כדי לבנות בהמפטונס - צריך קודם להרוס

המגרשים הפנויים בעיירה היוקרתית מצטמצמים והולכים, והביקוש לבתים גדולים יותר גובר ■ כדי להתמודד עם הבעיה מצאו התושבים האמידים שיטה - הריסה של בתים ישנים, גם כאלה שנבנו בשנות ה–90 ■ בעלים של סוכנות נדל"ן: "לבית בן 25 שנה על קו החוף אין שום ערך"

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
6 חדרי שינה ב– 17 מיליון דולר בברידג'האמפטון. רבע מהבתים שנבנו באזור מאז 1996 נבנו על הריסות של בתים קודמים
6 חדרי שינה ב– 17 מיליון דולר בברידג'האמפטון. רבע מהבתים שנבנו באזור מאז 1996 נבנו על הריסות של בתים קודמיםצילום: Daniel Gonzalez / The New York T
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

הבנייה החדשה בהמפטונס, ניו יורק, הופיעה בעבר כמו בדרך פלא — בתי יוקרה היו צצים בשדות תפוחי אדמה. ואולם ככל שיותר חוות וקרקעות משומרות כמרחב פתוח, כמות המגרשים הפנויים לבנייה חדשה פוחתת. זאת, יחד עם העובדה שאזור החוף המבוקש כבר רווי בבנייה, והביקוש לבתים גדולים יותר גובר, הביאו לעלייה במחירי הקרקעות ולהריסה של מבנים ישנים לשכיחה יותר מאי־פעם.

מה שהופך בית ראוי להריסה באזור המפטונס עשוי לעורר תדהמה במקומות אחרים. כדי לפנות מקום לבניית ביתו, בגודל של כ–1,200 מ"ר, היה צריך ג'יימס מייקל הווארד, יזם ומעצב פנים, להרוס קודם כל בית בן ארבעה חדרי שינה ושלושה חדרי אמבטיה, שנבנה ב–1980. הבית, שיושב על שטח של 4 דונם, היה שייך בעבר לקנת' לונרגאן, במאי הסרט "מנצ'סטר ליד הים", ונרכש על ידי הווארד תמורת 3.7 מיליון דולר.

בבית החדש, בן שבעה חדרי שינה ותשעה חדרי אמבטיה, שעיצב הווארד בשיתוף האדריכלים בובי מקאלפיין וגרג טנקרסליי, יש תקרות בגובה 10 מטרים, פינה לארוחות בוקר שיכולה להכיל 10 איש, אולם קולנוע קטן ל–16 איש ובריכה פנימית מחוממת. הבית, ששופע ביצירות אמנות ומרוהט לחלוטין — החל בפמוטים בחדר האוכל ועד לספרים ושולחנות קוקטיילים — מוצע למכירה בכ–12 מיליון דולר.

"לבתים ישנים אין את האווירה שאנשים מחפשים היום וגם אין התאורה המתאימה", אומר הווארד, "התקרות נמוכות והחלונות קטנים. בבתים החדשים בהמפטונס יש יותר אוויר, יותר אור ויותר מרחב", הוא אומר ומוסיף: "בבתים החדשים יש גישה נוחה יותר למרחב החיצוני ויותר אזורי ישיבה, בפנים ובחוץ".

סאות'המפטון ניו יורקצילום: Daniel Gonzalez / The New York T

גארי דה־פרסיה, שותף בחברת הנדל"ן קורקורן גרופ, ש–9 מתוך 27 הנכסים שהוא מציע למכירה נבנו על הריסות של בתים ישנים, אומר כי "העיריות קונות שטחים פתוחים וכך מצטמצמים המגרשים הפנויים לבנייה חדשה, מה שהופך את הריסת הבתים הישנים לכדאית יותר וחשובה יותר לאלו המעוניינים לבנות בית חדש".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

וכך, הקבלנים הורסים בתים נאים — שבחלקים מסוימים במדינה יכולים היו להיחשב לבתים יפהפיים — כדי לבנות יצירות מופת, מסביר קודי ויצ'ינסקי, מייסד סוכנות הנדל"ן בספוק, שמתמקדת במכירת נכסים בשווי של יותר מ–10 מיליון דולר.

חלק מהבתים שעומדים בפני אפשרות הריסה נבנו במיליוני דולרים, לעתים אפילו ב–2006. "אנשים משלמים הרבה מאוד כסף כדי שתהיה להם חלקת אדמה משלהם, לא משנה אם זה על קו החוף או במקום אחר. מבחינתם האדמה היא המקום למימוש החזון שלהם", אומר ויצ'ינסקי.

"אפילו בתים שנבנו בידי אדריכלים ידועים בשנות ה–70, ה–80 וה–90 מועמדים להריסה. הבנייה החדשה משנה את פני השטח", הוא אומר.

"אנשים רוצים רק בית חדש"

"החבר'ה מקרנות הגידור קונים בתים ב–40 מיליון דולר, והורסים אותם", אומר ג'ו פארל, קבלן שמציין כי 100 מתוך 400 הבתים שבנה בהמפטונס מאז 1996, נבנו על הריסות בתים קודמים. "כיום, אנשים רוצים רק בית חדש", הוא אומר.

"בברידג'המפטון לבית בן 25 שנה על קו החוף אין שום ערך", אומר ויצ'ינסקי. שוויים של נכסים שנמכרים ב–15 מיליון דולר מגיע בעיקר מהקרקע ומהיכולת לבנות עליה בית גדול יותר. ויצ'ינסקי מחזיק ברישום לבית בשווי 44.9 מיליון דולר, שייבנה במקום בית ישן. הבית האולטרה־מודרני ייבנה על שטח של כ-20 דונם, יהיו לו קירות זכוכית, חדרי אירוח רבים וגג עם גינה.

באחרונה, בית בגודל של כ–450 מ"ר בשטח של כ–20 דונם בסאותהמפטון שווק כ"הזדמנות לפיתוח", מה שהביא בסוף למכירתו, אומר מייקל קנטוול, מנהל השיווק בבספוק. אף שלבית הקיים — בן ארבעה חדרי שינה וחמישה חדרי אמבטיה, הממוקם על קו החוף וצופה לשקיעה — יש סלון מתוחכם עם חלונות ענקיים ותאורה נפלאה, נרמז כי הוא יורחב או יוזז, וכי הבית החדש, בגודל של כ–1,800 מ"ר ייבנה במקומו.

"הנכס נמכר בחודש שעבר וככל הנראה הבית ייהרס וייבנה במקומו בית חדש", אומר קנטוול. "הבית נמצא ברחוב פוולר, שהוא מעין מיקרוקוסמוס למה שקרה בהמפטונס בחמש השנים האחרונות", הוא אומר. הרחוב שופע בבתים חדשים, שחלקם נבנו על הריסות של בתים ישנים.

עם זאת, לא כל האזור נכבש על ידי טייקוני הנדל"ן. באזור בוקוליק, שאהוב בגלל המרחבים הפתוחים שלו, הצליחו מאמצי השימור לצמצם באופן ניכר את מספר הקרקעות המיועדות לפיתוח. בעיר סאותvמפטון יש 26 קמ"ר של קרקעות חקלאיות, שמתוכן כ–18 קמ"ר מוגנות מפני פיתוח, טוענת מלאני סיריליו, מנהלת קרן פקוניק, ארגון ללא מטרות רווח לשימור קרקעות בהמפטונס. "הקבלנים ממחזרים את הבתים הישנים. זה זול יותר לקנות בית ישן ולהרוס אותו, מאשר לקנות קרקע", היא אומרת.

בעיר איסטהמפטון נותרו 5.6 קמ"ר של קרקעות חקלאיות, לאחר שבעשור האחרון העיר איבדה 4 קמ"ר של קרקעות מוגנות, אומר סקוט וילסון, מנהל רכישת הקרקעות בעיר. אנחנו הולכים לנסות לשמור על האיזון בין בנייה לשטחים פתוחים", הוא אומר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker