עלות הקו המהיר לירושלים זינקה ב-40% - אך גם כדאיותו הכלכלית עלתה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עלות הקו המהיר לירושלים זינקה ב-40% - אך גם כדאיותו הכלכלית עלתה

התשואה של הפרויקט עלתה מ-5.3% ל-6.1%; עלות הקו התייקרה ב-1.7 מיליארד שקל, לכ-6 מיליארד שקל

תגובות

עלות פרויקט הקו המהיר לירושלים של רכבת ישראל זינקה אמנם ב-40%, אך גם כדאיותו הכלכלית גדלה: ל-TheMarker נודע כי בניתוח מחודש שביצע משרד התחבורה למימון הפרויקט נמצא כי שיעור התשואה הפנימי (IRR) של הפרויקט הוא 6.1%, לעומת תשואה של 5.3% בלבד בבדיקת הכדאיות הכלכלית שבוצעה לפרויקט ב-2004.

עלות פרויקט הקו המהיר לירושלים (A1) זינקה באחרונה מ-4.2 מיליארד שקל לכ-6 מיליארד שקל. עוד נמצא כי יחס העלות-תועלת של הפרויקט צמח באופן משמעותי מ-0.67 ל-0.83. הערך הנוכחי הנקי של הפרויקט (NPV), כלומר, הרווחיות הצפויה של הפרויקט (היוון תזרים המזומנים העתידי), עלה אמנם ממינוס 640 מיליון שקל למינוס 780 מיליון שקל, אך בענף התחבורה מציינים כי שינוי תאריך ההיוון מ-2004 ל-2007 יביא לצמצום הפער עד כדי 80 מיליון שקל בלבד - פער זניח לכאורה בפרויקט בסדר גודל שכזה.

במשרדי הממשלה הופתעו מן הנתונים שכן לפי הערכות, הגידול החריג בעלויות הפרויקט צפוי היה להפחית באופן משמעותי מכדאיותו הכלכלית.

את הסיבה לתוצאות החיוביות לעומת הבדיקה ב-2004 תולים בענף בסקרים חדשים על הביקושים החזויים לקו הרכבת, הצופים כ-7 מיליון נוסעים בשנה הראשונה להפעלתו; בערכים גבוהים יותר של זמן אבוד למשק; וכן בהארכת משך הפרויקט לצורך החישוב מ-20 שנה ל-40 שנה.

לפני כשלושה חודשים סיכמו משרדי האוצר והתחבורה על עריכת בחינת כדאיות כלכלית מחודשת לפרויקט, לאחר שהרכבת דיווחה על התייקרות הפרויקט ב-1.7 מיליארד שקל במסגרת חריגה כוללת של כ-4 מיליארד שקל מתקציב הפיתוח שאושר.

במהלך הדיונים בין נציגי משרדי האוצר, התחבורה והרכבת על הסכם הפיתוח המעודכן, סוכם על ביטול פרויקט קשת מודיעין, שעתיד היה לחבר את העיר מודיעין לקו המהיר לירושלים, ובכך הוזלה עלות A1 בכ-200 מיליון שקל.

הדו"ח הסופי של ניתוח הכדאיות הכלכלית שנערך בידי חברת A.B. Plan שבבעלות ד"ר חיים אבירם, יונח במהלך השבוע על שולחן שרי האוצר והתחבורה. יש להזכיר, כי לפני כשנה בדיוק זכו קבוצת שפיר הנדסה בשיתוף חברת הכרייה האוסטרית אלפינה, במכרז לכריית המנהרות בקטע שבין שער הגיא לעמק ארזים, בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל. ואולם, עד כה טרם אושרה יציאתן לעבודה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#