תיקון חוצותתיקון חוצות

סיור מגדלים בתל אביב מוכיח: הגובה לא באמת משנה

בפעם הבאה שתשמעו על מגדל חדש שעומד לקום בעיר, אל תריבו על מספר הקומות שאליו יגיע ■ רדו לארץ, ותדרשו שהחיבור שלו לקרקע לא יפגע באיכות החיים של ההולך ברחוב

מירב מורן
מירב מורן
רחבת הביניינים ברוטשילד 1
רחבת הביניינים ברוטשילד 1צילום: אייל טואג
מירב מורן
מירב מורן

אפילו אם אתם שונאי מגדלים, ספק אם אי־פעם נתתם דעתכם על כך שכמעט בכל הצטלבות ברחוב אבן גבירול בתל אביב ניצב בניין גבוה מאוד. הסיבה לכך שלא שמים לב אליהם היא שמתחת לבניינים הגבוהים ומתחת לבניינים הנמוכים באבן גבירול יש אותן חנויות, מסעדות ובתי קפה, ואפילו אותו קירוי אופייני המגן מפני שמש וגשם (שבשפה המקצועית נקרא "קולונדה").

כך גם בנקודה הדרומית ביותר בשדרות רוטשילד בתל אביב, שם הוקמו שני מגדלים: אחד למגורים ואחד ולמשרדים. בצד שפונה לרוטשילד פרושה כיכר שבמרכזה בריכה ומזרקה, וסביבה בתי קפה ומסעדות. בצד שפונה לרחוב אחד העם ולסמטה המחברת לשכונת נוה צדק, ניצבות בתחתית המגדל חנויות בוטיק קטנות. מגדלים או לא — ה"למטה" שלהם מוסיף עניין ותוכן. בימי חול מגיעים לשם אנשי עסקים ועובדי היי־טק שאוכלים וקונים, בערב מבלים צעירים, ובשבתות הכיכר מתמלאת צהלת ילדים מתרוצצים.

רחבת הביניינים ברוטשילד 1
רחבת הביניינים ברוטשילד 1צילום: אייל טואג

כמה עשרות מטרים צפונה משם, ברוטשילד 30, ניצבת דוגמה הפוכה: מגדל מגורים שהכניסה אליו היא דרך לובי לא גדול ומצדדיו שני פתחים רחבים מאוד לחניון. הדבר היחיד שצמח מתחתיו הוא מחסום שמסמן להולכי הרגל אם אפשר לצעוד בשלווה, או שכדאי לעצור כי תיכף תזנק עליהם מכונית שתחצה את דרכם בנסיעה על המדרכה.

יוצא שהגובה לא קובע אם בניין רע או טוב. מה שקובע הוא היחס לנדל"ן המשותף לכולנו — הרחוב.

רחבת הבניין רוטשילד 30
רחבת הבניין רוטשילד 30צילום: אייל טואג

חניה צריך. מגדלים מוסיפים אנשים שבאים עם כלי רכב, ולכן מקימים מתחתם חניונים תת־קרקעיים גדולים שצריך גם להיכנס ולצאת מהם. בניגוד למגדל ברוטשילד 30, במגדל הנמצא בצומת הרחובות פרישמן ודיזנגוף הכניסה והיציאה לחניון היא דרך רחוב מגורים צדדי. דיירי הבתים בו אינם מרוצים מהשינוי, אבל ליד כניסת החניון יש גינת תבלינים ולפחות ברחוב הראשי, דיזנגוף, שבו עוברים הרבה יותר אנשים, יש מתחת למגדל שטח מסחרי שאפשר לפתוח בו חנויות ועסקים.

גם הכניסה לחניון של מגדל נוה צדק היא מצד הבניין ולא מהחזית, אבל החיבור לרחוב שעליו הוא יושב בדרום העיר הוא חומה אטומה עם פשפש נחבא. אלה אולי לא הספיקו כדי להדיר ממנו את כל הציבור, וכנראה משום כך הותקנה על החומה גם גדר — שיהיה ברור.

הכניסה מרחוב אילת למגדל נווה צדק
הכניסה מרחוב אילת למגדל נווה צדקצילום: אייל טואג

בצד השני של העיר נטועים מגדלי אקירוב, על קודקדו של כר דשא מטופח שמגביה אותם עוד קצת מהקרקע. אמנם הדשא מוקף בגדר נמוכה מזו שמקיפה את המגדל בנוה צדק, אך נראה כי איש לא ישב עליו מעולם. אולי משום שעל הגדר הותקנו ברזלים משוננים שמכריזים: כאן לא תעצרו לשבת, ועדיף שלא תנסו לדרוך גם.

מזרחה מאקירוב, מעבר לדרך נמיר, מוקפת חומה כמבצר ממוגן, נמצאת שכונת המגדלים הנודעת, פארק צמרת. חסרונותיה הפרבריים זועקים למרחוק, אך לזכות מגדליה אפשר לומר דבר אחד טוב: השטח שתחתם פתוח, יש גינות קטנות, כיכרות וספסלים, בלי גדרות ובלי מחסומים. אלה שהולכים בה — כצפוי הם לא רבים — לא יבחינו במעבר ממגרש מגדל אחד למגרשו של מגדל שני, עיקרון שתורם לתחושת השותפות במרחב הציבורי.

תל אביב, פארק צמרתצילום: דודו בכר

חיבור יצירתי ביותר לקרקע מתגלה במפתיע במצודת זאב, בית ז'בוטינסקי, משכן מפלגת הליכוד ברחוב קינג ג'ורג'. בשעות הבוקר, המדרכה פנויה לקליטת עומס העוברים ושבים ברחוב הגדוש, וכשהתנועה שוככת בערב, נפתח על רמפות הצמודות לבניין פאב לילי המתפקד גם כבית קפה בבוקר יום שישי.

מהסיבוב שעשינו בין שמים לארץ יש לקח: בפעם הבאה שתשמעו על מגדל חדש שמתוכנן לצוץ בעיר, עזבו אתכם מדיון בגובה השמים, מספר הקומות וכמות החניות. רדו לארץ, ודרשו שהחיבור שלו לקרקע יוסיף עניין, ביטחון ותוכן לנעשה ברחוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ