ירושלים: יזמים לא יחויבו לפתח שטחים ציבוריים פתוחים כתנאי להיתר בנייה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ירושלים: יזמים לא יחויבו לפתח שטחים ציבוריים פתוחים כתנאי להיתר בנייה

ועדת הערר ירושלים מצאה כי הדרישה נוגדת הלכה של בג"ץ וגם דחתה את טענת עיריית ירושלים, כי אין היתכנות כלכלית ויישומית להקמת השטחים הציבוריים

תגובות
מזרח ירושלים
אמיל סלמן

ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, ביטלה תנאים שהוציאה עיריית ירושלים ליזמים במזרח ירושלים, לפתח שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים) כתנאי לקבלת היתרי בנייה. זאת, עקב פסילת הסדרים דומים בבית המשפט העליון.

מדובר בבקשות להיתרי בנייה שהגישו שני יזמים, להקמת פרוייקטים למגורים בבית חנינא ובג'בל מוכבר. הבקשות אושרו, אולם בתנאי שהיזמים יפתחו שצ"פים במסגרת הפרוייקטים שלהם, וזאת לפי הנאמר בתכניות שלפיהן הונפקו ההיתרים. במסגרת הדיונים בוועדה הוברר, כי המחלקה לכלכלה אורבנית בעיריית ירושלים מתנה את הסכמתה לאשר את היתרי הבנייה בכך, שמבקשי ההיתר יחתמו על התחייבויות לפתח את השצ"פים במלואם, על חשבונם.

היזמים עירערו על התנאים של העירייה בפני ועדת הערר המחוזית, בראשות עו"ד אליעד וינשל, וזו בחרה להשוות את כתבי ההתחייבות שנהוגים בירושלים, לפרקטיקות שהיו נהוגות בעבר של "הסכמי פיתוח", והטלת מטלות ציבוריות על יזמים, שנפסלו בפסק דין בבית המשפט העליון, המכונה "הלכת דירות יוקרה". זה קבע כי הסכם פיתוח שנחתם בין רשות מקומית ליזם, במקום או כתחליף להיטלי פיתוח שנקבעו בחוק, אינו חוקי, וכי אסור לרשות לגבות כספים מעבר להיטלי הפיתוח.

הנימוק המרכזי של אותו פסק דין, שלדברי הוועדה נמצא רלוונטי גם לעניין כתבי ההתחייבות שעיריית ירושלים חייבה את היזמים, היה שבהעדר נורמה מסמיכה, השלטון לא יכול להטיל מטלות על האזרח; בנוסף, בית המשפט ראה בנוהל הזה מיסוי דה-פקטו ללא שום הסמכה בחוק, ולכן נקבע שמדובר בפרקטיקה פסולה.

"הנה כי כן, בהתאם להלכת דירות יוקרה הנטל לביצוע עבודות פיתוח לטובת הציבור הוא בגדר תפקידה של העירייה ושל הוועדה המקומית והטלתו על גורם אחר ללא הסכמה בחוק היא בגדר גביית מס שלא כדין", כתבה ועדת הערר בהחלטתה.

עוד צויין בהחלטתה, כי ב-2015 שונתה פקודת העיריות באופן שאיפשר ליזמים לבצע עבודות בפטור ממכרז עירוני, אולם לא על חשבונו, אלא בקיזוז מאגרות והיטלים עירוניים  שהוטלו עליו.

במהלך הדיונים נטען על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים כי התכניות בשני המקרים קובעות שהתנאים למתן טפסי האיכלוס ("טופס 4") במקרים הללו הם פיתוח השצ"פים והעברתם לעיריית ירושלים. על כך קבעה הוועדה כי מדובר בתנאי תכנוני, בלבד, שאינו נכנס לשאלת הגורם המממן והמבצע.

עיריית ירושלים טענה בפני הוועדה שאין כל היתכנות כלכלית ויישומית לביצוע השצ"פים בשנים הקרובות. הוועדה לא קיבלה את הטיעון. "בתיקים שבפנינו מדובר במקרים מובהקים בהם קשה לטעון להיעדר אפשרות למימון פיתוח השצ"פים", כתבה בהחלטתה. "אומדן פיתוח השצ"פ בערר בית חנינא הוא כ-232 אלף שקל, לעומת הודעת חיוב בהיטל השבחה שהונפקה בגובה 1.3 מיליון שקל. בערר ג'בל מוכבר אומדן ביצוע השצ"פ  מוערך בכ-430 אלף שקל לעומת דרישות היטלי השבחה של כ-1.25 מיליון שקל" – ובמילים אחרות – היטלי ההשבחה שייגבו מהיזמים על הפרוייקטים, גבוהים בהרבה מעלויות הקמת השצ"פים.

לאור זאת, קיבלה הוועדה את העררים וביטלה את הדרישה להנפיק ליזמים היתרי בנייה  בתנאי שיבצעו את עבודות הפיתוח במקום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#