מינהל התכנון הזמין מחקר השוואתי - והפסיק אותו בשלב הגשת המסקנות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מינהל התכנון הזמין מחקר השוואתי - והפסיק אותו בשלב הגשת המסקנות

המחקר השווה בין מערכות תכנון בעולם המערבי וכלל מסקנות לגבי המערכת הישראלית לפני שנה נשלחה למינהל התכנון טיוטת פרק המסקנות ■ מינהל התכנון: "המחקר יפורסם לאנשי המקצוע ולציבור לאחר עבודת עריכה ותוך התייחסות למסקנות"

5תגובות
ראש צוות המחקר, פרופ' ערן פייטלסון
אוליבייה פיטוסי

מה גרם למינהל התכנון במשרד האוצר לקטוע מחקר השוואתי שהזמין על מערכות תכנון מקבילות הפועלות במדינות המערב, לאחר שקיבל לידיו את פרק המסקנות הסופיות, אף ששילם על הכנתו יותר מחצי מיליון שקל?

ב–2012 פירסם מינהל התכנון מכרז לביצוע מחקר השוואתי בין מערכות תכנון שונות בעולם המערבי, במטרה להגיע לתובנות ולמסקנות שניתן יהיה ליישם במערכת התכנון הישראלית כדי לשפר אותה. למכרז ניגשו שתי קבוצות חוקרים בעלי שם בתחום התכנון בישראל. בדצמבר של אותה שנה הוכרזה קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית כזוכה במכרז. בנוסף לפייטלסון כללה הקבוצה גם את פרופ' ערן רזין מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אלי שטרן מאוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' דברה שמואלי מאוניברסיטת חיפה וד"ר בנצי היימן.

במסגרת הצעת המחקר, ביקשו החוקרים לבצע מחקר השוואתי בין מערכות התכנון של הולנד, בריטניה, מדינת מרילנד בארה"ב ופרובינציית אונטריו שבקנדה — לבין המערכת הישראלית. בשלב הראשון גיבשו החוקרים את מבנה המחקר, שאושר במינהל התכנון, ובין הצדדים נחתם חוזה בסך חצי מיליון שקל תמורת ביצוע המחקר. לצד החוקרים מונתה גם קבוצת בקרה שכללה אנשי מקצוע מובילים, ובהם מנהלת אגף התכנון לשעבר במשרד השיכון, האדריכלית סופיה אלדור, ומנכ"ל משרד השיכון לשעבר, ד"ר חיים פיאלקוף.

המחקר נמשך שנים אחדות, ובמסגרתו נסעו צוותים מקצועיים — שכללו את החוקרים עצמם ואת נציגי מינהל התכנון — לכל מדינות המחקר. המחקר חולק לחמישה שלבים, ובסיומו של כל אחד מהם הועברו הממצאים לאישור מינהל התכנון, שעבר עליהם והגיש את השגותיו. באוגוסט 2015 הוגשה הגרסה הסופית של החלק הרביעי במחקר, שסיכם את מאפייני מערכות התכנון בכל מדינה שבה נערך המחקר.

אין עניין במסקנות אופרטיביות

באפריל 2016 הוגשה לעיון מינהל התכנון טיוטה ראשונית של החלק האחרון והחשוב ביותר של המחקר, שעסק במסקנות החוקרים לגבי השינויים הנדרשים במערכת התכנון הישראלית בעקבות ההשוואה למערכות מקבילות בעולם. אלא שבשונה מאופן ההתנהלות עד לאותו זמן, במשך חודשים ארוכים לא התקבלה ממינהל התכנון כל התייחסות לממצאים.

כעבור כמה חודשים, ולאחר פניות חוזרות מצד החוקרים כדי להבין את פשר העיכוב, הודיעה לחוקרים מנהלת מינהל התכנון באותה עת, בינת שוורץ, כי למינהל התכנון אין עניין בקבלת החלק הסופי והאחרון של העבודה, הכולל מסקנות אופרטיביות, וכי הארגון יסתפק בארבעת חלקי המחקר הראשונים שהוגשו. בתגובה ציינו החוקרים כי למעשה מדובר בפרק שכבר נכתב והוגש על ידם כמה חודשים קודם לכן. בעקבות זאת סוכם כי המינהל ישלם את מרבית התשלום בעבור פרק זה — 70 אלף שקל מתוך 100 אלף שקל. בסך הכל שילם מינהל התכנון עבור המחקר 470 אלף שקל מתוך עלות כוללת של חצי מיליון שקל.

באוקטובר 2016, זמן קצר לאחר ההודעה, סיימה שוורץ את תפקידה כראש מינהל התכנון, ובמקומה מונתה עו"ד שירה ברנד כממלאת מקום. ל–TheMarker נודע כי זמן קצר לאחר מינויה פנו החוקרים גם אל ברנד, בניסיון להביא את הליך העבודה על המחקר לכדי סיום, אולם גם הפעם התקבלה ממינהל התכנון תשובה שלפיה הוא יסתפק בעבודה שביצעו החוקרים עד כה.

ראש מינהל התכנון לשעבר, בינת שוורץ
אמיל סלמן

סירוב מינהל התכנון לקבל את החלק האחרון במחקר הוא התפתחות מפתיעה למדי, שכן במהלך עריכת המחקר המינהל שיתף פעולה באופן מלא עם החוקרים, ואף התגאה בו. כך למשל, בכנס איגוד המתכננים שנערך בראשית 2015 בבאר שבע, הוצגו ממצאי הביניים של המחקר במושב חגיגי שבראשו עמדה שוורץ.

הנסיבות שבגללן התבקשו החוקרים להפסיק את עבודתם אינן ברורות לחלוטין. מה שברור הוא כי הבקשה הגיעה בשלביו הסופיים של המחקר, כאשר התשלום ששולם לפי התקדמות המחקר כבר שולם להם כמעט במלואו, וכי בנוסף לתשלום הישיר בסך קרוב לחצי מיליון שקל עבור המחקר, נשאה המדינה בעלויות נוספות כמו תשלום לקבוצת הבקרה, וכן תשלום נסיעות לחו"ל במסגרת המחקר. ניתן להניח כי כל אלה הסתכמו בהוצאות בסך של 100 עד 200 אלף שקל נוספים, אם לא יותר מכך.

הבדלים עמוקים בין תפישות העולם

הסבר אפשרי לעצירת המחקר הוא הבדלים עמוקים בין תפישות העולם של שוורץ וברנד לבין זו של ראש צוות המחקר.

בשנים האחרונות נודע פייטלסון כאחד הדוברים היותר ביקורתיים כלפי מינהל התכנון שנטה בשנים האחרונות לתפישות תכנוניות ריכוזיות. את הביקורת הטיח פייטלסון במינהל גם בכובעו כאיש אקדמיה וגם כמי שמרבה לייעץ בנושא למרכז השלטון המקומי, אשר הרבה להתעמת בשנים האחרונות עם הממשלה בסוגיות תכנון. ואולם, ספק אם מדובר בהסבר מספק, שכן תפישותיו של פייטלסון ידועות שנים רבות, והדבר לא מנע מהמחקר להתנהל עד לפני שנה.

ממלאת מקום ראש מינל החכנון, שירה ברנד
קובי קנטור

הסבר אפשרי נוסף הוא שבמינהל התכנון לא אהבו את טיוטת פרק המסקנות שכאמור כבר נשלחה אליהם, והעדיפו להימנע מלתת למסקנות גושפנקה רשמית.

לפניית TheMarker אישר פייטלסון את פרטי המקרה ואמר: "על בסיס מחקר מקיף, שהשווה בין מערכת התכנון הישראלית למערכות תכנון בארבע מדינות, צוות המחקר בראשותי גיבש כמה תובנות לגבי הדרכים שבהן ניתן לשפר את מערכת התכנון הישראלית. מובן שאין מחויבות מצד מינהל התכנון לקבל את התובנות שלנו. אך לקראת כניסת מנהל חדש למינהל התכנון, נראה לי שטוב היה אילו התובנות הונחו לפתחו או לפתחה עם כניסתם לתפקידם. על כן אני מצר שמינהל התכנון לא גילה פתיחות לשמיעת תובנות אלה, ובחר להפסיק את המחקר על אף השבחים לגבי איכותו".

ממינהל התכנון נמסר: "מדובר במחקר חשוב שנערך ביוזמת מינהל התכנון כדי לסייע בגיבוש מדיניות ארוכת טווח בעבודת התכנון. בניגוד לנטען, המסקנות משולבות לכל אורך המחקר, החל בפרק הראשון, וקיים פרק שלם המתייחס לתובנות העולות מהמחקר. בימים אלה נעשית עבודת עריכה לחומרים שהוגשו, כדי להנגיש אותם לשימוש אנשי המקצוע והציבור הרחב. המחקר יפורסם לאנשי המקצוע ולציבור במסגרת חוברות שיקיפו את הנושאים שנבחנו — תשתיות, דיור ציבורי, מבנה מערכות התכנון ועוד, תוך התייחסות למסקנות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#