שדה תעופה במרכז העיר: בישראל מתנגדים, בעולם דווקא עפים על זה - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שדה תעופה במרכז העיר: בישראל מתנגדים, בעולם דווקא עפים על זה

שדות תעופה עירוניים בישראל מסומנים כיעדים לסגירה ולהקמה של שכונות מגורים במקומם ■ אבל בכמה ערים בעולם העדיפו דווקא לשמר את השדות העירוניים ולהשתמש ביתרונות שלהם - שבראשם נגישות קלה

37תגובות
מטוס נוחת בשדה התעופה בסנט מרטן
Aldo Bidini

"ככל שהערים שלנו גדלות, נמלי התעופה ייהפכו לחלק אינטגרלי משכונות המגורים שלנו" — כך פתח בחודש שעבר מרק גרונאו, שר התחבורה הקנדי, אירוע שבו נחנך מתקן בשדה התעופה בילי בישופ הממוקם במרכז טורונטו. המתקן — תשתית ממסכת רעשים שהוקמה כדי להפוך את הנמל "לשכן יותר טוב", כלשון העירייה — מפלס את הדרך להרחבה של פעילות השדה, הנתקלת בהתנגדות עיקשת מצד התושבים. מבחינתם, שיסלקו את בילי בישופ מהשכונה, ויעבירו את כל הטיסות לאחד מנמלי התעופה הרחוקים, ואף עדיף מחוץ לשולי המטרופולין.

טורונטו אינה שונה מערים רבות אחרות, שבכולן קיים ציבור גדול המבקש לצמצם פעילות תעופה ולהרחיקה מהעיר. אף שאוכלוסיית קנדה נודעת כקהילה עם מודעות סביבתית וחברתית גבוהה במיוחד, לא מהססים לדבר שם על שדות תעופה כ"אחד הדברים המתבקשים בעירוב שימושים אורבני של עיר בינלאומית מתפתחת", כפי שהתבטא דובר אחר באותו אירוע.

"מטוסים הם מטרד, אבל העולם צועד לכיוון שבו הם יהיו כלי תחבורה שכיח ושגרתי", אומר האדריכל ומתכנן הערים דרור גרשון, מנכ"ל עמותת מרחב לעירוניות. "כבר כיום יותר אנשים נוסעים ליותר מקומות, ונדרשים להגיע אליהם לעתים תכופות יותר. בינתיים, לפחות עד שיהיה שלום גם עם שכנותינו מצפון, ישראל היא מדינה שהאפשרות הרלוונטית היחידה להגיע אליה ולצאת ממנה היא בדרך האוויר.

"אם מסכימים על עובדות אלה, צריך להמשיך ולשאול אם רוצים להקל על היוצאים — ושאלה חשובה יותר: האם רוצים למשוך לכאן אנשים ולאן למשוך אותם, ומה הדרך לעשות זאת", אומר גרשון. "אין ויכוח על כך ששדה תעופה מביא גם פעילות מרעישה, אבל ביישוב עירוני עם פעילות מכל מיני סוגים, תמיד יהיו תמיד גם רעשים מכל מיני סוגים. רכבת היא פעילות מרעישה לא פחות — האם מחיר השקט מצדיק את ההפסד שנובע מוויתור על קשר תחבורתי נגיש, זמין ומזמין?"

שדה התעופה בחיפה. באחרונה התחיל
בפעילות בינלאומית ערה
Oyoyoy

"מה הערך של נמל תעופה בחיק הטבע?"

העברת מתקני התנועה האווירית לשטחים פתוחים ובמרחק ניכר מהערים, היא מדיניות רשמית בישראל, ודוגמאות לכך ניתן להביא מהרצליה, תל אביב, חיפה, ואילת. באילת הדבר יקרה השנה, עם פתיחת שדה התעופה בתמנע, במהלך המפנה שטח גדול לבנייה במרכז העיר. לראש העיר, מאיר יצחק הלוי, יש ציפיות גדולות מהפיתוח ומהנגזרות הכלכליות של השינוי והבינוי המתוכנן. הלוי מאמין כי הפינוי, בשילוב תנועת התיירות הבינלאומית מהשדה החדש, ישיב לאילת את החיוניות שאבדה לה.

עתיד פיתוח דומה מתוכנן לקרקעות שדה דב, כשיפסקו הטיסות האזרחיות היוצאות ממנו בהתאם להחלטת ממשלה שיישומה נדחה שוב ושוב. כצפוי ממיקומו בצפון־מערב תל אביב, המאבק סביב הפינוי הזה רווי יצרים וכסף, והוא מקור למתח בין העירייה, נציגי השלטון המרכזי ובעלי מגרשים שהקרקע בבעלותם תפוסה כבר שנים בלי שיוכלו לממש את שווייה הכספי.

גם אם שמים בצד שיקולי נדל"ן וציפיות לרווחים מבינוי חדש, רבים מאמינים כי סילוק שדות התעופה ממרכזי ערים חיוני בגלל שהם תופסים שטח המנתק את סביבותיהם, ומשום שפעילותם גורמת למפגעי זיהום אוויר ורעש, והמטוסים ואחסון מכלי הדלק מהווים סכנה במקרה של תאונות. כנגד כל אלה יש מציאות: תהליכי הגלובליזציה מנתבים חברות לפזר את פעילות הפיתוח, הייצור והמסחר בין ארצות רבות, ומכתיבים לאנשי עסקים בכל הרמות ניידות בינלאומית שגרתית. בנוסף, הוזלת כרטיסי הנסיעה ועלויות האירוח, שמטרתה להביא תיירים לערים כדי שיוציאו את הכסף שחסכו במחיר הטיסה והלינה בשירותים נלווים, מתגברת את תנועת התיירות של חופשות קצרות, וממנה נולדת דרישה לנחיתות והמראות במתקנים שהדרך אליהם ומהם לעיר קרובה ומהירה ככל שניתן.

שדה התעופה בילי בישופ בטורונטו, קנדה
Daniel Vorndran

גרשון מציע לשים לב לשינויים אלה, וסבור כי הם צריך להכתיב התבוננות אחרת על סוגיית מיקום שדות התעופה. "מה הערך של נמל תעופה בחיק הטבע? מסלקים את השדה ומעבירים אותו לאזורים פתוחים, מפני ששם יש מקום. נכון, במרחב הכפרי נמלי התעופה מפריעים פחות משום שגרים בהם פחות אנשים. יכול להיות שאנשי ההגנה על הסביבה ישמחו להוכיח שהם פוגעים בחי ובצומח, אבל אני מוטרד יותר מההפסד הכלכלי לעיר שמוציאים ממנה מתקנים המנגישים קשרי תעופה אתה".

גרשון מאמין שבעתיד הלא רחוק אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מצטערים מאוד על כך שלא נוצלה תשתית תעופה קיימת והותאמה כאמצעי לחיבור ישיר ומהיר בין ערים, בנגישות מיטבית וזריזה לשכונות, עסקים, בתי מסחר ומלונות.

ברוח זו הובעו בעבר חששות שהמרחק של שדה התעופה החדש בתמנע מאילת, יכביד על הנגישות ויוסיף זמן למסע במידה שתגרום לנופשים פוטנציאלים לוותר על הגעה בטיסה ואולי גם על הגעה לעיר בכלל. החשש נדמה כמבוסס לפחות בנוגע לתיירות פנים. הנסיעה מהשדה ואליו תוסיף זמן רב למסע לישראלים המגיעים מאזור המרכז — לא כל שכן אם יבוטלו הטיסות משדה דב, והם יצטרכו להגיע לנתב"ג כדי לטוס לאילת.

הלוי מפעיל לחצים כבדים ואף מאיים כי לא יסכים לפתוח את שדה התעופה החדש, אם לא יובטחו פתרונות להסעה מהירה. הוא רוצה הרחבה של הכביש ואינו מהסס לחלום גם על רכבת מהשדה לעיר. אבל לא בטוח שזה יספיק. כניסה ויציאה משדה תעופה גדול, נמשכות יותר זמן מיציאה וכניסה משדה תעופה בסדרי גודל של הטרמינל הישן באילת ושדה דב.

דרור גרשון
תומר אפלבאום

"סילוק שני שדות תעופה קטנים אלה ממרכזי הערים והחלפתם במתקנים גדולים בשוליים הרחוקים, יגבה את מחירו בסרבול הנסיעה, גם אם יהיה חיבור מהיר לעיר הקרובה באוטובוס או ברכבת", אומר גרשון.

הנוסעים מוכנים לשלם יותר על טיסות שיוצאות מהערים

כאמור, דוגמה הפוכה למדיניות זו אפשר לראות כיום בטורונטו, עיר הסחר המרכזית במזרח קנדה. את המטרופולין משרתים שני שדות תעופה בינלאומיים: פירסון ובילי בישופ. הראשון ממוקם במרחק של 20 ק"מ ממרכז העיר, והאחרון הוא שדה תעופה קטן שהגישה אליו היא בצמוד לבתי מגורים, משרדים ומסחר במורד השדרה המרכזית החוצה את העיר מדרום לצפון, ועל גבול הרחוב המקיף את המפרץ שסביב האגם הצמוד לעיר.

בילי בישופ נראה ומתפקד כמו תחנת אוטובוסים מרכזית: הכניסה לטרמינל היא דרך מבנה שנראה כמו כל המבנים באזור, היא מקושרת לרשת הרחובות ונוח להגיע אליה אפילו באופניים. מסלולי ההמראה הם על איים מלאכותיים באגם, ויוצאות ממנו טיסות לערים מרכזיות בארה"ב ובקנדה בכל שעה. הכרטיסים יקרים קצת יותר מאשר בטיסות שיוצאות מנמל פירסון לאותם יעדים. הנוסעים מוכנים לשלם את ההפרש מפני שהשירות נוח בהרבה, בגלל התנאים: צמוד לעיר, ומרגיש כאילו הוא בתוכה, ומתקנים קטנים שמקצרים מעברים ומאפשרים להגיע רק חצי שעה לפני ההמראה ואף פחות מכך.

שדה התעופה באילת. יפונה השנה לטובת שטחי בנייה
אוליבייה פיטוסי

פעילותו של בילי בישופ בתוך המרקם העירוני מלווה בביקורת ומחלוקות ציבוריות מתמשכות. מצד אחד עומדים תושבים הטוענים כי הוא מטרד רעש וזיהום ודורשים לצמצם את פעילותו, ומצד שני ניצבים גורמים הטוענים כי הוא ומיקומו נדרשים לטורונטו בתחרות הכלכלית עם ערים גדולות אחרות במרחב. לחצים כבדים הופעלו, ועדיין מופעלים, כדי לאפשר למטוסי סילון לנחות ולהמריא בו, במטרה להוציא טיסות ישירות גם לאירופה — אך עד כה הם לא צלחו את המשוכות הפוליטיות.

דברי הסיכום של סגן ראש העירייה דנזיל מינן־וונג באותו אירוע מלפני חודש, הבהירו את הקונפליקט שהפוליטיקאים לחוצים בו, וסימנו לאן הרוח נושבת: "אני מברך את בילי בישופ על השקעת המשאבים והכספים למען מזעור הפרעות הרעש לשכונה המשגשגת (שבתוכה ממוקם השדה; מ"מ), ומשבח את העוסקים במלאכה על כך שהבנייה לא עלתה דבר למשלמי המסים", אמר מינן־וונג. "עלינו להבטיח את המשך השירות ל־2.7 מיליון הנוסעים המשתמשים בשדה התעופה הנוח הזה, ולדאוג שימשיך להיות המנוע הכלכלי של העיר".

גם בברלין השארת תשתיות תעופה בתוך העיר היא מדיניות, אך כתוצאה ממחדל מביך. את בירת גרמניה משרתים שני שדות תעופה: טאגל שנמצא במרחק של 6.5 ק"מ לכיוון צפון־מערב ממרכז ברלין, ושוננפלד שנמצא 18 ק"מ לכיוון דרום־מערב. הפעילות של שניהם היתה אמורה להתמזג ב־2013 בשדה תעופה חדיש — נמל ברנדנבורג שנבנה בצמוד לשדה התעופה הרחוק, אלא שממש ערב פתיחתו נתגלו בו שורה של ליקויים חמורים, והמהלך נעצר. ראש העיר המיתולוגי של ברלין שליווה את הפיתוח הלך הביתה כשהוא מותיר מאחוריו שובל בדיחות שחיתות — והנמל המרוחק מהעיר יותר מ־20 ק"מ, שבהקמתו הושקעו עד כה 7 מיליארד יורו, אינו פעיל עד היום ומועד פתיחתו נדחה בינתיים ל־2019.

בד בבד התעוררה בברלין תנועה של צעירים, הקוראת להשאיר את טאגל הקרוב והקטן במקומו, מכיוון שאליו "אפשר להגיע גם בנעלי בית". רבים מהתיירים הישראלים המגיעים לעיר, ודאי יסכימו עמם.

שדה התעופה בחיפה
Oyoyoy

שדה התעופה לונדון סיטי, הנמצא במרחק של 5 ק"מ מלב לונדון, הוא סיפור דומה. נוכח קרבתו לשכונות מגורים הנמל פעיל רק בשעות היום, ומכוון לאנשי עסקים, במחירי הטיסות והיעדים. בשנה שעברה נוספו ליעדים שהם מרכזים פיננסיים — כמו ציריך, אמסטרדם, מילאנו וניו יורק — יעדי נופש של העשירון העליון.

ב־2016 עברו בנמל זה יותר מ־4.5 מיליון נוסעים, ולפי ההכרזות הרשמיות, התחזית היא לעבור את ה־5 מיליון בשנה לפני תום העשור הנוכחי. בסקר של איגוד חברות התעופה של אנגליה הוא נבחר לנמל התעופה שהכי קל להגיע אליו, ויש אליו רכבת ישירה המגיעה בתוך 22 דקות מתחנת בנק סטיישן שבלב לונדון. "תיאורטית, הבנקאי השוויצרי יכול לסיים פגישה בשלוש אחר הצהריים בסיטי, ולהספיק לאכול את ארוחת הערב עם בני משפחתו בציריך, למרות הבדלי השעות", כתבו עורכי הסקר.

"המניע אינו עלות — אלא נוחות"

המדיניות הישראלית לסילוק נמלי התעופה ממרכזים עירוניים הנחתה גם את ההחלטה לסגור בעתיד את שדה התעופה הקטן בחיפה, ובמקומו להקים שדה תעופה בינלאומי גדול, על שטחים חקלאיים בעמק יזרעאל, באזור שמסביב למנחת הקיים במגידו.

שדה התעופה לונדון סיטי,
הנמצא במרחק של 5 ק"מ מלב
לונדון
בלומברג

גרשון, שהוא גם תושב חיפה, מזהיר כי ההחלטה שלא יהיה בה שדה תעופה בינלאומי היא "החלטה אומללה לעיר ששנים מדשדשת את דרכה בדרך להיהפך למטרופולין הצפון, ומבחינה בינלאומית נשענת על כוח המשיכה של תל אביב", כדבריו.

הוא מזכיר כי עמרם מצנע ניסה כראש עיר לקדם מהלך שיהפוך את השדה בחיפה לבינלאומי ומותאם למטוסי סילון. המהלך של מצנע נכלל בתוכניות מתאר ארציות, וחלק מהתשתיות הלוגיסטיות, כמו נקודת מכס, הותאמו כדי שיתפקד באופן כזה. התוכנית התקדמה בעצלתיים, תוך בחינת חלופות שונות של תשתית שיאפשרו את הדבר מבחינה פיזית. בסופו של דבר, הרעיון נגנז בימיו של ראש העיר הנוכחי, יונה יהב, שהחליט לקדם את הנמל הימי על חשבון פיתוח תשתיות לקשר אווירי.

עד שיוקם השדה במגידו, התחילה באחרונה פעילות אווירית בינלאומית ערה בשדה הקיים בחיפה, בעיקר ליעדים קרובים יחסית: קפריסין, יוון ורומניה. את הטיסות מפעילה חברה קפריסאית "טוס איירוויז" והסמנכ"ל שלה, טוני אקונומידס צופה כי בקיץ הקרוב ימריאו מחיפה כ־300 טיסות בחודש, ויעברו בו השנה בסך הכל 200 אלף נוסעים במצטבר. "השירות טוב לישראלים תושבי הצפון שרוצים לקצר את הדרך הביתה בחזרה מהחופשה, וגם לאלה שרוצים לקצר את הדרך הביתה אחרי שביקרו בתערוכה מקצועית", אומר אקונומידס בחיוך.

"המניע לא יהיה עלות, בחיפה לא צריך להיות שדה יותר זול. המניע יהיה נוחות, והיתרון יורגש בדרך חזרה. בדרך הלוך יש לכולם סבלנות לנסוע עד נתב"ג, מה עוד שמחכה שם דיוטי פרי מפואר. בחזור, זה משהו אחר לגמרי — מהנדס מכרמיאל או מנצרת שנסע לתערוכה בברמן בגרמניה, יסכים לעשות את הטיסה אפילו עם נחיתת ביניים בבוקרשט לתדלוק, ובלבד שינחת בחיפה. נחיתה בחיפה פירושה שבתוך שעה הנוסע הזה בבית, לעומת נחיתה בנתב"ג שאומרת שיידרשו לו עוד שלוש שעות לפחות עד שיגיע לצפון", מוסיף אקונומידס.

שדה התעופה לונדון סיטי
בלומברג

שדה התעופה בחיפה לא יכול לקלוט נוסעים רבים, והמסלולים בו קצרים מכדי לשגר מטוסי סילון למערב ולצפון אירופה, ולכן הוא מוגבל ביעדים של טיסות ישירות. אקונומידוס טוען, לא במפתיע בהינתן הפוזיציה העסקית שלו, שככל שהתעופה נהפכת ליותר שכיחה, אנשים במגזר העסקי מוכנים ליותר עצירות והחלפות. "כמו בתחבורה יבשתית, תדירות גבוהה של כלי רכב קטנים נותנת גמישות ומהירות במסלולים, ומפצה על הזמן הנדרש להחלפות. שדות התעופה מתכננים את עצמם היום כך שהנוסע יכול ליהנות במעבר בין טיסות. זו הזדמנות לחילוץ איברים והתרעננות".

שדות תעופה קטנים ורבים עולים יותר מאחד גדול

לעומת אקונומידוס, ד"ר משה גבעוני, ראש המעבדה לחקר תחבורה באוניברסיטת תל אביב, סבור כי ישראל לא זקוקה ליותר משדה תעופה בינלאומי אחד. "דווקא ככל שתעופה נהפכת לשכיחה יותר כאמצעי תחבורה, צריך לחשוב על חיבורים לשדה אחד שממנו יש מגוון טיסות ליעדים שונים. במדינה קטנה כמו ישראל, אין ולא תהיה בקרוב הצדקה לקווי תעופה מצפון הארץ לערים מסוימות באירופה ואפילו במזרח התיכון.

"אין סיבה שאפשרויות הטיסה הנוחות של תושבי הצפון או הדרום יהיו מגוונות פחות מהיעדים שאליהם יכולים להגיע בנוחות תושבי מרכז, שקרובים לשדה הגדול. מעבר לשאלת המטרד הסביבתי, השורה התחתונה היא הקצאות של כסף", אומר גבעוני. הוא סבור לפיכך, שאם רוצים להנגיש קשרי תעופה, את המשאבים צריך להשקיע בפיתוח אמצעי הגעה מהירים לשדה תעופה מרכזי גדול, ולא בהקמה של שדות קטנים שלעולם יהיו מוגבלים בכמות הנוסעים שיכולים לעבור דרכם ובמגוון היעדים שיוצאים אליהם.

שדה התעופה באילת
אוליבייה פיטוסי

"בתקופת יהב הוכרע כי שדה התעופה הבינלאומי יעבור לעמק, וכאן יוקם עוד נמל לאוניות", מספר גרשון. "איני בטוח שהביאו בחשבון את אובדן הכסף בהכנסות. אוניות גדולות מביאות משא, לא אנשים. נמל ימי מכניס כסף בדמות ארנונה, אני לא מזלזל בכסף הזה, אבל הוא לא מעורר פעילות עסקים מגוונת, כמו שיכולה לעורר תנועת מבקרים מכל העולם המגיעה דרך נמל תעופה מקומי הצמוד לעיר".

אריאל וטרמן, מהנדס עיריית חיפה, מזכיר כי ההחלטה לגבי שדה התעופה בחיפה היתה צו ממשלתי, וכי לעיריית חיפה אין כיום הרבה מה לעשות בעניין. גם סילוק שדה דב היא החלטה ממשלתית, אך לזכותו של רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, יש לומר כי הוא עושה כל שביכולתו כדי לעכב אותה ולמנוע אותה, כולל הכנת תוכנית חלופית שתשאיר לעיר קשר תעופתי זמין.

וטרמן טוען כי שדה התעופה במגידו ישרת את חיפה כאילו הוא שדה תעופה עירוני, אבל גרשון סבור שזה לעולם לא יהיה אותו הדבר. כדי להמחיש את הטענה, הוא מציע לדמיין כנס מקצועי הנערך בחיפה ואליו מוזמנים אורחים מכל העולם. האלטרנטיבות שעומדות בפניהם הן לנחות "באמצע שום מקום במגידו", כדבריו, או להגיע לישראל דרך שדה התעופה בן גוריון.

"עבור מי שמגיעים בטיסה של כמה שעות מאירופה ובתנאי התחבורה של היום, מרחק הנסיעה ממגידו לחיפה, אינו שונה ממרחק מתל אביב לחיפה. "במציאות כזאת סביר שהתייר יעדיף להגיע לשדה תעופה 'של תל אביב', להתמקם בעיר הגדולה, 'לקפוץ' ביום הכנס לחיפה וכך אפילו לא לבזבז בה את הלילה. התועלת שמפיקה עיר ממבקר אינה מכך שהגיע לכנס, יש לו ערך רק אם הוא נשאר ומוציא כסף בלינה, בילוי וקניית שירותים מעסקים שונים. חיפה תפסיד, מכיוון שהנוסע השכיח יעדיף לשהות בתל אביב, אפילו אם הנחיתה תהיה במגידו. לעומת זאת, אם שדה התעופה נמצא בחיפה, במקום שבו תפישתית ומעשית, מתקיים הכנס, האורח יישאר, יישן בעיר, יבלה וכולם ירוויחו".

שדה התעופה בילי בישופ בטורונטו, קנדה. מתפקד כמו תחנת אוטובוס
בלומברג

חוץ מאלה שהמטוס יעבור להם מעל הראש.

"ראשית, בחיפה המטוסים יוצאים לים, והמבנה הטופוגרפי שלה מונע מהמטוסים להרעיש יותר מדי. שנית, אני סבור שהעיסוק בשדות תעופה צריך להיות צופה פני עתיד, והוא אינו ידוע. כמו שלפני עשור איש לא היה מעלה על דעתו שתהיה מכונית אוטונומית, איש לא יכול לנבא כיום איך יראו המטוסים בעוד עשר ועשרים שנה. אולי הם יהיו יותר קטנים וקלים, ולכן הרבה פחות מרעישים ומזהמים?

"אם רוצים לקדם את חיפה כמרכז לתעשיות ידע במדעי החיים ועסקי ביוטכנולוגיה, היא חייבת לפתח נגישות ומשיכה בינלאומית. יש כאן מוסדות עם שם בינלאומי כמו הטכניון, אוניברסיטת חיפה ובתי ספר לרפואה, והם בסיס מעולה לשינוי חיובי בעתידו של האזור כולו. מטוסים הם אמצעי הניידות והמנוע של הגלובליזציה הכלכלית, ואת השינוי הזה נציגי הרשויות בישראל משום מה מחמיצים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם