גלנט: "רוכשי הדירות לא מוכנים לשלם היום כל מחיר שמבקשים מהם - זה סימן להתייצבות"

שר הבינוי והשיכון גלנט לקבלנים: "אני יודע שמחיר למשתכן הוא פחות רווחי. אבל אפשר לחיות טוב גם משניצל, לא חייבים רק סטייק פילה" ■ בנושא הפוליטי אמר גלנט כי אין מקום לבחירות כיום, וסירב להשיב האם בכוונתו לעבור לליכוד

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
מנכ"ל התאחדות הקבלנים אליאב בן שמעון, יואב גלנט ורוני בריק
מנכ"ל התאחדות הקבלנים אליאב בן שמעון, יואב גלנט ויו"ר התאחדות הקבלנים רוני בריקצילום: חורחה נובומינסקי

"חוסנה של מדינת ישראל תלוי בצמצום פערים. בין הקטרים והקרונות. אני רוצה שהקטרים יסעו כמה שיותר מהר, אבל גם להוריד את העומס מהקרונות האחוריים. אלו הם הגורמים להרבה רעות חולות ובהם גם שנאת האחר במדינת ישראל". כך אמר היום (ד') שר הבינוי והשיכון יואב גלנט במהלך מפגש עם מועצת המנהלים של ענף הבנייה – גוף המונה כמה עשרות בכירים בענף.

גלנט השיב לטענות הקבלנים על הקשיים בענף: "אין דבר כזה שאנחנו המדינה גורמים לזה שהקבלנים בקשיים. אם ככה – אז אנחנו היינו אחראים גם כאשר הקבלנים הצליחו. כל מי שיושב פה ושיגשג צריך להוקיר תודה לאופן שבו מדינת ישראל פועלת. את השגיאות צריך לתקן.

"אם יש פה דבר שצריך לתקן זה הסרבול והקושי של הבירוקרטיה הישראלית. אנחנו עוסקים בזה בדרכים שונות. אני מאלה שחושבים שמינוי המשרות הבכירות בממשלה צריך להשתנות מהיסוד. עמדתי היא ששר צריך להיות מסוגל להחליף שליש מהצוות הבכיר במשרדו. ומי שלא מתאים – להעביר אותו מתפקידו. כי התהליכים עצמם מאד מסורבלים. השיתוק מתחיל שם.

"למה אין מצוקת בנייה למגורים באירופה? כי אין שם ריבוי. ומעט הריבוי שיש שייך למהגרים. בישראל הריבוי הוא בין 2 ל-3 אחוזים, שיעור חסר תקדים בעולם המערבי. ואנחנו עושים זאת בסטנדרטים מערביים. לכן יש חשיבות עצומה לנושא ההתחדשות העירונית. הקצב לטעמי איטי מידי.

באשר למצב ענף הבנייה ושוק הנדל"ן אמר גלנט, כי "מה שאני רואה בשטח זה שהיום לא מוכרים דירות יוקרה בכלל. דירות יקרות נמצאות בהאטה משמעותית וזה מחלחל למטה. האזרחים היום לא מוכנים לשלם כל מחיר שמבקשים מהם, וזה סימן של התייצבות. כאשר אתה מספק יותר ויש היצע גבוה יותר, בסופו של דבר זה משפיע. אני יודע שמחיר למשתכן הוא פחות רווחי מדברים אחרים. אבל אפשר לחיות טוב גם משניצל, לא חייבים רק סטייק פילה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"לגבי התחזיות של בנק ישראל, אנחנו רואים גם דברים אחרים. לא כל תחזיות בנק ישראל עד היום התממשו. כאשר הצבנו תחזית של 2% צמיחה בנק ישראל התנגד בתוקף ואמר שאין סיכוי שזה יקרה. הצמיחה בסוף היתה 4%.

בנייה ביישוב חריש
בנייה ביישוב חריש. ממשלת ישראל מאשרת המון יחידות דיור - אך אלה לא תמיד מחוברות לתשתיות בסיסיותצילום: עופר וקנין

לגבי יוזמת "תכנן ובנה" החדשה של משרדו אמר כי "היא נולדה בעקבות ביקור שלי בראש העין. שכונה שמוקמת ביותר מעשרה מיליארד שקל, והכל בחוסר תיאום ובלגן. בסוף זה לוקח 16 שנה. בעולם בונים בשלוש שנים – תכנון וביצוע. 1,200 יחידות דיור יוצאות עכשיו בפיילוט ראשון בחריש. קבלן אחד יזכה בזה ומהמסד עד הטפחות יעשה הכל, ויגמור את זה בתוך 40 חודשים. זה החוזה. אני מניח שהוא יכניס קבלני משנה. קחו את החברות הזרות ותשלבו אותן. אלפי פועלים זרים יגיעו במהלך החודשים הקרובים".

בנושא הפוליטי אמר גלנט: "אתמול התקיים טקס חתימת הסכם גג באור יהודה עם ראש הממשלה ושר האוצר. זה היה יום של חגיגה כלכלית מצד אחד ואירוע קשה בסוריה מצד שני. ראש הממשלה ושר האוצר מטפלים בכל התחומים ואני קורא להם להביט קדימה ולשלב ידיים כדי להוביל את מדינת ישראל קדימה ועל מנת שהבחירות יתקיימו במועדן. אסור לנו ללכת לבחירות, אין לזה צורך והצדקה". גלנט התחמק ממענה לשאלה האם בכוונתו לעזוב את מפלגת כולנו לליכוד.

למרות דבריו של השר, לקבלנים היו תלונות על התנהלות הממשלה. יו"ר התאחדות בוני הארץ רוני בריק, אמר כי "מה שקונים בזול עולה ביוקר. תנאי ההתקשרות עם המשרד שלך צריכים להיות רווחיים. ביקשנו מכם להכניס את תקציב הבטיחות למכרזים. אי אפשר להתעלם מזה, חייבים לתקצב את הבטיחות".

אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, פירט בצורה נרחבת נתונים, מהם עולה כי מדיניות הממשלה תורמת להתכווצות חלקים מענף הבנייה וההשקעות בתשתיות: "אנחנו מוטרדים מתמהיל השיווקים. אנחנו רואים שמחיר למשתכן מהווה 75% מכלל השיווקים ב-2016, ו-55% מכלל העסקות. יש לזה השלכות אדירות על השוק. התחלות הבנייה עלו בכ-3% בלבד ב-2016.

אשר גרין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ
אשר גרין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ צילום: כפיר סיון

"יש ירידה בסך הכל בהשקעה בתשתיות והחלק של ההשקעה בתשתיות מתוך התמ"ג יורד. אנחנו מוטרדים מאיתנות ענף התשתיות בישראל. המדינה חייבת להתערב כי בלי תשתיות לא יהיה דיור. יש שתי בעיות מרכזיות שמשפיעות היום על ענף התשתיות: רווח גולמי נמוך ביותר על ענף התשתיות. ושיטת המכרז לפיה הזול זוכה. הזול הזה עולה בסופו של דבר יקר לכולנו. בסוף – אם לא יהיו חברות תשתית לא יהיה פתרון למצוקת הדיור.

"ב-2016 13% מכלל התחלות הבנייה נעשו בפרויקטים של התחדשות עירונית. יחד עם זה במחצית השניה של 2013 היה קיפאון בהיתרי תמ"א 38 בשל חוסר הבהירות בנושא במועצה הארצית לתכנון ולבנייה".

חיים פייגלין
חיים פייגלין

אשר גרין, ראש אגף בנייה חוזית בהתאחדות בוני הארץ: "ממשלת ישראל שכחה את הדרך לדירה. את הכביש, הגשר, בית הספר. ישנה החלטה ממשלתית שלא לאפשר העסקת זרים בפרויקטים ממשלתיים. מדובר בגזרה שיוצרת מצוקת כח אדם קשה בתחום. כיצד ניתן לבנות את המנהרות בכביש אחד, את שדה התעופה החדש לאילת או את היכל הזיכרון החדש בהר הרצל ללא עובדים? מטרת ההחלטה היתה לעודד העסקת ישראלים, אבל בתחום המגורים הממשלה כבר ויתרה על החלום הזה".

חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ומנכ"ל חברת צמח המרמן אמר: "מצבן של חברות הביצוע הולך ומידרדר. ישנה מחלה אחת שחייבים לטפל בה. קוראים למחלה הזו מדד תשומות הבנייה. חברות הביצוע מתקשרות בחוזים של מיליארדים לטווח ארוך, ומדד תשומות הבנייה שוחק את הרווחים עד כדי מעבר להפסדים, שכן הוא לא משקף את העלויות האמיתיות. אנחנו לא מרגישים שמישהו דואג לשדרה הביצועית של הענף.

שאול לוטן, מנכ"ל לוינשטיין אמר: "מכוני הרישוי שהוקמו לא עומדים בעומס. חייבים להוסיף להם מהנדסים ואדריכלים. התכנון והביצוע של התשתיות לקוי. אנחנו מסיימים 1,200 יחידות דיור בכפר יונה, כל הקבלנים, והחשמל עוד לא הגיע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker