בניין לא חוקי ניצב עשרות שנים מול עיריית הרצליה – ובעירייה לא ידעו

ביקורת על התנהלות העירייה נמתחה במסגרת פסק דין נזיקי שניתן באחרונה, ועוסק במעמדו החוקי של בניין בן 12 קומות הניצב מול בניין העירייה

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הבנין ברחוב הס 2
הבנין ברחוב הס 2צילום: עופר וקנין
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

בפסק דין שניתן באחרונה, נזף שופט בית משפט השלום בתל אביב בעיריית הרצליה, על כך שבניין בן 12 קומות הניצב מול בית העירייה, פועל שנים ללא היתר בנייה. מדובר בבניין ברחוב הס 2, שמומחים שונים לא מצליחים לאורך השנים להבין, מה מידת חוקיותו.

"השאלה, האם בניין בן 12 קומות נבנה בהיתר או לא היא שאלה שהתשובה עליה צריכה להיות פשוטה וברורה, וככל שהתשובה לא ברורה – על הרשות לעשות הכל על מנת למנוע מהציבור ליפול בפח ולרכוש נכסים אשר נבנו שלא כדין", כתב שופט בית משפט השלום בתל אביב, אביים ברקאי, בפסק הדין.

מדובר בסיפור חריג באופן קיצוני. הבניין בן 12 קומות ניצב בלב העיר הרצליה, כולל 8 קומות מגורים, קומת מסחר, קומת גלריה, קומה מפולשת (של עמודים) אחת וקומת מרתף. בעלי שטח של 166 מ"ר בבניין, שרכשו אותו ב-2008 ומכרו אותו ב-2011 העריכו כי לשטחים שלהם היה היתר לשמש כבית דפוס, אולם מצבו התכנוני והמשפטי האמיתי של הבניין התחוור להם, רק כשניסו להשכיר את השטחים לחברת בזק, לצורך הקמת חדר תקשורת. בשלב זה הוציאה הוועדה המקומית צו מינהלי להפסקת העבודות, והוברר, כי לבית לא הוצא כלל היתר בנייה, וכי לצורך מתן היתר לשימוש חורג לחדר תקשורת, על בעלי הנכס לדאוג להוצאת היתר בנייה לכל המבנה. לאור זאת תבעו בעלי הנכס לשעבר את העירייה והוועדה המקומית על נזקים בשווי מיליון שקל, בגין סעיפים שונים באמצעות עו"ד מלי חיימוב.

רובה של התביעה נדחה על ידי השופט ברקאי, שלא מצא שלבעלי הנכס נגרם נזק כה גבוה. ואולם, בסופו של דבר הוא פסק להם פיצוי של עשרת אלפים שקל, וזאת משום שהוברר, כי העירייה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ניהלו את תיק הבניין שלו ב"חוסר בהירות ואנדרלמוסיה", וכי לא ניתן היה להבין, האם לבניין יש או אין היתר בנייה.

עיריית הרצליה
בית עיריית הרצליהצילום: ניר קידר

העירייה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה טענו בכתב הגנתן, כי בעלי השטח ידעו מלכתחילה על אי התאמת הנכס למטרות השכירות, וכי עצם זה שהנכס נרשם בטאבו, אינו אומר שהוא נבנה בהיתר.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ואולם האם כל כך ברור היה המצב? השופט ברקאי מצא שלא. "במהלך הדיון בבית המשפט התחוור עד כמה לא ברור ולא ידוע הוא מצבו של היתר הבנייה", כתב בפסק דינו וביקר את העירייה, שמחובתה היתה לתת תשובה ברורה לשאלה האם יש לבניין היתר או לא, או לכל הפחות "להתריע על כך בפני הציבור, ובוודאי אין לקבל משיכת כתפיים המלווה באמירת אחראי מחלקת הרישוי על הבנייה 'זה לא מתפקידי להודיע לציבור. הציבור אחראי לבדוק בעצמו. אחריות שלו'".

עד כמה הבניין ברחוב הס 2 הוא סיפור חריג, ניתן להבין מהתיאור הציורי של השופט את הדיונים שנערכו בשאלה הזו: "במהלך כל הדיון ניסו הצדדים להתייחס להיתרים שונים ורמזים שונים העולים מתיק הבניין, כאילו היתר בנייה הוא בגדר תורת הנסתר אשר יש ללמוד את פירושה מכתבי חידה", כתב. "אזרח אשר מבקש לדעת האם לבניין יש היתר בנייה צריך לקבל תשובה חד משמעית ולחילופין אזהרה, לפיה לא ידוע מצבו התכנוני של הבניין. לא כך היה בענייננו".

התברר, כי חוות דעת ישנות (מ-1994 ומ-2006) שהביאו העירייה והוועדה המקומית, כללו הערכות, כי קיים היתר בנייה לחניה ולאחסון בבניין; בנוסף הועלו השערות במהלך המשפט, לפיהן חותמת שהופיעה על שרטוט הבניין (ה"גרמושקה") יכולה להיחשב להיתר. אפילו מי שכיהן בזמן הרלוונטי כאחראי מחלקת הרישוי בעירייה, סבר בהתחלה כי לבניין יש היתר בנייה, אולם לאחר מכן שינה את דעתו והגיע למסקנה שלבניין אין היתר בנייה.

"זו אינה התנהלות ראויה", כתב השופט בפסיקתו, "הרשות דואגת לבדוק טרם העברת בעלות האם שולמו כל המסים הנדרשים, הרשות אפילו דואגת לשלוח בהתאם לשיקול דעתה פקחים, לבדוק האם לא נעשה שינוי בנכס לו היא נותנת אישור. עם זאת הרשות נמנעת מלערוך עיון קצר בתיק הבניין, שיכול ללמד האם יש היתר אם לאו. נמנעת, כי כלשון נציגה – זה לא מתפקידה אלא זה תפקידו של הציבור. אין להסכים להתנהלות כזו, הן בשל הפגיעה בציבור והן בשל חשיפתו למעשים פליליים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker