על חשבון השוכרים: מבנים בתל אביב הופכים מלונות לתיירים

מאות דירות בתל אביב שהיו יכולות לשמש למגורים, משמשות כבתי מלון, בהיתר מיוחד שנתנה העירייה ■ דירות אלו ממוקמות במקומות מבוקשים, והמדיניות הזו גורעת ממלאי הדיור בעיר

מירב מורן
מירב מורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אברהם הוסטל בתל אביב. במלון 90 חדרי שינה
אברהם הוסטל בתל אביב. במלון 90 חדרי שינהצילום: דניאל צ'צ'יק

מאות דירות בתל אביב שהיו יכולות לשמש למגורים, משמשות כבתי מלון, בהיתר מיוחד שנתנה העירייה. דירות אלו ממוקמות במקומות מבוקשים, והמדיניות הזו גורעת ממלאי הדיור בעיר.

תיירים טובים לעיר מהרבה בחינות: הם מעוררים את המסחר ומוסיפים מגוון חברתי. כמו כן, ככל שהכלכלה הופכת ליותר גלובלית, כדאי לכולם שהעיר תהיה זמינה ונוחה לביקור אנשי עסקים. לכן אפשר להבין את עיריית תל אביב - שמתירה עוד ועוד שטחי מלונות בתחומה.

הצד השני של המטבע הוא, שככל שיותר שטחי מגורים משרתים אוכלוסייה זמנית, מצטמצם היצע הדיור לתושבים הקבועים, מה שיש הולך ומתייקר, והדבר פוגע בעיקר בצעירים שצריכים לגור בעיר. מצד אחד אין להם יכולת כלכלית לעמוד במחירי הדיור הנוסקים, ומצד שני הם זקוקים להזדמנויות שקיימות רק בעיר כדי להתחיל את חייהם האישיים - מציאת בן זוג, והמקצועיים - פיתוח קריירה.

בתל אביב יש אפשרות לייצר דיור בר השגה לצעירים במהירות יחסית, במהלך שיקבל רוח גבית מהביקוש למלונות הקטנים במרכז העיר. צעירים שאין להם משפחה אינם זקוקים לדירות גדולות. רווקים צעירים שאין להם ילדים זקוקים למיטה לצנוח עליה בלילה ויכולים להסתפק בחדרי שירות מצומצמים ולפעמים אפילו משותפים, כמו בדירת-שותפים. זה די דומה למלון, ואפילו למלון פשוט.

בינתיים, המדינה משקיעה משאבי זמן והפסדי מסים בפיתוח מנגנוני השכרה בבנייה חדשה ובאזורים שבהם הביקוש למגורים בשכירות נמוך, כמו למשל זה שאושר השבוע באור יהודה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

באזורי הביקושים הגבוהים להשכרה, שמתרכזים היום בעיקר בלב הערים הוותיק, יש פתרון הרבה יותר זמין, שיניע את עצמו בכוחות השוק החופשי. הוא טמון במבנים ישנים שבעבר שימשו למשרדים ולתעשייה באמצעות הסבתם לדיור מעורב - מלון ששיעור קבוע מחדריו מושכר לטווח ארוך במחירים מפוקחים.

בפתרון של מלונות מעורבים שיקומו בכוח השוק החופשי אין הזדמנות לחלק ג'ובים למקורבים. בניגוד למיני מיזמים לאומיים כמו "דירה להשכיר" שמקדמת המדינה, אין פה מנגנון ציבורי רב עובדים שמאפשר חלוקת ג׳ובים למקורבים. אולי זו הסיבה שבגינה, למרות שמדובר בפתרון הפשוט, הזמין והמתבקש, רוב הסיכויים שהוא לעולם לא יקרום עור וגידים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker