הירוק מתלבש על הבית - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הירוק מתלבש על הבית

הדרך לבניית בתים וערים על פי תקנים ירוקים מחמירים עוד ארוכה, אך המעצבים כבר אימצו את הטרנד האקולוגי כבסיס למגוון עצום של פריטים, חומרים ועיצובים שנכנסים כבר כיום לתוך הבתים

מטבח שעיצבה מעצבת הפנים ורד שני
בועז לביא

מדוע להשתמש בלבנים המסורתיות כשאפשר לקחת משהו שגרתי קצת פחות? את השאלה הרטורית הזו שואלת חברה הולנדית שמציעה למכירה בתים עשויי קרטון גלי המודבק בדבק ידידותי לסביבה. החברה, Wikkelhouse (בתרגום חופשי: "בית עטוף"), מייצרת כפי שמרמז שמה, בתים עטופים בשכבה על גבי שכבה של קרטון, שהם פי שלושה בממוצע יותר ידידותיים לסביבתם מאשר בית לבנים רגיל. הבתים מתומחרים בכ–30 אלף דולר — לא כולל עלויות ההובלה והבנייה.

הרעיון החכם של Wikkelhouse זוכה לעניין רב בקרב אדריכלים ומעצבים בעולם, ולו בזכות הצהרות היזמים בראיונות. מה שהם הכי אוהבים במוצר, אמרו היזמים, זה שהוא מעורר השראה. "בעתיד לא כל הבתים ייבנו מקרטון, אבל זו דרך שונה להסתכל על האופן שבו אנו יוצרים את בתינו, ותזכורת לכך שלא חייבים לעשות תמיד דברים בדרך שבה הם כבר בוצעו".

בעתיד לא כל הבניינים ייבנו מקרטון או מחומרים ממוחזרים אחרים, לא כל המים שיזרמו בצינורות הבית המשותף יהיו אפורים ואקולוגיים ותשתיות האנרגיה לא יישענו על מקורות סולאריים בלבד. עם זאת, ההכרה בצורך בבנייה ירוקה, שמנצלת משאבים טבעיים וחוסכת בחשמל ואנרגיה, מחלחלת והולכת — והיא אינה נעצרת בשימוש בחומרים ידידותיים בלבד, אלא ממשיכה לתכנון ירוק ואקולוגי ופתרונות עיצוביים. החל מתכנון ערים אקולוגיות ועד לפריטי עיצוב ממוחזרים.

אלא שתכנון ערים אקולוגיות דורש התייחסות הוליסטית מורכבת וכלל־מערכתית בפן התכנוני, החברתי, הכלכלי והטכני. לעומת זאת, יצירת פרטי עיצוב ממוחזרים פשוטה בהרבה. זו הסיבה שהמעטפת התכנונית והבנייה הירוקה עדיין משתרכת מאחורי עולם עיצוב הפנים. זה האחרון אימץ את הנושא הירוק, ומותגים ומעצבים רבים בוחרים בהפקת קולקציות ממוחזרות כמוטיב מרכזי ביצירתם.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

שילוב היבטים אקולוגיים בעיצוב נהפך לכה שכיח, עד שקשה למצוא בתים, משרדים, מלונות וחנויות שלא משולבים בהם פריטים העשויים מחומרים ממוחזרים, או כאלה שזכו לחיים חדשים. ביטוי לחשיבות התחום אפשר היה לראות בתערוכת העיצוב Maison & Objet שהתקיימה בינואר בפריז, ושמה דגש על שימוש בחומרים טבעיים כמו עץ ברזל, משי, קטיפה, קש ובמבוק. הנושא המרכזי בתערוכה אף הוא התכתב עם רעיונות שמזוהים עם חשיבה ירוקה ומינימליסטית — "דממה". במסגרת הנושא הנבחר בחנו אדריכלים פתרונות בידוד מרעש, ומעצבים הדגימו עיצוב לבית שהוא חלל מרגיע ונינוח.

מראה ארטיסטי

עיצוב של קמחי תאורה
בן ג'וליוביץ'

המגמה הירוקה זוכה לרוח גבית מטרנד עיצובי בולט של השנים האחרונות — וואן אוף א־קיינד (One of a kind). הכוונה במושג זה היא לפריטים בעלי מראה אמנותי ייחודי הרחוק ממוצרי המדף התעשייתיים שאנו רגילים לראות ברוב חנויות העיצוב, וממילא גם ברוב הבתים בישראל. פריטים אלה כוללים אלמנטים טבעיים שלא נחתכו על ידי מכונה, ועל כן אין אף חלק שזהה להם במדויק. למטרה זו אפשר להגיע בין השאר על ידי חידוש פריטים שהתיישנו ויצירת מראה השונה מאוד מזה המתקבל מפריט חדש שיוצר במפעל.

האדריכל הישראלי הבינלאומי רון ארד יצר כבר בשנות ה–80 של המאה הקודמת את ה–Rover Chair — כורסא פיסולית שעשויה ממושב ישן של מכונית רובר ונחשבת עד היום פריט איקוני ומקור השראה. כיום תפיסת העיצוב הזו משמשת כר נרחב של עיצובים, למשל ספרייה העשויה ממעקות ישנים, שולחן שהפלטה שלו עשויה מתריס ישן עליו פלטת זכוכית או כורסא שעשויה מארגזים שנמצאו זרוקים בפרדסים.

"הביקוש לפרטי עיצוב וואן אוף א־קיינד רק גובר והולך", טוען מעצב הרהיטים יפרח בן צבי. "מעצבים, אדריכלים, משפצים ובונים כבר לא מסתפקים במוצרים גנריים ודורשים פריטים בעלי מראה ארטיסטי ייחודי. כפועל יוצא, מעצבים וחברות, שערים לדרישה הגדלה והולכת, מרבים להשתמש בחומרים ממוחזרים ומציגים את הפרטים ככאלה שיש בהם ערך מוסף. הדרישה לאספקת חומרים ממוחזרים הובילה בשנים האחרונות לפתיחת מחסנים והאנגרים ייעודיים שתפקידם לאגד ולמיין אלמנטים תעשייתיים — כמו עץ ומתכות — ולמכור אותם לצורכי תעשייה ועיצוב.

"קיימות דוגמאות רבות לשילוב חומרים ממוחזרים בעיצוב העדכני, לבית ולגינה", מוסיף בן צבי. "אחת הבולטות שבהן היא אדני הרכבת העשויים עץ שהוחלפו לא מכבר באדני בטון. הם משמשים אמצעי לתיחום וגידור שטח הגינה או אדניות לשתילת צמחי נוי ותבלינים במרפסות. ואולם במקביל רואים אותם יותר ויותר גם כחומר לייצור רהיטים בזכות המראה האותנטי — אין אדן אחד שזהה למשנהו. האדנים עוברים ליטושים וממולאים בחומרים בגוונים בהתאם לצבעוניות ולטקסטורות שנרצה ליצור".

כך גם במקרה של חביות יין עשויות עץ אלון, שאיבדו את איכויות השימור שלהן עבור המשקה האלכוהולי אך אינן נזרקות. הן משמשות בין השאר לייצור רהיטים במראה מחוספס ומשומש. בן צבי מוסיף כי "ניכר כיום שילוב בין חומרים ממוחזרים לחומרים תעשייתיים שיוצרים יחד מראה ניגודי של ישן וחדש, מעובד ולא מעובד. הכוונה היא לא ליצור מראה תעשייתי, אלא מראה מחוספס ויצירתי".

"אנחנו נחשפים יותר ויותר לחללים קונספטואליים ולרהיטים ממוחזרים, או כאלה המשלבים חומרים ממוחזרים שיש מאחוריהם היסטוריה ואמירה", מצטרף האדריכל ירון בייקר. "במדינות כמו פולין, אוסטריה וגרמניה, שבהן אפשר למצוא מבנים היסטוריים נטושים רבים, קיימת תעשייה של ממש המושתתת על פירוק מזרקות, בריקים, רצפות עץ, חלונות, דלתות ולמעשה כל פרט שיכול לשמש פריט אדריכלי או עיצובי בפרויקט חדש. בחלק גדול מהמקרים נראה אותם מככבים בעיצוב כמו שהם, ללא כל רסטורציה, שכן בכך בדיוק טמון החן שלהם.

ספרייה של המעצב יפרח בן צבי
שי אפגין

"מחירי הפריטים הללו מרקיעים שחקים", אומר בייקר. "אלה פריטים שנוצרו תוך מלאכת מחשבת של בעלי מלאכה וכוללים גימורים ופרטים שהופכים את המוצר למובחן מאוד בחלל. יש מאחוריהם היסטוריה מפוארת, שבחלק מהמקרים משפיעה על האמירה העיצובית כולה". תעשיית הפירוק אינה עוצרת באחוזות ובתים פרטיים. גם חללים ששימשו לפעילות ציבורים ומסחרית ונסגרו או ננטשו עוברים תהליך יסודי של פירוק. שידת תרופות עתיקה בבית חולים שננטש בזמן המלחמה הקרה, ורצפת עץ שעיטרה את אחד הדיסקוטקים הנחשבים באירופה, הן רק שתיים מהדוגמאות מבין שלל הסיפורים שזוכים לחשיפה במגזיני העיצוב הנחשבים בעולם".

שוק עצום

אחד השימושים שמביאים לידי ביטוי באופן הבולט ביותר את החשיבה הירוקה הוא החומרים האקולוגיים. בעבר חומרים כאלה נחשבו יקרים מאוד ולכן גם נדירים לשימוש, אבל כיום יצרנים נענים לביקוש הרב ומתאימים לכל נפש את מחירי החומרים הידידותיים לסביבה. לפי הערכות, שוק החומרים הירוקים צפוי להתרחב בשנים הבאות, ולהגיע להיקף של כ–80 מיליארד דולר בארה"ב בלבד.

אחד המעניינים שבהם הוא קליפות הקוקוס. קו אריחים אמריקאי בשם Kirei מוביל את המאמץ לניצול חוזר של הקליפות — בדרך כלל אלה שנשארו לאחר הקטיף מגדילות את נפח הפסולת במזבלה, וגורמות לזיהום אוויר במקרה שהחקלאי מחליט לשרוף את השאריות. עכשיו הן משנות את ייעודן ונהפכות לדוגמת תלת־ממד, באריגת שתי וערב, המונחת על משטח עץ מתכלה. האריחים נחתכים בקלות עם מסור, ומותקנים עם דבק ומסמרים. החברה אינה ממליצה להתקין את האריחים בחדרי אוכל או באמבטיות, או בכל מקום שמצריך יותר מניקוי בסיסי שלהם.

חומר מעניין אחר שנעשה בו שימוש חוזר הוא העור. שאריות רהיטים, מושבי מכוניות ועורות אחרים, עושים בסופו של דבר את דרכם למזבלה. חברה בשם EcoDomo אוספת פיסות עור אמיתי וטוחנת אותן ליצירת אריחים ופאנלים. גם התחזוקה של ארחי העור אינה מסובכת — אם הם מותקנים על הרצפה, נדרש למסוך אותם בשעווה שלוש פעמים בשנה, או להשתמש בחומר אוטם אחת לחמש עד עשר שנים. אריחי עור לא זקוקים לשעווה או תחזוקה נוספת. EcoDomo מציעה אריחים בשמונה צבעים, ארבעה מרקמים, ותשעה גדלים וצורות.

יש מוצרים שיכולת המיחזור שלהם כה אינסופית, "מעריסה לעריסה" כמו שנהוג לכנות אותם, ולתוך רשימת מוצרים זו אפשר למנות את הזהב והכסף. גם אלה מותאמים לתוך עיצובי פנים כאלמנט דקורטיבי. פקקי שעם, כדוגמה לחומר אחר, הם לא הדבר הראשון שאפשר לחשוב עליו כבסיס לעיצוב שיחזיק מעמד שנים רבות, אך בשנים האחרונות גם הם נכנסים לשיח האדריכלי, בין השאר בתצורה של אריחים לאמבטיה. חתיכות שעם מודבקות על משטח ונאטמות בגימור פוליאריתן על בסיס מים — ומשמשות אריחי אמבטיה עמידים.

עיצובים של צמר שטיחים יפים. "מוצרים עם היסטוריה, שבחלק מהמקרים משפיעה על האמירה"
בלאנש ג'ם

האדריכלית הילה ישראלביץ', מבעלי משרד ישראלביץ' אדריכלים, מציגה את הבמבוק כאחד החומרים שזוכים לעדנה בקרב המעצבים המקומיים. הבמבוקים משמשים כיום ליצור דלתות, משטחים, פרקטים ואפילו כתקרה מונמכת שמחליפה את תקרת הגבס התעשייתית. "קיימים יותר מ–1,400 סוגים של במבוק", היא מעדכנת. "הוא נחשב אחד החומרים היותר ידידותיים לסביבה, ובעוד שלעץ ממוצע נדרשות 35 שנה כדי לצמוח, הבמבוק עושה זאת בשלוש עד חמש שנים בלבד וניתן לגדלו כמעט בכל מקום — עובדה שהופכת אותו לתחליף מצוין לעץ, ומספקת עתיד אופטימי ובטוח יותר ליערות המתכלים.

"המראה המחוספס והטבעי שלו אידיאלי לסגנונות עיצוב רבים — מהקלאסי ועד למודרני. הוא משתלב בהרמוניה בחלל ומשרה אווירה של  רוגע, חיבור לטבע ושקט. פרט לתכנון המעטפת, חודר הבמבוק גם לתחום הלבשת הבית, ומשמש כיום לייצור שטיחים ווילונות. המותג גוצ'י היה בין הראשונים לזהות את סגולותיו של הבמבוק, אם כי הפיכתו לסיבי בד עדיין נחשב תהליך מורכב ויקר יחסית מכיוון שהוא נעשה בעבודת יד".

גם באוכלוסיות מבוססות

חברות רהיטים מוצאות דרכים מקוריות לצמצם את שימוש בחומרי תעשייה שאינם ניתנים למיחזור ועובדות על פיתוח מוצרים וחומרים שניתן יהיה לעשות בהם שימוש חוזר. לדברי ניצה פז, מנהלת אולמות תצוגה של קבוצת דקור, מוקדם עוד להספיד את החומרים האקריליים, אך לצדם רואים פיתוחים של תרכובות הניתנות למיחזור, בהן אפשר לעשות שימוש בתעשיית המטבחים למשל. כדוגמה היא מביאה חומרים כמו ניולק ו–B1 המשמשים חומרי חיפוי עמידים במיוחד למטבחים, ארונות ואפילו חיפויי קירות חוץ (במקרה של B1). חומרים אלה מופקים מתרכובת של מוצרים פלסטיים ודבקים ידידותיים לסביבה שניתן למחזרם, ואף לשנות את צבעם.

"גם מותגי עיצוב ברחבי העולם שמחזיקים מפעלי ייצור פעילים מתגאים כיום בהפיכתם למפעלים ירוקים או סמי־ירוקים", אומרת אורלי גוהר בן הרוש מעצבת הבית של רשת אליתה ליווינג. "מפעלים חדשים מוקמים מלכתחילה על פי הדרישות המחמירות בנושא, אך גם מפעילים ותיקים משנים את כל מערך הייצור לכזה — גם מתוך הבנה שאסטרטגית ושיווקית המהלך יעניק להם ערך מוסף ביחס למתחרים". מותג היוקרה האיטלקי Gamma, היא מספרת, הקצה צוות מחקר שתפקידו היה ליצור מפעל עם פס ייצור ששיעור פליטת הפחמן בו שואף לאפס. "המותג היה הראשון בעולם לפתח וליישם את הטכנולוגיה", אומרת בן הרוש.

כיוון אחר של מיחזור תעשייתי מתקיים בערים מרכזיות כמו פריז, לונדון וניו יורק, ונחשב סיפור הצלחה. בערים אלו נעשה שימוש במכולות שיצאו משימוש בנמלי הים ליצירת בתי מגורים או בתים משותפים. ישראלביץ' מסבירה שמעבר להיבט העלות, המכולות חוסכות משאבי בנייה רבים מבחינת חומרים מתועשים וכוח אדם, "והן אידיאליות לשימוש גם בתנאי מזג האוויר בישראל שכן הן עשויות מפלדה שאינה ניזוקה. אמנם נדרשות התאמות של בידוד ושאר המערכות, ומבנה המותאם לצורכי הדיירים, אך כל אלה הם כאין וכאפס לעומת המשאבים הדרושים לבנייה רגילה. ואם עד לפני כמה שנים הם נחשבו פתרון אידיאלי לבנייה בפריפריה ולמגורי סטודנטים, כיום המכולות מקבלות לגיטימציה גם כפתרון בתי מגורים לאוכלוסיות מבוססות".

מה הסיכוי שנראה שימוש במכולות כאלה לבנייה גם בישראל? לדברי בייקר, מגמת השימוש במכולות להקמת מבני מגורים אמנם הגיעה באיחור לישראל, אך כבר רואים אותה מיושמת הלכה למעשה בשטח. שיטת הבנייה הייחודית נפוצה מאוד במדינות המערב וכאן בישראל התחילה להשתרש כבנייה פרטית וציבורית. "כך למשל בתי דירות ומעונות סטודנטים דוגמת מעונות הסטודנטים בשדרות ובקמפוס ברושים של אוניברסיטת תל אביב", הוא אומר. "עיצוב הפנים של הדירות יכול ליהנות מהתצורה הייחודית של המכולות, וכך ניתן ליצור בהן קונספט אורבני ותעשייתי. באותה מידה, ניתן לעצב אותן במראה מודרני או קלאסי".

בן הרוש מוסיפה שאולי האינדיקציה הטובה ביותר לחשיבות הנושא הירוק בקרב חברות עיצוב ומעצבים, היא השימוש בחומרי גלם ממוחזרים שמשמשים ליצירת פרטי ריהוט חדשים גם במותגים שעד היום לא נגעו בנושא. כך למשל מותג הריהוט האיטלקי Bontempi יוצרים כיסאות עשויים פוליאוריתן, שבתהליך הפקתו משולבים שברי זכוכית ממוחזרת שמחזקת את הקונסטרוקציה שלהם.

מותג העיצוב הבלגי Papilio עובד גם הוא בקונספט חדש ומתחשב בסביבה, שבא לידי ביטוי בשטיח וכיסויי רצפה. אחד הפריטים הבולטים (שאף זכה בפרס Reddot) הוא שטיח המופק מצמיגי אופניים שחוקים, שלא ניתן לעשות בהם שימוש חוזר. חומרי הגלם נארגים לשטיח ללא כל התערבות של חומרים כימיים. מותג הטקסטיל הבריטי PT משתמש בחלק מהקולקציות ב–PVC ממוחזר שמאפשר גם ניקוי קל ומהיר של הבדים. הבדים מיועדים לטקסטיל הבית, וילונות, ריפודים, כריות, כיסויי מיטה ועוד.

מותג הטפטים האמריקאי Angelo מפיק טפטים ירוקים ומתכלים, שאינם מדיפים רעלים. בנוסף, הוא מציע טפטים רב פעמיים שמקטינים את הצריכה והייצור העודף. "גם בקבוקי פלסטיק ממוחזרים עוברים תהליך של עיבוד והקשחה, ומשולבים בפריטי ריהוט שונים שעשויים מחומרים אקריליים", מפרטת בן הרוש.

"העיצוב הירוק רק ממשיך לצבור תאוצה ולסחוף קהלים חדשים", היא סבורה. "הוא מהווה בשורה של ממש עבור קהל הבונים והמשפצים כמו גם האדריכלים והמעצבים, שרובם ככולם משוועים לשלב בעיצוב הבית עולמות תוכן עדכנים בעלי ערך מוסף ואמירה אישית, ולעיתים אף חברתית, חשובה ונוקבת. האפשרויות שקיימות כיום בשוק צובעות את עולם העיצוב על נדבכיו השונים בצבע חדש ומלהיב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#