המתנה הסודית של נתניהו וכחלון לציבור הערבי - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המתנה הסודית של נתניהו וכחלון לציבור הערבי

ראש הממשלה ושר האוצר סיכמו באחרונה בחשאי על הקפאת צווי הריסה באדמות פרטיות ■ בפברואר יידע ח"כ אכרם חסון מסיעת כולנו את ראשי הרשויות בעניין, אלא שהיועמ"ש הודיע שאינו מכיר בהסכמה ■ עם זאת, ביהמ"ש המחוזי ביטל על פיה צו הריסה בלוד ■ משרד רה"מ: "מבדיקה מעמיקה שערכנו עולה כי אין כל סיכום כזה בין רה"מ לשר האוצר"

44תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר האוצר משה כחלון
עמית שאבי

צווי ההריסה שהוצאו לבתים שנבנו באופן לא חוקי יוקפאו, ובלבד שהם עומדים בשני תנאים: שהבית נבנה על קרקע פרטית, ושהבית נכלל בשטח השיפוט של היישוב או הכפר (מונח המוכר בשפה התכנונית כ"קו כחול") - כך סיכמו באחרונה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון. אף שההסכמה הושגה לפני כחודשיים וחצי, לא נתנו לה כחלון ונתניהו פומבי, ככל הנראה בשל רגישות פוליטית וחוסר רצון לעורר את כעסם של חלק משרי הימין בממשלה.

את העדכון על הסיכום קיבלו ראשי הרשויות בצורה לא שגרתית - במכתב ששלח ח"כ אכרם חסון, חבר סיעתו של כחלון ובן העדה הדרוזית, שפירט את עיקריו: "מכובדי, הריני להודיעכם כי בימים אלה הצלחנו להגיע להחלטות היסטוריות ולהביא להקפאת צווי ההריסה באדמות הפרטיות של אזרחים מכלל המגזרים - ערבים, יהודים ודרוזים - למשך תקופה של שנתיים. בתקופת ההקפאה, על ראשי הרשויות לקדם תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות", כתב ב-15 בפברואר. "ההחלטה נעשתה בתיאום בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר כחלון, האחראי על מינהל התכנון, וזאת לפי בקשתי".

המכתב אף פירט את עיקרי הסיכומים שהושגו, ובהם הקפאת צווי ההריסה על אדמות פרטיות בכל המגזרים, ומתן תמריצים לרשויות להאצת פעולות התכנון - כדי שישלימו אותן בתוך שנתיים. "כל אזרח שבנה בית מגורים על אדמתו הפרטית, בתוך שטח השיפוט של היישוב או הכפר ובתוך הקו הכחול - לא תהיה דרישה או תביעה להריסת המבנה", הבהיר חסון, אך הוסיף כי "הסיכום לא תקף לגבי מבנים שנבנו על אדמות מדינה", וכי "הסיכום לא יהיה תקף לגבי מבנים שנבנו מחוץ לקו הכחול של היישוב, או לאחר שתוכנית מתאר ליישוב כבר הוגשה".

ח"כ אכרם חסון
מיכל פתאל

הפרקליטות: "לא ניתנה הנחיה"

ואולם ימים ספורים לאחר פרסום המכתב כבר יצאה הבהרה מטעם היועץ המשפטי לממשלה אל התובעים המייצגים את המדינה ואת הרשויות המקומיות בהליכים המשפטיים, ולפיה ההסכמה המדוברת כלל אינה מוכרת לו או לפרקליטות. בהודעת דואר אקלטרוני ששלחה אל התובעים בת־אור כהנוביץ מפרקליטות המדינה, נכתב: "ההסכמה הנטענת במכתב האמור לגבי הקפאה לכאורה של ביצוע הליכים לאכיפת דיני התכנון והבנייה אינה מוכרת במשרדי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. הנחיות בענייני אכיפה ובעניין הקפאת הליכי אכיפה מתקבלות על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ולא ניתנה הנחיה כאמור.

"חשוב להבהיר - האכיפה של דיני התכנון והבנייה אינה אך עניין של שמירה על שלטון החוק. האכיפה נועדה בראש ובראשונה לאפשר את מימוש התכנון ותכליותיו. ללא מניעת עבריינות בנייה, תרד לטמיון העבודה הרבה המושקעת בקידום התכנון. במדיניות זו אין כל שינוי, והנכם מתבקשים לטעון בהתאם".

רק בסיומו של המושב האחרון אישרה הכנסת תיקון לחוק התכנון והבנייה, שנועד להחמיר את אכיפת דיני התכנון והבנייה ביישובים הערביים. בדיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה, שחוקקה את החוק, באו לידי ביטוי חלק מהעקרונות המופיעים במכתבו של חסון, כגון הכלה של בנייה בלתי חוקית באזורים שבהם מקודמת תוכנית מתאר בתוך גבולות היישוב. כמו כן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הגדיר את האכיפה בתוך שטח השיפוט של היישוב כבעלת עדיפות משנית לעומת בנייה הנעשית מחוץ לגבולות היישוב, הנחשבת חמורה יותר.

עם זאת, החקיקה לא ביטלה באופן גורף אכיפה בשטח השיפוט של היישוב. במקרים שבהם הבנייה הבלתי חוקית נעשית בשטח שתוכנית המתאר מייעדת לסלילת דרך או להקמת מוסד ציבור, קידומה עשוי לטרפד את יישומה של תוכנית המתאר. לכן, מכתבו של חסון מרחיק לכת הרבה מעבר להסכמות שאליהן הגיעה ועדת הפנים.

"מכתב מסתורי"

הקול הכפול שבו מדברת המדינה בנושא גורם לבלבול רב בקרב הרשויות ובמערכת המשפט. כך, בהחלטה שקיבל באחרונה בית משפט השלום ברמלה, קיבלה השופטת רבקה גלט את דרישת עיריית לוד להמשיך בהליכי ההריסה נגד בית מגורים של אחד מתושבי העיר הערביים - חרף מכתבו של חסון - לאחר שהוצגה בפניה ההבהרה שהוציא משרד המשפטים בנושא.

ביוני 2016 הוציאה עיריית לוד צו הריסה מינהלי למבנה המשמש למגורים בשכונת פרדס שניר - משכונות המצוקה הערביות בלוד. בעל המבנה, עלי אלקדאימה, עירער בתחילה לבית משפט השלום בדרישה לעכב את ההריסה, אך באוקטובר דחתה השופטת את הבקשה, וקבעה כי הצו ייכנס לתוקף ב-10 בפברואר.

נאוה בכור
אתר בתי המשפט

מיד עם שליחת מכתבו של חסון לראשי הרשויות, הגיש עו"ד קייס נאסר בשם אלקדאימה בקשה נוספת לבית משפט השלום ברמלה להקפיא את צו ההריסה לבית. בתגובה לבקשה התכחשה עיריית לוד להסכם הנטען, והגישה לבית המשפט את מכתבה של כהנוביץ כראיה לכך שבפועל - אין שינוי במדיניות. בעקבות עמדה זו דחה שוב בית המשפט השלום את הבקשה למניעת הריסת הבית, תוך שהוא מכנה את מכתבו של ח"כ חסון כ"מכתב מסתורי".

אלא שאלקדאימה עירער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שביטל את ההחלטה, והורה כי דיון נוסף יתקיים בבית משפט השלום. "במשרד האוצר ומשרד היועץ המשפטי לממשלה התקיים דיון בעניין הקפאת צווי הריסה במגזר הערבי, והתקבלה החלטה על ידי שר האוצר ועל דעת ראש הממשלה, שלפיה יוקפאו צווי ההריסה שבקרקע פרטית למשך שנתיים. עוד הוחלט על שורה של צעדים לקידום התכנון באותם יישובים", כתבה בהחלטתה שופטת המחוזי נאוה בכור. "הבנייה דנן עומדת בתנאים שנקבעו בהחלטה הנ"ל - מדובר בקרקע פרטית, ייעוד המבנה לפי התוכנית הוא למגורים, ועיריית לוד אמורה לאשר את תוכניות האיחוד והחלוקה שיאפשרו לתושבים להוציא היתרי בנייה", היא הוסיפה.

בפסק הדין מותחת השופטת בכור ביקורת חריפה על התנהלות בית משפט השלום, וכתבה כי "בית המשפט דרש את תגובת המשיבה (ועדת התכנון המקומית לוד), ומיד עם קבלת תגובת המשיבה - שהתכחשה למכתב זה - נתן בית המשפט החלטה מיידית, קצרה ולא מנומקת לפיה לא ראה שינוי במדיניות הרלוונטית", נכתב בפסק הדין.

"כלל יסוד בכללי הניהול המשפטי, שבעל דין יקבל יומו בבית המשפט ואת זכות הטיעון שלו. לא יעלה על הדעת שבית המשפט יתעלם מהנחיה ושינוי מדיניות של האכיפה בכתב, ומונע את זכות התגובה. בית המשפט היה צריך לקיים דיון בבקשה, או לנמק בהחלטתו מדוע הוא יכול היה להכריע בבקשה ללא דיון במעמד הצדדים.

"לגופו של עניין - שגה בית המשפט בראשונה בכך שלא שקל כראוי את החלטת שר האוצר במכתב שהופץ לכל הרשויות המקומיות, ולא היה מוסמך לאיין את התוקף המשפטי של המכתב, מבלי שישמע את נציגי משרד האוצר. שר האוצר מעולם לא התכחש להחלטתו על הקפאת ההריסה, והאמור במכתב לא הופרך או נסתר על ידי ראיות מטעם המשיבה", כתבה השופטת.

לפיכך פסקה בכור כי על בית משפט השלום לדון בתיק פעם נוספת, כשהפעם יוברר מעמד המכתב של חסון. "מדובר בסוגיה הדורשת בירור משפטי כדבעי, לאור חשיבותה הרבה, ולמען לא ייגרם עיוות דין למערער", הוסיפה.

לדברי נציגו של אלקדאימה, עו"ד נאסר, "שתיקת משרד האוצר מצד אחד, והכחשת המכתב רק על ידי היועץ המשפטי לממשלה מצד שני, בלבלו את הציבור וגם את בתי המשפט. לאור זאת, ובהתחשב בעניין הציבורי הגלום בעניין, הורה בית המשפט המחוזי לערוך דיון מעמיק ומקיף בעניין תוך שמיעת העדים והגורמים הרלוונטיים, כדי להוציא את האמת לאור".

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "מבדיקה מעמיקה שערכנו עולה כי אין כל סיכום כזה בין ראש הממשלה לשר האוצר. ראש הממשלה דוגל במדיניות של אכיפת חוק שוויונית - וכך ימשיך לעשות".

במשרד האוצר סירבו להגיב לידיעה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#