"אין ארוחות חינם" ואין נכס שפטור מגביית ארנונה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אין ארוחות חינם" ואין נכס שפטור מגביית ארנונה

הסיפור מתחיל בסוף 2013, אז גילתה המועצה המקומית כי חברת אפרת מחזיקה לול לגידול עופות לרבייה אשר מחויב בחלקו כ"אדמה חקלאית", וחלקו כלל אינו מחויב בארנונה

לול במושב ניר יפה
גיל אליהו

באחרונה התקבלה החלטה תקדימית בבית המשפט העליון, שעושה מעט סדר בנושא הסבוך של סיווג נכסים בארנונה. הייחודיות בהחלטה היא קביעה חד-משמעית וברורה כי כל נכס חייב בארנונה, גם אם סיווגו לצורך גביית הארנונה אינו ברור. ההחלטה התקבלה בדעת כלל שופטי ההרכב, במסגרת ערעור של מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה.

הסיפור מתחיל בסוף 2013, אז גילתה המועצה המקומית כי חברת אפרת מחזיקה לול לגידול עופות לרבייה אשר מחויב בחלקו כ"אדמה חקלאית", וחלקו כלל אינו מחויב בארנונה. המועצה שלחה לחברה חיוב ארנונה בסיווג של "תעשייה" עבור מרבית הלול לפרק זמן של שבע שנים אחורה. ועדת הערר לענייני ארנונה קיבלה את עמדת המועצה המקומית, וחברת אפרת הגישה ערעור על החלטה זו.

בית המשפט המחוזי בחיפה בחן את החלטת הוועדה וקבע כי דינה להתבטל, משום שבצו הארנונה אין כל סיווג שמתאים לחיוב לולים. לאור זאת קבע בית המשפט כי כלל לא ניתן לחייב את הנכס.

המועצה המקומית הגישה על החלטה זו ערעור לבית המשפט העליון, ושופטיו נדרשו לבחון פעם נוספת מחלוקת בענייני ארנונה - מחלוקות אשר גוררות ביקורות רבות על כל תחום הארנונה, חוסר האחידות בין הרשויות השונות וריבוי ההידיינויות שנגרמות כתוצאה מכך. ביקורת זו ממשיכה להישמע תדיר על ידי בתי המשפט השונים, בתקווה לשינוי והסדרה ארצית של תחום זה בחוק.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בית המשפט העליון בחן את המקרה בשני היבטים: הראשון - מהו הסיווג לנכסים במקרה הספציפי? ההרכב קבע כי לא מצא סיווג ראוי ללולים של חברת אפרת, משום שלא הונחה תשתית עובדתית מספקת כדי לענות על שאלה זו; בהיבט השני והמשמעותי יותר - בית המשפט דן בקביעתו העקרונית של בית המשפט המחוזי כי במקרה שאין סיווג מתאים, ואף לא סיווג שיורי רלוונטי (סעיף סל הנועד להכיל בתוכו נכסים שאין להם סיווג ספציפי, וזאת בכדי ששום נכס "לא ייפול בין הכיסאות" ויחויב בארנונה), הרי שאין לחייב את הנכס כלל בארנונה, משום שלמעשה נוצר היעדר בסיס חוקי לחיוב הנכס.

בית המשפט העליון קבע כי מסקנה זו לא יכולה לעמוד, וכי כל נכס חייב להיות מחויב בארנונה. במקרה הספציפי אכן הלולים של חברת אפרת לא מתאימים להיות מסווגים כ"תעשייה", ומנגד גם לא "כאדמה חקלאית" - אך המסקנה אינה יכולה להיות כי הלולים לא חייבים כלל בארנונה. וכלשון המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין: "אין ארוחות חינם".

משמע, לא ייתכן כי קושי בהתאמת סיווג הנכס לצורך גביית ארנונה, יוביל למצב אבסורדי שבו נישום מקבל שירותים מהרשות המקומית, אבל בגלל מחדל לשוני או חוסר בסעיף מסוים הוא נמנע מלשלם ארנונה ומלהתחלק בנטל המס באופן שוויוני והוגן עם יתר הנישומים ברשות.

פסק דין זה הדגיש וחידד את הקביעה שלפיה בתי המשפט אינם נוטים להעניק פטור מתשלום מס ארנונה, ודורשים לא אחת כי גבייתו תערך בצורה שוויונית והוגנת ככל שניתן מכל תושבי הרשות. לקביעה זו השפעה לא רק על הרשויות, אלא גם על האזרח ועל מקרים שבהם כביכול נוצרות "ארוחות חינם".

הכותבים הם עורכי דין ממשרד פריש, שפרבר ריינהרץ ושות', מומחים בדיני ארנונה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#