הסדר ישר שהתקבל בצורה עקומה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסדר ישר שהתקבל בצורה עקומה

הרשויות המקומיות הערביות חלשות וסובלות מהכנסות נמוכות מאגרות בנייה וארנונה, שמקשות עליהן ליצור תוכניות בנייה מסודרות. וכשבונים ללא תוכניות - לא משלמים היטלים ומסים לעיריות, שנותרות ללא תקציבים לפתח את היישובים

אום אל פחם
אייל טואג

התחייבות הממשלה להקפיא צווי הריסה של מבנים בלתי חוקיים שהוקמו על אדמות פרטיות אינה מפתיעה. היא ממשיכה קו שהותווה לפני שנתיים על ידי "צוות 120 הימים" — צוות שמונה לפתרון מצוקת הדיור בחברה הערבית, והחלטותיו התקבלו על ידי הממשלה. מה שמפתיע הוא האופן העקום שבו פורסמה ההחלטה.

בראש צוות 120 הימים עמד הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי. הוא הוקם על פי החלטה ממשלתית שהתקבלה בדצמבר 2014, זמן קצר לפני התפרקות אותה ממשלה, שהטילה עליו לגבש תוכנית לטיפול בסוגיות הדיור ביישובים הערביים. ביוני 2015 פורסם הדו"ח של הצוות, שטען בעיקרו כי בעיית הנדל"ן למגורים במגזר הערבי שונה מהותית מזו של המגזר היהודי, שכן היישובים הערביים כוללים בנייה משפחתית, לעתים בצורה בלתי־מוסדרת, גם ביישובים גדולים מאוד. הצוות העריך כי בניגוד למגזר היהודי, שפתרון מצוקת הדיור שלו ביישוב אחד יכול להינתן ביישוב סמוך, במגזר הערבי הפתרון חייב להינתן באותו יישוב שבו נמצאת הבעיה.

בדו"ח נמצאה גם בעיה בנוסח הביצה והתרנגולת: הרשויות המקומיות הערביות חלשות וסובלות מהכנסות נמוכות מאגרות בנייה וארנונה, שמקשות עליהן ליצור תוכניות בנייה מסודרות כמו ביישובים יהודיים. בניגוד למגזר היהודי, שבו לחלק ניכר מהרשויות יש קרקעות בבעלות המדינה, רוב הקרקעות שנמצאות בתחומי הכפרים הערביים הן בבעלות פרטית, ולמגזר הפרטי אין מוטיבציה לקדם תוכניות כאלה, אולי, בין היתר, משום שהפיקוח הרעוע על הבנייה מאפשר לתושבים לבנות ללא תוכניות מוסדרות. וכשבונים ללא תוכניות — לא משלמים היטלים ומסים לעיריות, שנותרות ללא תקציבים לפתח את היישובים.

איך שוברים את המעגל הזה, במיוחד לאור העובדה שממשלות ישראל הזניחו את הטיפול בבעיית התכנון והבנייה במגזר הערבי במשך עשורים?

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

רוב אנשי הצוות סברו כי על המדינה להקצות ליישובים הערביים קרקעות בבעלותה, הנמצאות בשולי היישובים. אחרים סברו כי "יש להתעקש על גיוס האוכלוסייה כולה, ובפרט ראשי הרשויות והמנהיגות המקומית, להוביל מהלך של שינוי תפישתי, ולאפשר ליזום בנייה רוויה גם על קרקע פרטית". במלים אחרות, הם הציעו "לנער" את הגישה הרווחת ביישובים הערביים, שתורמת בחלקה למבוי הסתום שבו נמצאים הליכי התכנון והבנייה במגזר הערבי במשך עשורים.

בנוסף, בתקופה האחרונה ניתן לראות ניצנים של שינוי תפישתי בקרב הממשלה, בצורה של הוצאת מכרזים אינטנסיבית יחסית של קרקעות מדינה ביישובים ערביים. כך למשל, בסכנין פורסמו כעשרה מכרזים למבצעי מחיר למשתכן, אך רק בשניים מהם, שמיועדים ל–99 יחידות דיור בלבד, נמצאו הצעות תקינות. כמו כן, צצות יוזמות של הסכמי גג ויוזמות לתכנון מתאר יישובי, ובראשונה נראה כי הממשלה מנסה לפעול בתחום זה.

לפיכך, ההסכמה להקפיא צווי הריסה ולתת תמריצים לרשויות הערביות כדי להאיץ את הליכי התכנון שבתחומן, כמו גם חיובן להשלים את תהליך התכנון בתוך שנתיים, נראית נגזרת ישירה מהחלטת צוות 120 הימים.

מדוע היא מתקבלת ומתפרסמת בצורה גרועה כל כך? לשכת ראש הממשלה לא מעוניינת להגיב, ולכן כל קורא רשאי לנחש מהי התשובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#