בעלי הקרקע עתרו לבג"ץ נגד חוק שדה דב: "תקלה שאין לה תקנה, פגיעה חמורה בזכויות יסוד" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי הקרקע עתרו לבג"ץ נגד חוק שדה דב: "תקלה שאין לה תקנה, פגיעה חמורה בזכויות יסוד"

לטענת חמשת מנהלי הגוש הגדול, החוק פוגע בחוקי יסוד, ועבר בחקיקת בזק שלא איפשרה דיון של ממש ■ ח"כ שמולי בתגובה: "על מנהלי הגוש לבוא בטענות רק לעצמם. בהתנהגותם האגואיסטית דחו הצעת פשרה שהיטיבה עם כל הצדדים ודחפו אותנו לחקיקה"

22תגובות
הגוש הגדול, שדה דב, תל אביב
אבי שרף

חמשת מנהלי הגוש הגדול המייצגים את בעלי הקרקעות הפרטיות באזור שדה דב, הגישו הבוקר (ג') עתירה לבג"ץ נגד החוק לדחיית הפסקת הטיסות האזרחיות משדה דב, שחקיקתו הושלמה לפני כשבועיים. בעתירה שהוגשה נגד הכנסת, ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ומדינת ישראל, ביקשו העותרים מבג"ץ כי יורה לנציגי המדינה והכנסת להתייצב ולנמק מדוע לא יבוטל החוק.

"דין ההסדרים שבחוק להתבטל, בהיותם בלתי חוקיים, עומדים בסתירה לפסק דין חלוט, פוגעים בעקרונות יסוד של מדינת ישראל וכיבוד רשויות, כמו גם בזכויות יסוד", טענו חמשת המנהלים - עורכי הדין רחל זכאי, משה ליפקה, ד"ר מיכאל שפטלר, גלית רוזובסקי ואליהו מינקוביץ.

את החוק נשוא העתירה יזמו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), והוא זכה לתמיכה של כל סיעות הבית. החוק אושר לפני כשבועיים בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 71 תומכים וללא מתנגדים, ימים ספורים לאחר שהרכב של שופטי בג"ץ דחה את בקשת המדינה לאשר דחייה במועד הפסקת הטיסות.

על פי החוק, תימשך פעילות התעופה האזרחית מהשדה עד לפינויו של חלקו הצבאי של השדה, המיועד להתבצע ב-1 לינואר 2019. בכך ביטל החוק את ההסכמות עליהן חתמה המדינה עם המנהלים, שאף קיבלו תוקף פסק דין של בג"ץ, ולפיהן יופסקו הטיסות כבר בסוף אפריל 2017, כלומר בעוד מספר שבועות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"החוק סותר במישרין ובאופן שאינו ניתן ליישוב את פסק דינו החלוט של בית משפט נכבד זה, בו נקבע מפורשות כי הפעילות התעופתית האזרחית בשדה דב תופסק ביום 30 באפריל, 2017, וכן את החלטת בית משפט זה לדחות את בקשת המדינה להאריך את המועד שנקבע בפסק הדין", נטען. "ככזה, החוק חותר תחת עקרונות יסוד של ערכיה של מדינת ישראל, ובין היתר תחת עקרון הפרדת הרשויות וכיבוד רשות אחת את רעותה, והינו מנוגד לאינטרס הציבור אשר אבן ראשה בו הינה כי פסקי דין יקויימו ככתבם וכלשונם".

עוד טענו המנהלים כי החוק מהווה הפקעה של "זכויות הקניין של אלפי בעלים פרטיים ופוגע ומהווה פגיעה חמורה, בלתי מידתית ובלתי סבירה בזכויותיהם. זאת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". חוק יסוד נוסף אשר לטענת המנהלים עומד בסתירה לחקיקת הכנסת הוא חוק יסוד: השפיטה, שכן "הוראותיו מתיימרות לבטל פסיקה חלוטה של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק".

בנוסף, לטענת המנהלים הליך החקיקה המואץ בכנסת, שארך שבועיים בדיוק מיום אישורו בקריאה טרומית ועד אישורו בקריאה שניה ושלישית, "לא אפשר דיון של ממש ומיצוי של עקרון ההשתתפות", תוך שלטענתם יומיים לפני אישורו החוקי של החוק הוכנסו בו שינויים והתווספו סעיפים. "החוק הוא בבחינת תקלה שאין לה תקנה", סיכמו, "בהיותו מקרה מובהק של פגיעה מהותית בזכויות יסוד ובערכים בסיסיים של חוק ומשפט, ולכן דינו בטלות".

מיכאל שפטלר, הנמנה על המנהלים, מסר היום כי "מדובר בהתנהלות כוחנית וחסרת תקדים של המדינה, ובהתנהלות  מתריסה של הכנסת כנגד בית המשפט העליון שפסיקתו מלפני חודש מנוגדת לעקרונות החוק. בהצעת החוק מודה המדינה כי עלותו התקציבית מגעת ל-4 מיליארד שקל, ונשאלת השאלה היכן היה שר האוצר שסגנו תמך בחוק".

ח"כ איציק שמולי, מיוזמי החוק, מסר בתגובה לעתירת המנהלים: "אין למנהלי הגוש למי לבוא בטענות אלא לעצמם. ההתנהגות האגואיסטית והגרידית שלהם דחתה את הצעת הפשרה שהיטיבה עם כל הצדדים ובכך דחפה את הכנסת כולה לחקיקה.

"במקום להגיע להסכמות שהיו משרתות הכי טוב גם את בעלי הקרקע עורכי הדין שלהם ניסו לסחוט באופן בוטה 250 מיליון שקל עבור הצעה שהייתה טובה ממילא לכולם. בכך הם אילצו את הכנסת על כלל סיעות הבית שלה לחקיקה, למרות שהעדפנו להימנע מכך אם ניתן. אמרנו מראש שלא ניתן לגזור גזר דין מוות על הפריפריה וכך עשינו.

"הטיעון נגד חקיקה מהירה הוא טיעון ריק - עמדותיהם נשמעו ברצינות ועובדה היא שנוסח החוק שונה לחלוטין בשל דברים שטענו בדיון. בניגוד גם לטענות השקריות - לא רק שלא עקפנו את בג"צ אלא שביהמ"ש אמר במפורש בפסק דינו האחרון בעניין, כי אם הכנסת מעוניינת לחוקק זו זכותה ועניינה, וכך עשינו."

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#