מחדל התאונות באתרי בנייה: הקבלנים מתרשלים — המדינה משלמת - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחדל התאונות באתרי בנייה: הקבלנים מתרשלים — המדינה משלמת

ב-2015 נאלצה המדינה לשלם 2.7 מיליארד שקל לנפגעי תאונות עבודה בענף הבניין, בעוד שהקבלנים כמעט לא הוציאו דבר מכיסם על הנפגעים ■ שורה של יוזמות שמקודמות כיום עשויה לשנות את המצב ולהטיל על קבלנים אחריות גדולה בהרבה מכפי שקיים כיום

תגובות
פועלי בניין בלילה בגינדי
אייל טואג

אם הפוליטיקאים יעמדו בהבטחותיהם, 2017 כנראה תירשם כשנה שבה הקבלנים יחלו לשלם יותר על בטיחות — ובעיקר על כשלים באתרי בנייה. שורת יוזמות חקיקה, שינויי תקנות והסכמים עתידים להיכנס לתוקף השנה, אם לא ייבלמו על ידי בעלי עניין, ולחייב את חברות הבנייה לשלם מכיסן על תאונות העבודה.

ב–15 השנים האחרונות נהרגו בישראל כ–500 פועלי בניין, כשב–2016 נרשם מספר שיא של 48 הרוגים. הנתונים האלה הם לא גזרת גורל. ארגון העבודה הבינלאומי אמנם מזהה את ענף הבניין כאחד המסוכנים בכל העולם לעובדים, אבל שיעור תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין בישראל הוא כפול ויותר מהממוצע באיחוד האירופי. בעוד שמספר ההרוגים השנתי הממוצע באיחוד האירופי הוא כשישה פועלי בניין מתוך 100 אלף, בישראל היחס הוא כ–13 מתוך 100 אלף.

נכון להיום, מי שמשלם ביוקר על התאונות — ובעיקר על הפיצויים לעשרות אלפי פועלים שנפצעו באותן תאונות — זו מדינת ישראל. ב–2015 לבדה שולמו יותר מ–2.7 מיליארד שקל לנפגעי תאונות עבודה בענף. גובה התשלומים עולה בכל שנה, והסכום אינו כולל הוצאות עקיפות נוספות מנזקים הנגרמים למקומות העבודה בעקבות התאונות, כמו אובדן ימי העבודה ואובדן הפריון למשק.

לעומת המיליארדים שמוציאה המדינה כיום, התאונות כמעט שלא פוגעות בכיס של הקבלנים. הם נהנים מתת־אכיפה של חוקי הבטיחות הקיימים, בשל העובדה שהרגולטור — מינהל הבטיחות התעסוקתית במשרד העבודה — הוא גוף חלש וחסר שיניים. נתונים רשמיים של משרד העבודה מעידים כי ל–50% מאתרי הבנייה לא הגיע מפקח שבחן את הבטיחות אפילו פעם אחת בשנה שעברה.

בנוסף, כיום אין למפקחים כלי ענישה של ממש שמרתיע את הקבלנים. מפקח ראשי להטיל קנסות על קבלנים רק במקרה של הפרת צו בטיחות, בגובה של 3,000 שקל בלבד. בפועל, המנהל מטיל כמה קנסות בודדים מסוג זה בכל שנה, כשגם המפקחים מבינים שמדובר בסכום מגוחך שלא משפיע על הקבלנים.

"אין ספק שבטיחות עולה כסף, גם בהשקעה הישירה באמצעי בטיחות, בהכשרה ובפיקוח, וגם בכך שהקפדה על בטיחות עלולה לגרום לעיכוב בקצב הביצוע, והשיקול הכלכלי הוא גורם מרכזי שמשפיע על ההתנהלות הבטיחותית", אמרה הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין. "אבל בטיחות גם חוסכת כסף. למעשה, יותר מכפי שהיא עולה, כי נזקי התאונות הם אדירים גם בפן הכלכלי ולא רק האנושי. הבעיה היא שבמצב הקיים נוצר עיוות שבו מי שמרוויח מעסקי הבנייה לא נושא בעלויות הכלכליות — אלה מועברות אל הביטוח הלאומי, שאותו מממנים תושבי מדינת ישראל, וגם למערכת הבריאות. במצב הקיים אין אפילו מנגנון שיגרום למעסיק רשלן לשלם בעתיד פרמיות מוגדלות על ביטוח עובדיו בביטוח הלאומי, כפי שמתקיים בתחומי ביטוח פרטיים. חמור מכך: שנראה שבעיה דומה מתקיימת אפילו ברמה המדינתית. כלומר שהגורמים המדינתיים שיש להם אינטרס בהאצת הבנייה — שעשויה להיות מואטת נוכח דרישות להקפדה על בטיחות וצמצום הכדאיות הכלכלית שתיגרם מהפנמת עלויות הבטיחות — מתעלמים מהנזקים הכלכליים האדירים שההפקרה הבטיחותית הנוכחית גורמת לתושבי ישראל. קוצר הראייה זה של התמונה הכלכלית בכללותה מביא גם לכך שהמדינה נמנעת מלהקצות את המשאבים הצנועים יחסית הנדרשים לשיפור הפיקוח".

פועלי בניין תורכים
אייל טואג

ועדת אדם, שהוקמה על ידי שר התמ"ת לשעבר, שלום שמחון, קבעה בדו"ח שפירסמה ב–2014 כי המדינה משקיעה במניעת תאונות עבודה פחות מ–1% מהסכום שהיא מוציאה על התאונות האלה.

לאחר שנים שחונות, המשוואה לפיה הפועלים מתים, הקבלנים ממשיכים לבנות ללא פיקוח והרגולטור שותק — החלה להשתנות ב–2016. מחדל הבטיחות בענף עלה לראשונה לסדר היום התקשורתי, ופעילים וארגונים חברתיים החלו לראשונה לאסוף נתונים על כל התאונות הקשות באתרי הבנייה והפיצו אותם. השיח הציבורי בנושא הביא לראשונה לחקיקה למען בטיחות הפועלים, התערבות של ההסתדרות שהכריזה על סכסוך העבודה הראשון בענף מאז קום המדינה, ומעורבות של שר העבודה והרווחה חיים כץ, האמון על הבטיחות האתרים מאז שהתחום עבר לאחריותו ממשרד הכלכלה באוגוסט האחרון.

1. רפורמת הקנסות של כץ: 35 אלף לקבלן לכל ליקוי — 9,000 למנכ"ל היזמית

לא רק הפעילים החברתיים הבינו שהדרך לצמצם את התאונות עוברת בבנק. "ברגע שהקבלנים יחלו לשלם סכומים גבוהים על הבטיחות, נתחיל לראות שינוי", אמר כץ. "אין חולק על כך שמדובר בתחום שהוזנח שנים, ושהמשאבים שלרשות מינהל הבטיחות ויכולתו להרתיע עברייני בטיחות, רחוקים מאוד מלתת מענה משמעותי לבעיה הקשה. בחודשים הקרובים נראה שינויים בשטח, עם כניסתם לתוקף של עיצומים שיטילו לראשונה אחריות אישית על יזמים ויאפשרו הטלת קנס כבד על כל הפרה, טכנולוגיה משוכללת, הרחבת שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות ובתקווה גם שיפור דרמטי בתנאי העסקת המפקחים שיסייעו באיוש תקנים קיימים, ותגבור מצבת כוח האדם בתקנים נוספים".

כך, הצעד המרכזי שכץ מקדם בימים אלה במטרה לצמצם את התאונות, הוא הטלת קנסות על קבלנים. בנובמבר הצהיר השר על התוכנית, שלפיה על כל חברה שבאתר בנייה באחריותה נמצאו ליקויים, יוטל קנס שעשוי להגיע ל–35,740 שקל. אם מנכ''ל החברה היזמית לא יפעל לתיקונם, הוא ייקנס ברבע מהסכום — כ–9,000 שקל.

הקנסות יוטלו בגין כ–30 הפרות עיקריות של תקנות הבטיחות, כגון: התקנת פיגומים שימנעו נפילת אדם, מינוי ממונה בטיחות באתר עבודה, איסור על העסקת עובד אלא אם ניתנה לו הדרכה וסופקו לו אמצעי מיגון נדרשים, איסור על הפעלת עגורן אלא בידי עגורנאי מוסמך וכו'.

קריסת מנוף בבת ים
מוטי מילרוד

בעוד שבמשרד הרווחה ממשיכים לקדם את השינוי במהירות, בהתאחדות בוני הארץ לא אהבו את התוכנית בלשון המעטה, ופנו בנושא ליו"ר קבינט הדיור, אביגדור יצחקי, ולמשרד ראש הממשלה, בבקשה למנוע או לעכב את המהלך.

"לצערי, הטלת הקנסות עלולה לפגוע בעלויות הכוללות ולעלות את מחירי הדיור. קבלנים פשוט מאוד יתמחרו את הקנסות מראש וזה יעלה את מחירי הדיור. אין לנו עניין בזה כמובן", אמר רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ.

"אני חושב שמן הראוי להזהיר לפני קנס. בכלל, לתת קנסות זה בסדר, אבל זה לא אפקטיבי אם זה לא חלק מתוכנית כוללת לשיפור הבטיחות. זה נכון שעדיין יש חברות שמתמחרות בטיחות ומשקיעות יותר, ויש חברות שפחות — אך המדינה אחראית וצריכה לקבוע סטנדרט. בשנים האחרונות הבנייה הכפילה את עצמה. יש גם עלייה גדולה בתאונות ולקבלנים מאוד לא נוח עם מה שקורה. זה עולה לכותרות ופוגע בשמנו, יש כיום יותר מודעות. אני פונה מכאן לשר כץ ואומר לו: תוציא 1,000 מפקחים לכל 13,000 אתרי הבנייה. תסגור אתרים מסוכנים — זה יעשה שינוי. כל הנושא של בטיחות מתחיל בחינוך, ובמשך שנים המדינה לא נטעה חינוך לבטיחות", הוא מוסיף.

2. הגברת הפיקוח והגדלת מספר המפקחים

ההצעה של בריק לשלוח 1,000 מפקחים לאתרי הבנייה היא לא יותר מלעג לרש. כיום יש 18 מפקחים שאחרים על 13,000 אתרי הבנייה. זהו. כל מפקח אמון על יותר מ–800 אתרים. לשם השוואה, מספר המפקחים על הבטיחות במשרד הכלכלה הוא שליש מהמינימום ההכרחי שקבע ארגון OECD לחברות בו, ושישית ממספרם במדינות מפותחות. תנאי העסקתם של המפקחים ירודים ולא מתגמלים כמו בשוק הפרטי, כך שישנם 22 תקנים לא מאוישים.

לאחר שבתחילת כהונתו הצהיר כץ בראיון ל"הארץ" כי אינו רואה סיבה להעלות את מספר המפקחים, באחרונה הוא פנה לנציבות שירות המדינה, לממונה על השכר ולממונה על התקציבים באוצר בבקשה לשפר משמעותית את תנאיהם, ולאייש את התקנים החסרים. אף על פי כן, מנובמבר לא יצאו מכרזים לאיוש המשרות. כל הגורמים המקצועיים מסכימים שרק במידה שמספר המפקחים יגדל משמעותית, יתקיים פיקוח אמיתי והרתעה של הקבלנים. בנוסף, למפקחים, הנדרשים לגמוע כ–2,500 ק"מ בחודש כדי לבצע את פעולות הפיקוח, יש בעיה קשה של ניידות. ערב המעבר ממשרד הכלכלה למשרד העבודה והרווחה, 13 מהם השלימו הליך ארוך של הכרה לזכאותם ברכב צמוד לצורך ביצוע תפקידם והוקצו להם מכוניות — אך אלה לא נמסרו להם עם המעבר. המפקחים ממשיכים להתנייד באוטובוס, בטרמפים או ברכב פרטי עם קצבת ק"מ מוגבלת — דבר המקשה מאוד על תפקודם.

קריסת חניון הברזל בת"א
אילן אסייג

3. סגירת אתרים – מאות אלפי שקלים הפסד ליום עבודה

שינוי נוסף שכבר נכנס לתוקף והחל לפגוע בכיסי הקבלנים, הוא החוק המחייב סגירה לשני ימי עבודה של אתרי בנייה שבהם אירעו תאונות שהסתיימו במוות או בפציעה קשה. מדובר בהצעת החוק של הח"כים אלי אלאלוף (כולנו), איל בן ראובן (המחנה הציוני) ועבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) שאושרה באוגוסט. מאז נסגרו לפחות 50 אתרי בנייה. לדברי בריק, העלות של סגירת אתר מגיעה למאות אלפי שקלים ליום עבודה אחד. שלושת הח"כים חברו יחד וממשיכים לקדם הצעות חוק בנושא, כשבאחרונה הוקמה גם ועדת משנה לבטיחות בעבודה. בראש ועדת המשנה, שתהיה כפופה לוועדת העבודה והרווחה, יעמוד חאג' יחיא, מהנדס בניין במקצועו. יושב ראש ועדת העבודה והרווחה אלאלוף הודיע שיהיה חבר בוועדה, ושהיא תידרש לדיונים דחופים וקבלת החלטות מהירה.

4. הסכם קיבוצי בענף — השקעה בבטיחות והעלאת שכר המנופאים

כבר כמעט שנה שמתקיים משא ומתן בין ההסתדרות להתאחדות בוני הארץ במטרה לגבש הסכם קיבוצי בענף הבניין. באחרונה התפטרו 250 מנופאים מעבודתם בשל תנאי העסקתם וכשלי הבטיחות בענף, והדיונים בנושא הואצו. ההסכם הקיבוצי יורכב משני הסכמים: האחד לשיפור תנאי השכר של המנופאים שכבר נחתם, השני הסכם בטיחות כלל־ענפי שנמצא עדיין בדיונים.

בסוף פברואר האחרון כמעט נחתמו ההסכמים הקיבוציים. בהסתדרות כבר הודיעו על שעת החתימה, אבל ברגע האחרון עלו אי הסכמות נוספות במהלך הדיונים הליליים לגבי תנאי הבטיחות. בין ההסכמות שכבר הושגו, התחייבו שני הצדדים להשקעה כספית לשיפור התנאים הפיסיים והבטיחות באתרי הבנייה במדינה. כמו כן סוכם בין הצדדים כי שכר המינימום למנופאי יהיה כ–50 שקל לשעה.

5. ממונה בטיחות בכל אתר גדול — עשרות אלפי שקלים בחודשים

כיום מנהל העבודה באתר אחראי במקביל לכל העבודות בו, לקצב הבנייה וגם לבטיחות העובדים — משימות רבות שלעתים סותרות זו את זו. שתי יוזמות חדשות שמקודמות כיום מבקשות לשנות מצב זה, ולמנות ממונה בטיחות באתרי הבנייה הגדולים. היוזמה הראשונה למינוי ממונה בטיחות היא הצעת חוק שמקדמים חאג' יחיא, בן ראובן ואלאלוף, שלפיה ימונה ממונה בטיחות בכל אתר בנייה גדול (ששטח הבנייה הכולל שלו הוא יותר מ–3,000 מ"ר, או שנבנות בו לפחות 30 יחידות דיור). ההצעה ירדה מסדר היום לפי שעה בשל התנגדות האוצר. ההצעה השנייה היא של מינהל הבטיחות התעסוקתית, שפירסם לפני כחצי שנה הוראה מחייבת בעניין לחברות בנייה גדולות בסיווג ג'5. מנתוני המינהל עולה כי בפועל, 88% מהחברות לא מילאו אחר הנחיית הרגולטור.

"ההנחיה עוררה את זעמן של חברות הבנייה", סיפרה ראש מנהל הבטיחות, ורדה אדוארדס, ל"הארץ" בינואר. "הטענה העיקרית היתה שאנו גורמים ליוקר המחיה ומביאים לעודף רגולציה. הם פנו לקבינט הדיור, ואני קיבלתי נזיפה חמורה. כל מיני גורמים דרשו ממני הסברים...לא אהבו את ההנחיה כי היא עולה כסף". הנושא עדיין נמצא בדיונים, כשבהתאחדות בוני הארץ טוענים כי אין מספיק ממוני בטיחות פעילים שיכולים לאייש את התפקיד. עלות מינוי ממונה בטיחות נעה בין 10 ל–25 אלף שקל בחודש לחברת בנייה — סכום נמוך עבור החברות הגדולות בענף.

אי־אף־פי

6. יחידת משטרה לתאונות עבודה — יותר כתבי אישום והרשעות

כיום, גם כשקורה הגרוע מכל ופועל בניין נהרג, לפחות מבחינה פלילית וכלכלית הקבלנים יכולים לישון בשקט. "בקרב היזמים יש הרתעה אפסית, שכן יכולת הענישה של מפקחי המינהל אינה אפקטיבית. בפועל הקבלנים מתעלמים מחוקים ותקנות, בהנחה שבמקרה הגרוע אחרי הליך משפטי ארוך, ולעתים אחרי שבניית הפרויקט הושלמה, הקנס יהיה שולי ולא יעלה על אלפי שקלים", הודה גורם במינהל הבטיחות.

נתוני משרד המשפטים מעידים כי מתוך 192 אירועים בהם נהרגו פועלים ב–2010–2015, הוגשו רק 11 כתבי אישום נגד קבלנים ומנהלי עבודה בגין גרימת מוות ברשלנות. רק שמונה מהם הובילו להרשעות, ובאף מקרה לא נגזר עונש מאסר בפועל. מבדיקה שנערכה בקליניקה לזכויות עובדים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עולה כי גם כשההעמדה לדין מסתיימת בהרשעה, העונשים שמתקבלים קלים יחסית. כך, ברוב המקרים נגזרים עליהם מאסר על תנאי או עבודות שירות, בתוספת קנסות שסכומם לא עולה על 7,000 שקל ותשלום פיצויים סמליים למשפחת הפועל המת.

ומי הם הנושאים באחריות? בכל התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום על ידי פרקליטות המדינה, היה מנהל העבודה הנאשם העיקרי. זהותם של הנושאים באחריות הפלילית היא בין היתר תוצאה של חקיקת הבטיחות שמטילה את עיקר האחריות על מנהל העבודה, ורק במקרים ספציפיים על הקבלן/מבצע העבודה. ככלל, לא מוטלת אחריות פלילית על בעלי תפקידים בחברות היזמיות. מכאן שאין לחברות היזמיות תמריץ לפעול בהקשר זה ולהתערב לפיקוח על תנאי הבטיחות.

במשטרה ובפרקליטות הזניחו את הנושא לאורך שנים ולא חקרו בצורה ראויה את התאונות. בחודשים האחרונים הכירו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, בכך שחקירת תאונות העבודה בישראל לוקה ב"קושי מובנה" והמליצו לבכירי המשטרה, המשרד לביטחון הפנים ומשרד העבודה והרווחה להקים יחידת חקירות ארצית בנושא. היחידה המתוכננת תהיה כפופה ללהב 433 ועלותה מוערכת בכ–10 מיליון שקל בשנה. התוכנית אמנם מתקדמת באטיות, אך במשרד לביטחון פנים מאשרים כי היחידה אמורה לקום ב–2017 — מהלך שישפיע דרמטית על מספר כתבי האישום וההרשעות בנושא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#