רכבת ישראל מבזבזת את הנדל"ן של כולנו - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רכבת ישראל מבזבזת את הנדל"ן של כולנו

תחנת רכבת יכולה להיות מרכז מסחרי שוקק, שמשמש את הנוסעים ואת התושבים באזור. בעוד שבתחנת באר שבע עלו על הנוסחה המנצחת, ברוב התחנות בישראל מפספסים את הפוטנציאל

50תגובות
תחנת הרכבת בבאר שבע
אילן אסייג

במדינות העולם תחנות רכבת וסביבותיהן הן נדל"ן מסחרי מבוקש. זה טבעי: הנוסעים הם קהל שבוי, שקונים משהו לדרך בבוקר, ואפשר למכור להם הרבה דברים בדרכם הביתה, אחרי שירדו מהרכבת בערב. כך, בערי העולם התחנות וסביבתן שוקקות בני אדם ומסחר: מאפים חמים ומזון מהיר, בתי מרקחת, חנויות מכולת, חנויות סלולר, תמרוקים, פרחים ומתנות, וכשמזג האוויר מתאים גם דוכני פירות וירקות.

לעומת זאת, בתחנות הרכבת בישראל יש בקושי קיוסק שמוכר קפה וסנדוויץ' קר ארוז בניילון, וגם זה לא בכל מקום ולא בכל שעה. מסביב לתחנות המצב גרוע אף יותר: את פני הנוסעים מקדמים חניוני ענק בניחוח אגזוזים, שבמקרים רבים חשוכים בלילה, וסביבם כבישים מהירים וצחיחי פעילות.

הסיבה אינה מרחק התחנות מהעיר. קחו לדוגמה את תחנת הרכבת בבנימינה, שנמצאת ממש בלב היישוב, ומרכזת נוסעים ממעגל גדול של יישובים באזור. 14 אלף איש שעוברים בתחנה זו בכל יממה (כמספר הממריאים ביום פעילות בינוני מנתב"ג) הם כוח קנייה עצום שהולך לאיבוד. למרבה האבסורד, יו"ר מועצת בנימינה־גבעת עדה, פינקי זוארץ, לוחץ להוסיף בתחנה עוד ועוד מקומות חניה, וכך שטח שיכול היה לשמש כמרכז מסחרי שוקק ומקום בילוי לתושבים ולמבקרים, מתבזבז כמחסן גדול של כלי רכב פרטיים. אם היו במקום עסקים, באי התחנה היו קונים בהם, ואם העסקים היו בבעלות תושבי בנימינה, נוסעי הרכבת היו תורמים לפרנסתם. אבל את התחנה מקיפים חניונים בלבד, ולכן הרכבת תורמת לתושבים רק אלפי מכוניות שפוקקות, מזהמות, מרעישות, מסכנות בנסיעתן המהירה את הולכי הרגל, ולבסוף גם תופסות את הנדל"ן הכי טוב בעיר.

גם אם אי אפשר לבטל את החניון בתחנת בנימינה לגמרי, לא היה קורה כלום אם מדי פעם היו מפקיעים לפחות חלק מהחניות למטרה יותר מרנינה ומכניסה: יריד תחפושות בפורים, דוכני גבינות ויין מתוצרת היקבים ומחלבות האזור בחג השבועות, ושוק ספרי לימוד ואביזרי בית ספר בפרוש שנת הלימודים.

לחניון בבנימינה אפשר אולי למצוא הצדקה בנוסעים המגיעים ממקומות שאין מהם תחבורה נוחה אחרת, אבל לחניונים שמקיפים את התחנות בתל אביב אין הסבר מניח את הדעת, וגם אין תקדים. בכל העולם מגיעים לתחנות עירוניות ברגל ובאופניים, בקווי אוטובוסים רבים ובמוניות, אבל בישראל — גם תחנות אלה מוקפות בחניונים. אלפי תל אביבים שמתגוררים במרחק הליכה קצרה מתחנת סבידור ברחוב ארלוזורוב, למשל, לא מנצלים את הקרבה מפני שההגעה אליה עוברת דרך מגרשי חניה עצומים, ולכן היא מעט מפחידה. בימים אלה משפצים את סביבות תחנת סבידור. מה עושים? בעיקר מגדילים את קיבולת החניה. אותו סגנון ואותו בזבוז פוטנציאל כלכלי קיים בתחנות הרכבת של חיפה, עכו, עפולה ועוד: כולן אי של כלום, מופת לפוטנציאל כלכלי־עירוני מושחת לריק.

דוגמה הפוכה יש בקצה הדרומי של המסילה הישראלית, בבאר שבע, שם העירייה הכשירה בפתח התחנה כיכר ציבורית מזמינה ומוארת שנעים להגיע דרכה ולצאת אליה. יש צל, כיסאות ושולחנות, וחנויות מקיפות את פאותיה, ומובילות למבנים שבהם שירותים ממשלתיים.

חניון תחנת הרכבת בבנימינה

לפני שלוש שנים קיבלה רכבת ישראל מהמדינה 1.3 מיליון מ"ר בסביבת התחנות שלה, והיתה אמורה לפתח אותם בעצמה, ובשיתוף הרשויות המקומיות. אם הרכבת היתה גוף פרטי, אפשר היה לנחור בבוז לטמבל שאינו יודע לנהל את נכסיו המניבים — יוצר חניון במקום שבו אפשר להציב חנות ובנוסף מדיר לקוחות שהסביבה דוחה אותם ולכן מוותרים על שירות הרכבות. אבל הבדיחה היא עלינו: הקרקע והשטחים של הרכבת הם הנדל"ן של כולנו, ואם לא די בכך שעלוב ומפחיד לבוא ולצאת מהתחנות, כתוצאה מהמחדל גם יורד לטמיון כסף שבניהול נכון היה ממלא את קופת הציבור.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם