".

ואולם בדיון שערכה המועצה הארצית בנושא בשבוע שעבר נראה היה כי החברות קרובות למדי להשגת מבוקשן. בפני המועצה הוצגו המלצותיה של ולקחש"פ לעדכון מפות ההכרזה של פתח תקוה — ולמרות הדברים הנחרצים, הצעת ההחלטה שקידם יצחקי במועצה היתה שונה בתכלית. על פי אותה ההצעה, תאמץ המועצה את כל המלצות הוולקחש"פ — למעט בעניין ירקונים. ביטול ההכרזה יאפשר לעיריית פתח תקוה להסדיר את המשך פעילות המתחם באמצעות הענקת היתר לשימוש חורג.

במהלך הדיון הסוער הביעו נציגי משרד המשפטים התנגדות נחרצת לביטול ההכרזה על המתחם כחקלאי, וכך גם נציגי הירוקים. מנגד, רוב מכריע מבין חברי המועצה, ובהם נציגי כלל משרדי הממשלה (למעט משרד המשפטים) ונציגי השלטון המקומי, הביעו תמיכה בהצעה. בהליך חריג, ערך יצחקי הצבעת ניסיון — שבה הצביעו רוב ניכר מחברי המועצה בעד ביטול ההכרזה. כך או כך, החליט יצחקי כי הוא דוחה את ההכרעה הסופית בנושא לישיבתה הבאה של המועצה, שתיערך בתחילת יולי.

"הגיע הזמן לעצור את ההתעשרות הפסולה"

מרכז ירקונים כולל שטחים בנויים בהיקף של 2,000 מ"ר, מהם 1,700 מ"ר עיקרי ו–300 מ"ר שטחי שירות. כמו כן, כולל המתחם מאות דונמים של שטחי חניה ודרכי גישה המובילים אליו מכביש 40. במקום פועלות רשתות קמעוניות גדולות רבות כמו אייס, סופר פארם, מחסני חשמל, טויס אר אס וגלי.

בעלי המתחם הם חברת הכשרת היישוב; עמוס לוזון נכסים והשקעות; ל.א. שטרית נכסים; והילת השרון השקעות. ב–2012 הורשעו חברות אלה בעבירות על חוק התכנון והבנייה במסגרת הסדר טיעון. בין היתר, הן הורשעו בכך שהמשיכו לבנות תוך התעלמות מצו הפסקת עבודה שהוציאה הוועדה המחוזית, וכן בכך שמאז 2003 השתמשו במבנה ללא היתר.

סדרת הדיונים בנושא במועצה הארצית מגיעה בזמן קריטי למדי, וכנראה שלא במקרה. רק לפני שלושה שבועות, ב–22 במאי, החליט שופט בית משפט השלום כפר סבא מיכאל קרשן — שאישר את עסקת הטיעון בסוגיית המרכז המסחרי לפני שלוש שנים וחצי — שלא להאריך את מועדי הביצוע של צווי הפינוי וההריסה נגד המתחם, וקבע כי צו הפסקת השימוש ייכנס לתוקף ב–1 בספטמבר, ואילו צו ההריסה ייכנס לתוקף ב–1 ביוני 2018. "הגיעה השעה לעצור את התעשרותם הפסולה של המבקשים כתוצאה מביצוע העבירות, והכל על חשבון הציבור הרחב", קבע.

את החלטתו נימק השופט בכך שלמרות אמירות היזמים בדבר ההסדרה המתקרבת של המצב התכנוני בשטח — בפועל אין כל שינוי. "אין בנמצא שום תוכנית בת תוקף שמכוחה יהיה ניתן להכשיר את קיומו של מתחם הפאוור סנטר ואת השימושים המסחריים בו", כתב. "כל מאמצי המבקשים לשנות את המשטר התכנוני החל לגבי המקרקעין, ולו באופן זמני באמצעות היתר לשימוש חורג, עלו בתוהו".

מתחם ירקונים
נמרוד בוסו

"תגיעו אל תחנת הרכבת בהליקופטר"

לטענת מקור במועצה הארצית, ההצעה להכשיר את המתחם אינה נובעת מרצון לסייע ליזמים, שאין מחלוקת כי ביצעו עבירות בנייה חמורות, אלא כתוצאה מתסבוכת שנוצרה בשטח, עם הקמתה של תחנת הרכבת סגולה בצמוד למרכז ירקונים בשנת 2000. מבנה התחנה עצמה אמנם תוכנן ונבנה כחוק, אולם באופן תמוה — כל תשתיות התחנה נסמכות על מרכז ירקונים הסמוך לה, על אף שנבנה שלא כחוק.

כך, כביש הגישה לתחנה, שהוא גם כביש הגישה למרכז, נסלל בלב הקרקע החקלאית הפרטית ללא היתר, ומגרשי החניה העצומים המשרתים את הקניון הם אותם המגרשים המשרתים את הרכבת. כלומר ככל שייאכף צו הפסקת הפעילות בשטח, ייתכן שיתרחש במקביל מצב אבסורדי במסגרתו תעמוד תחנת הרכבת סגולה בלב השטח, ללא כל אפשרות להגיע אליה או לחנות בקרבתה.

עמוס לוזון, שבמהלך הדיון במועצה הארצית זיהה את נקודת התורפה של המבקשים להביא להפסקת פעילות המרכז המסחרי, אף הזהיר כי ביום שבו ימומש צו הפסקת הפעילות נגד המרכז, יגדר את המתחם בשלמותו כדי למנוע מעבר דרכו, ובכלל זה גם את שטח דרכי הגישה והחניות. "מי שירצה להגיע לתחנת הרכבת יצטרך לעשות זאת בהליקופטר", סיכם.

"מדובר בתחנה שמשרתת 80 אלף איש בחודש, ולא נוכל לתת יד לסגירתה", הבהיר המקור. "ביטול ההכרזה על הקרקע כחקלאית אינו מוביל באופן אוטומטי להכשרת עבירות הבנייה בשטח. על עיריית פתח תקוה להעניק למבנה היתר לפעול בשימוש חורג, וכלל לא בטוח כי היועץ המשפטי לממשלה יאפשר לה לעשות כך". עם זאת, לדברי המקור, בשל ההתנגדות החריפה שהביע משרד המשפטים לביטול ההכרזה, החליט יו"ר המועצה יצחקי לדחות את ההכרעה לחודש הבא כדי לאפשר למשרד המשפטים להציג פתרון שכולל את שימור ההכרזה מחד, ואינו מוביל לסגירת תחנת הרכבת מאידך.

את היזמים ייצגו עוה"ד ענת בירן וורד מאירוביץ סייג.

"עיריית פתח תקוה אינה צד בהליך"

מהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה נמסר: "בישיבת המועצה האחרונה הובאה בפני הוועדה טענת רכבת ישראל כי דרכי הגישה ומתחם החניה המשמשים את נוסעי הרכבת נמצאים בשטח המרכז המסחרי בפתח תקוה, הנמצא בשטח פרטי. בנוסף, מאפשר המרכז המסחרי גם את התשתיות לתחנת הרכבת, לרבות ביוב, מים וחשמל.

"לטענת נציגי הרכבת, אם המרכז ייסגר, ייפגעו כ–80 אלף נוסעים המשתמשים במתחם החניה מדי חודש. בשל כך ביקש יו"ר המועצה יצחקי מהגורמים הרלוונטיים למצוא פתרון לנושא ובכך להמשיך את פעילותה של הרכבת ומבלי לפגוע בציבור הנוסעים. המרכז המסחרי המדובר פועל זה 20 שנה מבלי שהוכנה עבורו תוכנית מפורטת. לפיכך, קראה המועצה הארצית בהחלטתה לכלל הגורמים, ובכלל זה לעיריית פתח תקוה ולוועדה המחוזית, להשלים בהקדם את התכנון המפורט של השטח.

"על פי תוכנית מתאר מחוזית 3/10, מיועד השטח לפיתוח לצורכי נופש ומסחר, כך שזה תקופה ארוכה אינו נמצא בשימוש חקלאי ומיועד לפיתוח בהתאם, ולכן לא רק שלא היתה מניעה לבטל את ההכרזה על השטח כאזור חקלאי, אלא שזו החלטה מחויבת המציאות. יצוין כי המועצה הארצית אינה קובעת את אופן השימוש במתחם אלא רק את הביטול על הכרזתו כשטח חקלאי".

מרכבת ישראל נמסר: "תחנת סגולה נפתחה בשנת 2000, בהתאם לסעיף 261ד' בחוק התכנון והבנייה. היא הוקמה על שטח רכבת ישראל וכדין. ההסכם עם מתחם ירקונים נחתם ב–1999, ולמיטב ידיעתנו, הוצגו האישורים הנדרשים על פי דין. בחלוף זמן בוטל היתר הבנייה, משהתברר כי היה פגם בהוצאתו וכי לא אושר שינוי ייעוד לקרקע שעליו נבנה המתחם. מאז הסוגיה תלויה ועומדת בדיון משפטי".

מעיריית פתח תקוה נמסר: "מדובר בהליך משפטי המנוהל על ידי פרקליטות המדינה, העירייה אינה צד להליך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#