מנכ"ל משרד הפנים: "הארנונה בארץ בנויה טלאי על טלאי, כאוס סבוך ולא רלוונטי" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנדל"ן

מנכ"ל משרד הפנים: "הארנונה בארץ בנויה טלאי על טלאי, כאוס סבוך ולא רלוונטי"

מרדכי כהן אמר את הדברים במסגרת פאנל שעסק באיחוד האפשרי בין בת ים לתל אביב, ובאופן כללי בשאלות הנוגעות ליצירתם של מטרופולינים בישראל

פאנל איחוד או מטרופולין: מנוע לצמיחה והתחדשות ערים; משמאל לימין : אבירמה גולן , אופיר פז פינס , עו"ד מיכל רוזנבוים , גדי מרגלית , חנוך זייברט , מרדכי כהן ומירב ארלוזורוב
עופר וקנין

מבנה על-עירוני המבטיח שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות הוא בעל יכולת לקדם משמעותית את הערים והשירותים הניתנים לאזרחים - כך הסכימו הדוברים בפאנל שעסק באיחוד האפשרי בין בת ים לתל אביב במסגרת ועידת הערים המתחדשות של TheMarker. עם זאת, הועלו ספקות רבים לגבי מוכנותה של הממשלה לאפשר ולקדם מהלך כזה, וכן לגבי הערים, שחוששות למעמדן במסגרת ההסדרים העירוניים משותפים.

בפתיחת המושב דיבר עו"ד ארז פודמסקי-שקד, מנכ"ל עיריית בת ים ואמר: "שיתוף פעולה אזורי על-עירוני הוא תנאי הכרחי לצמיחה ושיפור באיכות החיים של האזרח. מדינות רבות בעולם מבינות את יתרון הגדול ואת כוחם של שיתופי הפעולה על ידי הנהלות מרחביות גדולות. כשעובדים יחד ולא מתחרים זה בזה – משיגים הרבה יותר. המודל המטרופולוני מאגד בתוכו עשרות ערים סביב עיר מרכזית וכך מתעצמות גם הערים הקטנות".

עם זאת הזהיר פודמסקי-שקד, כי "שיתוף פעולה צריך להיעשות באהבה ובכבוד הדדי. כל דבר שלא מכבד את הצד השני – הוא אלימות". בכך רמז לאופי היחסים בין ת"א לבת ים, המתנגדת בשלב זה לאיחוד מחשש לפגיעה באופיה המיוחד ובצרכיה של בת ים.

מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, התייחס להסכמי הגג שניתנו לערים שונות וליכולתם לסייע להתפתחות הערים: "כשרשות מגדילה את מספר התושבים מבלי לייצר משאבים ותשתיות  מתאימות, התושבים הופכים לגרעוניים – והרשויות נקלעות למשברים כלכליים.

"רשויות שהכפילו ושילשו את כמות התושבים, כמו קרית גת, עפולה, ראש העין, בלי לטפל בתמהיל ההכנסות של הרשויות נמצאות במצב קשה. צריך לשכלל את ההסכמים במתן סיוע בשירותים ולא רק בתמריצי דיור. רשויות בפריפריה לא מצליחות להשיג אותם תנאי הסכמים כמו הערים הגדולות - ראשון לציון למשל".

גדי מרגלית, מנכ"ל עיריית חיפה, הוסיף כי הסכמי הגג לא מטפלים בסוגיות של פיתוח מקומות תעסוקה, מוקדי תרבות ופיתוח אסטרטגיה להתמודדות עם אתגרי סביבה וזיהום אוויר בערים הגדולות. "אם היו מציעים לי להצטרף להסכמי גג הייתי אומר כן, אבל – יש משמעות רוחביות וצריך לתת מענה הולם. כרגע הם נותנים מענה בעיקר לבעיית הדיור", הדגיש.

מיכל רוזבוים, היועמ"ש לאיגוד התאגידים העירוניים, הוסיפה כי הסכמי גג לא נותנים מענה לערים שאין בהן שטחים עודפים ושקשורים להתחדשות עירונית. לדבריה, "אפשר לתת קרקעות משלימות לבתי עסק ולא רק באיזורי דיור. חייבים להתייחס לרשויות כמו בני ברק ובת ים ולהשתמש בתחום של התחדשות כלכלית כתשתית להתפתחות בעיר".

אופיר פז פינס, לשעבר שר הפנים וכיום ראש המכון לשלטון מקומי, אמר כי "הסכמי גג עירוניים תמיד באים על חשבון הערים הסמוכות. אם היום הייתי בכיסא של דרעי הייתי מבין שיש לו יכולת לעשות היסטוריה ולייצר שיתופי פעולה וממשקים בין ערים. סביב הסיפור של איחוד תל אביב בת ים צריך לקום מטרופולין גוש דן. זה יכול לקחת עשור או שניים, אבל זה צריך להתחיל. הממשלה צריכה לקחת החלטה אסטרטגית ולפעול כדי להקים מטרופולין גוש דן, עם פוטנציאל אדיר". לטענת פז פינס, "המטרופולינים בעולם הוכיחו את עצמם ואין סיבה שזה לא יקרה בירושלים, בחיפה או בבאר שבע. הצמיחה עוברת דרך ערים וביניהן והגבולות המוניציפאליים מייצרים גבולות מלאכותיים".

אבירמה גולן, מנהלת המרכז לעירוניות מבת ים, אמרה כי האתגר בשיח על איחוד ומטרופולין נוגע לשאלת הייצוגיות. לטענתה, אין סיבה שגבעתיים, רמת גן ובני ברק לא ייוצגו באופן דמוקרטי ושווה במועצה של מטרופולין גוש דן, אך אסור שעיר אחת "תשתלט" על כולן. המטרופולין יכול וצריך להכיל שונויות.

זייברט, מבני ברק, נשאל אם כיום היה מצטרף למטורופלין תל אביב וענה: "ברור שלא נצטרף למטרופולין של תל אביב. כל עיר שנלחמת על הייחודיות שלה מתפתחת וגדלה, ואנחנו לא נוותר על הייחודיות שלנו. לא היינו גדלים אם היינו פרבר של עיר אחרת וגם לא שומרים על הציביון שלנו. אי אפשר לבלוע את בני ברק בשום עיר אחרת, כמו שאף עיר אחרת לא תהיה מוכנה להיבלע בתוך בני ברק".

בתגובה אמר כהן כי "כשאומרים מטרופולין חייבים להבין שהתנאי הוא העברת רשויות מהמדינה למטורופלין. הממשלה צריכה להיות מוכנה לוותר על סמכויות שלה ולהעניק למטרופולין סמכויות בענייני תשתיות, תחבורה ובתי חולים. לדעתי זהו תהליך חיוני לטובת כלכלת ישראל".

עם זאת, אמר כהן כי "האתגר האמיתי הוא לא ראשי הרשויות ולא הגדרת הייצוגיות, אלא שהממשלה תסכים לוותר על הסמכויות האדירות שלה. ראש מטרופולין, בכל המודלים, יהיה תפקיד כבד הרבה יותר משר. אין מקום בישראל ל-255 רשויות וזה לא רלוונטי יותר".

כהן הציע שני תרחישים: או שהממשלה תכנס לעובי הקורה ותהיה מוכנה לוותר על סמכויות, או שיעשו צעדים אופרטיביים מקדימים, עד שהמהלך יבשיל.

לתפישתו, יש לפעול עד שיתרחש שינוי בתפישת הממשלה, ולכן מקדם משרד הפנים שיתופי פעולה על בסיס אשכולות. "אין איחודי רשויות בארץ מטעמים פוליטיים, וכל מהלך דרמטי אמיתי – כשל עד היום. המדינה ביוזמתה מתקשה לנוע למהלך הזה, וזה לא קשור לממשלה הספציפית הזאת", הוסיף.

מרגלית טען כי ישנו פער בתקציבים המוקצים לרשויות לעומת הצרכים שלהן, והדבר מעיד על חוסר הבנה של צרכי הרשות. "השלטון מחליש את הרשויות: מטילים עלינו אחריות בלי תקציבים ומשאבים, ומשמרים את העוצמה הפוליטית של השלטון המרכזי. מבקשים מאיתנו ליישם את חוק ההנגשה, אבל לא מתקצבים ומצפים שנביא 1.2 מיליארד שקל בשביל זה, ועוד מתקצבים מחלקה שלמה שתפקח על זה – במקום לסייע לזה להתרחש".

אבירמה גולן אמרה כי "כל הממשלות רוקדות מ-2003 ריקוד כפול - מצד אחד הממשלה מרכזת את כל הכוח בידיים שלה, עד רזולוציה של כמה חדרים יהיו בבת ים וכמה תקציב יוענק לבתי ספר, ומצד שני הממשלה מפקירה את הרשויות המקומיות ומכריחה אותם להתחרות אחת בשניה במסגרת מאבקי השרדות".

רוזנבוים הוסיפה כי גם בפקידות הבכירה במשרדי הממשלה קיים חוסר אמון ברשויות, שמונע מהן לעבוד יחד ולקבל בעצמן החלטות. "העליון קבע לאחרונה שיש אינטרסים לייצר שיתופי פעולה ואין סיבה שאחוזת החוף לא תתן שירותים לבת ים, ואין סיבה שבת ים, שמצטיינת בחינוך, לא תיתן שירותים לתל אביב", אמרה.

אופי פז פינס אמר שהממשלה מוכנה לוותר על סמכויותיה רק כאשר מבקשים ממנה תשובות או מפנים אליה אצבע מאשימה; "משרד העבודה והרווחה 'התנדב' לוותר על סמכויותיו לטובת הרשויות המקומיות כי סופרים לו הרוגים בעיתון, פתאום הקרקע רועדת להם מתחת לרגליים. הממשלה, באינסטינקט, לא רוצה לשחרר מאחיזתה, וגם ראשי הרשויות המקורבים יודעים לקדם את עצמם. רק מטרופולין שישמרו את המבנה העירוני ישרוד. יש לשחרר חלק גדול מהסמכויות הממשלתיות לרמת המטרופולין ולעודד שיתופי פעולה בין החברות הכלכליות של הרשויות. צריך להוכיח בשטח שהגבולות המוניציפליים מטושטשים, ולא להותיר לממשלה ברירה".

לטענת כהן, הממשלה לא מבצרת את הריכוזיות שלה, אלא דווקא מנסה לשחרר סמכויות בחזרה לרשויות, אך לא בהיקפים הנדרשים. "בוועדות הגאוגרפיות שהקמנו אמורה להיות הסתכלות מערכתית של האזור: איחודים איזוריים, חלוקת הכנסות ושינוי גבולות בכל אזור. בבת ים נעשה שינוי ענק בשנים האחרונות, אבל נוצר גירעון של 70 עד 120 מיליון שקל, ובת ים יכולה להמשיך ככה אבל אי אפשר לחיות מעבר ליכולות ויש לייצר פתרון ארוך טווח", אמר כהן.

בהתייחס לאפשרות של עליית מחירי הארנונה, אמר כהן: "אני חושש מהעומס על הארנונה באיזורי המסחר והתעשייה שמשיתים את העלות על האזרח. הארנונה בארץ בנויה טלאי על טלאי על טלאי, כאוס סבוך – לא רלוונטי, בהקפאה כבר 30 שנה. איש לא מעיז לגעת בזה וזאת חבית חומר נפץ. אני בוחן בימים אלו הסדרה של הארנונה ואני מבין כמה הנושא סבוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#