90 מיליון תושבים: העיר שתהפוך לגדולה בעולם - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

90 מיליון תושבים: העיר שתהפוך לגדולה בעולם

אקלקטית, הטרוגנית, קוסמופוליטית וכאוטית. לאגוס אינה דומה לשום עיר שאתם מכירים. מהיכן נובעת המשיכה שלה, והאם יש סיכוי שתהיה דומה לערי הענק המערביות?

17תגובות
לאגוס. "יכולת אלתור מעוררת השתאות"
AKINTUNDE AKINLEYE/רויטר?

לפני כ–2,000 שנה היתה רומא המגה־עיר של תקופתה. עיר גדולה מאוד עם אוכלוסייה של כמיליון איש, רומא היתה מהאזורים המשגשגים בעולם, עם תוצר לנפש גבוה בעשרות אחוזים מהממוצע העולמי.

כיום חיים כמעט 500 מיליון איש ב–37 מגה־ערים — מטרופולינים שבהם גרים יותר מ–10 מיליון איש. לפי נתוני האו"ם — הגוף העיקרי שחוקר את התופעה — העיר הגדולה בעולם היא טוקיו, שבמטרופולין שלה גרים 38 מיליון איש. במקום השני שנחאי וסביבתה שבהן חיים כ–35 מיליון איש, ושלישית ג'קרטה בירת אינדונזיה, עם כ–31 מיליון איש.

ערי הענק הן תופעה שמאפיינת כיום בעיקר את אסיה, שבה יש 24 ערים כאלה, אף שקצב הצמיחה המהיר ביותר הוא דווקא לא בערי הענק, אלא בערים עצומות קצת פחות, שבהן כמה מיליוני תושבים.

בסין לבדה יש תשע ערי ענק, בהן בייג'ין, גואנגז'ו, חרבין ושנזן. בהודו יש ארבע (דלהי צפויה להפוך לעיר השנייה בגודלה עד 2030, עם אוכלוסייה של 37 מיליון איש). באזורנו נמצאת קהיר, וגם ערי המערב הידועות נמצאות ברשימה — ניו יורק, פריז ולונדון, וערים דרום אמריקאיות כמו סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו ובואנוס איירס.

ד"ר ליאורה ביגון. "בין האקסטרים של עיר גלובלית לאקסטרים של מגה־עיר, האתגר של לאגוס הוא להיות פשוט עיר רגילה לתושביה"

ערי הענק, בעיקר אלה שבחצי הדרומי של כדור הארץ, סובלות מבעיות דומות: סלאמס, שבשיח התכנוני מכונים גם "מגורים לא פורמליים" — שכונות של בתים מאולתרים, שבהם גרים העניים ביותר; זיהום אוויר כבד; עומסי תנועה קשים; פרבור; ג'נטריפיקציה; רמת פשיעה גבוהה ועוד.

אחת הערים שסובלת מרוב הבעיות האלה, אם לא מכולן, היא לאגוס. העיר העצומה נחשבת אחת הערים עם איכות החיים הגרועה בעולם — ב–2016 הגיעה לאגוס למקום 138 מתוך 140 ערים שבחנה יחידת המחקר של "אקונומיסט". ועדיין, לא מעט חוקרים רואים בלאגוס סיפור הצלחה.

העיר נמצאת בניגריה, שבה חיים יותר מ–180 מיליון איש. בעבר היא היתה בירת ניגריה — שבה שלטון פדרלי הכולל 36 מדינות — לפני שאבוג'ה נטלה ממנה את התואר.

בחקירה ראשונית של נתוני העיר נראה שאף אחד לא יודע כמה אנשים גרים בה - וההבדלים בין האומדנים עצומים. יש הטוענים שחיים בה כ–21 מיליון תושבים והיא העיר הגדולה באפריקה. אחרים טוענים שחיים בה 13 מיליון בלבד.

ד"ר ליאורה ביגון, שעוסקת בהיסטוריה עירונית ותרבויות תכנון ומלמדת במכון הטכנולוגי חולון, מבארת את הסוגיה — כמי שחקרה את העיר וגם שהתה בה: "כרגע, מבחינה דמוגרפית קהיר היא הגדולה ביבשת, בעוד קינשסה (רפובליקה דמוקרטית קונגו) ולאגוס במקום השני עם כ–13 מיליון תושבים. ההערכה של ה–20 מיליון מתייחסת למדינת לאגוס, ולכן כוללת תושבים גם מעבר לאזור המטרופוליני של העיר לאגוס.

"עדיין, לפי הדו"ח האחרון של המכון הבינלאומי לסביבה ופיתוח, לאגוס צפויה לעקוף את קהיר תוך שנים ספורות ועד 2100 לרשת בהדרגה את קינשסה — לא רק כעיר הגדולה באפריקה, אלא כעיר הגדולה בעולם עם כ–90 מיליון תושבים. ניגריה עצמה כה מאוכלסת ומכונה 'הענק של אפריקה'. גם מבחינה היסטורית, מדובר באזור שתמיד היה מאוכלס ביותר ביחס לשאר היבשת".

מהו שילוב המאפיינים הייחודי שהפך דווקא את לאגוס לעיר כה גדולה?

"השילוב הייחודי החל בתקופה הקולוניאלית עם ייסוד עיר נמל טראנס־אטלנטית, שאליה התנקזו גם מסילות רכבת ליצוא חומרי הגלם. זה גרר הגירה בשיעורים עצומים, וכבר בשנות ה–30 של המאה ה–20 נוצרו בלאגוס בעיות תשתית ותכנון. ההידרדרות המתמדת מאז — שהיתה מהסיבות העיקריות להעתקת הבירה לאבוג'ה — רק הובילה חוקרים לבחון למה המשיכה של לאגוס כה חזקה.

.

"משנשאלו, תשובת מהגרים רבים היתה 'התקווה': תקווה להגיע לעיר הגדולה ולהשתלב בשוק העבודה לשיפור רמת החיים. כיום אחוז המובטלים בלאגוס בגיל העבודה הוא יותר מ–50%, מה שגורר כלכלה א־פורמלית בהיקף נרחב. אוכלוסייתה גדלה בקצב של חצי מיליון לשנה, כך שאין הסבר רציונלי לתופעה".

ניתוח של "אקונומיסט", שפורסם ב–2016, ניסה לברר מדוע הערים האפריקאיות דרומית לסהרה אינן מתעשרות כמו מרכזים אורבניים אחרים בעולם. רוב האפריקאים שחיים בהן, כך נטען, גרים בסלאמס, ובדרך כלל מצבם אינו טוב יותר מבאזורים הכפריים. מדוע זה קורה?

לפי "אקונומיסט", שלוקח את לאגוס כדוגמה מרכזית, הבעיה המידית היא עוני: אפריקה ברובה עוברת תהליכי עיור עם רמת הכנסה נמוכה יותר מאזורים אחרים בעולם שעברו תהליכים דומים.

המשמעות היא שיש מעט כסף יחסית להשקעות, שהיו הופכות את החיים בערים לנוחים ויצרניים יותר. ללא שדרוג העיר, התשתיות לא עומדות בעומס. עומסי תנועה כבדים מובילים להוצאות ולבעיות בלתי צפויות — מהדברים שמרתיעים משקיעים, שבנסיבות אחרות היו אולי מקימים מפעלים.

בחלקים אחרים של העולם, עלייה בפרודוקטיביות החקלאית ותיעוש הלכו יד ביד. רוב האפריקאים העירוניים עובדים בשירותים, רובם מוכרים דברים למיעוט של עשירים. מאחר שהחקלאות האפריקאית עדיין לא יעילה ברובה, המזון מיובא כדי להשלים את החסר — וזה אוכל חלק מההכנסות.

מה אפשר לעשות? "אקונומיסט" טוען כי אף שהמדינות האפריקאיות עניות, לא כל הערים עניות. בלאגוס עובדי נפט זרים יכולים לשלם אפילו 65 אלף דולר לשנה לדירה צנועה בחלק הבטוח של העיר. אם על ההכנסה הזו היה מוטל מס ראוי, ייתכן שניתן היה להשתמש בהכנסות לשיפור התשתיות.

"חיי התרבות בלאגוס תוססים, אבל לא במובן המערבי"
בלומברג

כלכלה של 24 שעות

מלבד היותה עיר יוצאת דופן בנוף האפריקאי, יש ללאגוס גם מאפיינים משותפים עם ערים אפריקאיות טיפוסיות. כשהיא נשאלת מהם המאפיינים, ד"ר ביגון מסבירה כי "מפתיע כמה מעט אנו יודעים על ערים באפריקה. מה גם שבמקרה של לאגוס מדובר במגה־עיר — מצב אינטנסיבי ופרוורטי יותר מערים אחרות. עם זאת, הייתי אומרת שהמאפיין המשותף הבולט ממבט ראשון הוא הגרעין העירוני המפותח יחסית ובעל השירותים — שנועד במקור למיעוט האירופי, וכיום מכיל את האליטה. מולו ניצבת הפריפריה הגדלה, שבה איכות וכמות השירותים והתשתיות מוגבלת, אם בכלל קיימים. היחס בין הגרעין לפריפריה עשוי להגיע ל–20% (במקרה של לאגוס עוד פחות) מול 80%, והפערים צורמים מאוד.

"עם זאת, למרות או בגלל התנאים הלא פשוטים, הרוב העירוני צעיר יחסית וערים רבות מלאות חיות ויזמות — עד כדי כך שניתן לומר בזהירות שמתחילים להסתמן ניצני צמיחה חיובית. יותר אנשים מצליחים להגיע לבורגנות, דהיינו שכר של שמונה עד עשרה דולרים ליום.

"השווקים התוססים ביום ובלילה משותפים גם הם לערים אחרות. ובכלל, יכולת האלתור בכל מקום תמיד מעוררת השתאות".

סלאמס על המים

לאגוס יושבת ממש באוקיאנוס האטלנטי, ומחולקת לשני אזורים עיקריים: האיים והיבשה. אחד מהאיים הוא האי לאגוס, שבו מרכז העסקים הראשי העמוס בגורדי שחקים, מוזיאונים, הקתדרלה הגדולה ועוד. אי אחר הוא ויקטוריה, שבו מחיר הנדל"ן מרקיע ודירות יוקרה נבנות בקצב מסחרר.

לאגוס
אי־פי

כיצד משפיע המבנה הטופוגרפי הייחודי של העיר על חיי היומיום של התושבים, למשל על הניידות שלהם? האם הוא יוצר הפרדה גיאוגרפית בין אוכלוסיות שונות?

"אף שלאגוס יושבת על חלק משטח המוכר באופן קלאסי כארץ הירה, ומזוהה עם היורובה, שהיא אחת הקבוצות האתניות הגדולות ביותר בניגריה — העיר תמיד היתה אקלקטית, הטרוגנית וקוסמופוליטית מאוד. קווי ההפרדה הם טופוגרפיים פחות ומעמדיים יותר.

"עם זאת, המאפיין הטופוגרפי המשמעותי ביותר שמקשה על התנועה באזור הוא רשת מורכבת של אגמים וביצות, הנמתחת במקביל לקו החוף אך ללא גישה מהחוף. זה מקשה על רצף המגורים, כך שאזורים גדולים לא יכולים בעצם להיות מאוכלסים. בעיית חוסר התשתיות מועצמת בהם וכלי התנועה העיקרי הוא סירות קאנו.

"הלגונות מבודדות גם את ההתפרשות העירונית לפנים היבשת מהשטח הקטן יחסית והאטרקטיבי של האי לאגוס, שהוא מרכז העצבים של העיר. בסמיכות מדהימה לשטח האי האקסקלוסיבי, הלגונה הביצתית אינה פוגמת בצמיחה המתמדת ורבת התושייה של יישוב ארעי א־פורמלי בהיקף נרחב בשם מקוקו — כולו על כלונסאות, והמעבר בין הבתים נעשה באמצעות סירות.

"תושבי מקוקו ואחרים נמצאים בסכנת פינוי תמידית, בין השאר בגלל תהליכי ג'נטריפיקציה, שכן כמה תוכניות (חלקן ביזמות ישראלית), מתבססות על ייבוש ביצות במקומות מבוקשים והקמת שכונות יוקרה מתוחמות היטב. זה קורה כמובן לא רק באיים, אלא גם על היבשת עצמה".

לאגוס
AKINTUNDE AKINLEYE/רויטר�

עד כמה מרכזית תופעת ה"סלאמס" בלאגוס? מה לדעתך הדרך הנכונה להתמודד עמה?

"תופעת המגורים הא־פורמליים (מבחינת ביגון, 'סלאמס' הוא מונח יחסי עם עמדתיות מפחיתה, ולכן נעשה בו שימוש זהיר) דומיננטית במיוחד, גם בהשוואה להיקפה בערים אחרות ביבשת. צריך לזכור שהיא נובעת מסדרת משברים שלהם השלכות גם מעבר למגורים. הפיתוח הקפיטליסטי משנות ה–70 כתוצאה מניהול לקוי של תעשיית הנפט, בצירוף יותר משני עשורים של ממשל צבאי, עיכבו את הצמיחה.

"המצב החמור כלכלית ותשתיתית הועצם עוד יותר בעקבות תוכנית לשינוי מבני של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), פיחות במטבע המקומי — הניירה, ומדיניות צריכה ניאו־ליברלית. זה גרר קיטוב מעמדי, פשיעה גוברת והגברת הא־פורמליות בתחומים רבים, כולל נושא המגורים.

"מאז כישלון תוכנית־האב שיועדה לעיר בתחילת שנות ה–80 עקב המשברים, אין שיח אינטגרטיבי אמיתי או אסטרטגי בתחום המדיניות כדי להתמודד עם ההידרדרות, מלבד המציאות של ניסיונות מוגבלים ומקוטעים ברמה של ניהול משבר. הבעיה גם מושרשת באופי התכנון העירוני: בבסיסו עומדת עדיין החקיקה הקולוניאלית שלא תופשת את המגורים הא־פורמליים של הרוב העירוני כחלק אינטגרלי מהעיר, ולמעשה לא כחלק מהעיר בכלל.

"הדרך הנכונה להתמודדות היא לשנות מיד את החקיקה ולהפסיק את ההכחשה למצב מצד האליטה השלטונית. אבל בלאגוס, כמו בערים אחרות ביבשת, לא נראה שהמציאות צועדת בכיוון זה. המשאבים נפלו קורבן לרשתות ובריתות פוליטיות בין פקידי מדינה וכמה מנהיגים של החברה האזרחית, ויש מי שמרוויח מהמצב".

האם לאגוס עונה לטעמך על הגדרה "עיר גלובלית"?

"בוודאי. זה נתמך גם על ידי המדדים הרשמיים, אם כי לאגוס לא נחשבת עיר גלובלית מדרגה ראשונה. אבל צריך לזכור שבאפריקה שמדרום לסהרה, אולי בשונה מדרום אמריקה או מדרום־מזרח אסיה, עדיין אין הרבה ערים כמו לאגוס שהן גם מגה־ערים וגם גלובליות — כאלה שמנתבות כלכלה אזורית, לאומית, בינלאומית וטרנס־לאומית לעבר כלכלה גלובלית.

לאגוס
Sunday Alamba / AP

"חשוב לשמור על פרופורציה בתפישה. מצד אחד, האדריכל הידוע רם קולהאס מבית הספר לעיצוב של הווארד מנסה לספר שלאגוס כאוטית באופן נפלא, בעלת יכולת להסדרה עצמית של מבנים חברתיים וכלכליים מחוץ לכל גופי פיקוח. בהתייחסו לצד האסתטי, הוא מעלה על נס את הכאוס העירוני ולא רואה בו איום. להפך, הוא מדגיש שיש כאן עירוניות חדשה ומודרנית שחמקה עד עתה מהשיח המערבי, ושערי המערב רק יכולות לקחת ממנה דוגמה. זה מסוכן ואין להאמין לכך. מצד שני, חשוב גם לא ללכת לקיצוניות השנייה כפי שעושה השיח המתאר לנו מצב פתולוגי, שלפיו לאגוס מסמלת את האנרכיה.

אז מה בעצם מושך כל כך הרבה אנשים דווקא ללאגוס? התפתחות הכלכלה הלא פורמלית? אולי יש יתרונות אחרים לחיים בעיר (למשל מזג אוויר, תחבורה ציבורית, חיי תרבות)?

"אפשר לדבר על חיי תרבות תוססים, אם כי לא במובן המקובל במערב (דוגמת תיאטרון, קונצרט, קולנוע או מוזיאון, לרוב בהקשר חילוני). במקרה של לאגוס, כמו ערים אחרות ב'דרום' — הקטגוריות מאחורי שאלות כאלה על חיפוש יתרונות לחיים בעיר כמו חיי תרבות, מזג אוויר או תחבורה ציבורית, פשוט לא רלוונטיות.

"לרוב העירוני יש אפשרויות מוגבלות והוא פועל בהתאם לנסיבות. הוא מנסה לשמר את הסטטוס קוו של כיצד להשיג את המעט הדרוש לקיום היומיומי במסגרת תחרות גדולה על משאבים מעטים. בייחוד אין מה לדבר על מזג האוויר באקלים הטרופי, הנגוע בערים בזיהום מסיבי (אחוזי התמותה מסרטן ריאות גבוהים בלאגוס), או על הנושא הכאוב של התחבורה הציבורית, פקקי התנועה הנצחיים ומצב הדרכים. אפשר להוסיף גם מי שתייה לא בטוחים, מחלות זיהומיות, הצפות, סילוק פסולת לקוי, כנופיות רחוב ועוד.

"הכלכלה הא־פורמלית אינה גורם משיכה אלא תוצאה של שיעורי האבטלה הגבוהים: לפי ההערכות, יותר מ–70% מתושבי העיר נאלצים להתקיים מפחות לדולר ליום, 60% מהילדים אינם בבית הספר ואשה יולדת שישה ילדים בממוצע.

"עם זאת, הכלכלה הא־פורמלית חוקית ברובה, והיא מהווה את אמצעי הקיום הכמעט בלעדי עבור הסקטור המעורב בה. היא לובשת צורה של מספר עצום של יוזמות עסקיות רבות תושייה בהיקף קטן, בעיקר מצד נשים בספירה הביתית. בסך הכל מדובר במנוע כלכלי עצום".

לאגוס
רויטרס

מהם האתגרים המרכזיים שעומדים בפני העיר?

"האתגרים מצויים בכל התחומים ולכן אני מאמינה שנקבל תשובות שונות מאנשי מקצוע שונים. בנושא התכנון, בין האקסטרים של עיר גלובלית לאקסטרים של מגה־עיר, האתגר של לאגוס הוא להיות פשוט עיר רגילה לתושביה. במקום להתייחס לא־פורמליות כאיום על המעט שהושג תוך האובססיה של האליטות למודרניות נוסח המערב (מה שרק מגביר באופן פרדוקסלי את הא־פורמליות), יש להביט למציאות באומץ בעיניים ולשרטט בהתאם סדר עדיפויות מכיל כמה שיותר, ומדיר כמה שפחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#