פארסת שדה דב: התנגשות חזיתית מרהיבה שמסכנת את העברת צה"ל לנגב - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אין פינוי, אין בינוי

פארסת שדה דב: התנגשות חזיתית מרהיבה שמסכנת את העברת צה"ל לנגב

אף שלממשלה ולבעלי הקרקעות הפרטיות יש אינטרס אדיר בפינוי שדה התעופה, הם אינם מצליחים להגיע להסכמות. התוצאה: התוכנית להעברת בסיסי צה"ל דרומה עלולה לאבד את מקור המימון המרכזי שלה

54תגובות
מתוך הסרט "כלבי אשמורת"
מתוך "כלבי אשמורת"

בסצנת הסיום הקאנונית של הסרט "כלבי אשמורת" מאת הבמאי קוונטין טרנטינו, מכוונים חברי הכנופיה, שזה עתה סיימה לבצע שוד שהסתבך, את אקדחיהם זה אל זה. הם לוחצים בו זמנית על ההדק, נפגעים ונופלים. רק פושע אחד, שהיה חכם מספיק כדי לא להשתתף במעגל הקטלני, לוקח את התיק עם היהלומים ובורח.

זה, פחות או יותר, מה שקרה בשבוע החולף בפרשת פינויו של שדה דב. משרדי ראש הממשלה, האוצר והתחבורה, לצד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), המינהלת להעברת בסיסי צה"ל לנגב ובעלי הקרקע הפרטית - כולם שוכבים זה לצד זה, מדממים. המרוויחות היחידות בשלב זה הן חברת התעופה ארקיע ועיריית אילת.

שדה דב כדוגמה לחוסר-משילות

שדה דב תל אביב
דודו בכר

לפני שלוש שנים וחצי חתמו משרדי הממשלה, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), רשות שדות התעופה (רש"ת) ובעלי הקרקעות הפרטיים במתחם שדה דב על ההסכם לפינויו של שדה התעופה. והנה, בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק חדשה שמשמעותה היא שמנייר ההסכם הקודם אפשר לעשות טיארה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

הצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), קובעת כי פינויו של שדה התעופה יידחה עד 2019. היא אמנם אושרה בינתיים בקריאה טרומית בלבד - אך אם להאמין לדבריו של יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, צפוי הליך החקיקה שלה להתקדם במהירות שיא, והיא תאושר בקריאה שנייה ושלישית כבר במושב הנוכחי של הכנסת - כדי לוודא כי הפינוי הסופי, שנקבע בהסכם לסוף אפריל, ואושרר פעם נוספת ביום רביעי האחרון על ידי בג"ץ, לא יתבצע.

כל מי שיתקשר בהסכמים עם הממשלה יצטרך להביא בחשבון את קריסת ההסכם הזה, אשר צפויה להתרחש עם השלמת החקיקה. מי שרוצה ללמוד את מקורות חוסר המשילות בישראל, כדאי שיעיין בדוגמה של שדה דב.

בזמן שחלף מאז חתימת ההסכם לא אירעו שינויים שלטוניים של ממש בישראל. ראש הממשלה, שמנכ"ל משרדו לשעבר, הראל לוקר, היה אדריכל ההסכם, הוא גם ראש הממשלה הנוכחי. יוזם החקיקה שתמנע את פינוי שדה דב, ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), הוא מספר שתיים של אורי אריאל, כיום שר החקלאות ומי שהיה שר השיכון בעת החתימה. לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, יש זכות החלטה בלעדית על אופן ההצבעה של חברי הכנסת ברשימתו. כולם, כמובן, תומכים בחקיקה ומתנגדים להסכם בתוקף.

המכשולים בדרך לפינוי שדה דב
דה מרקר

אז מה נשתנה? חברת ארקיע, בעלת אינטרס כלכלי מובהק בהמשך פעילות שדה התעופה, מימנה קמפיין ממוקד שנחל הצלחה מסחררת, תוך שהוא מציב בחזית את האינטרסים של העיר אילת.

עם המשוכנעים אפשר למנות את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, ואת יו"ר מטה הדיור, אביגדור יצחקי - ולצדם גם כ–80 ח"כים שחתמו על הצעת החוק שאושרה בקריאה טרומית.

מנגד עומדים משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ורמ"י, שיזמו את הסכם הפינוי - ולא יכולים או לא רוצים להסביר את ההיגיון שעומד בבסיסו, או לבצע עבודה פוליטית כלשהי לטובת שימורו. בקצב הזה, שדה דב ימשיך לפעול גם ב–2019, ונראה שילווה אותנו גם בעשורים הבאים.

הפילוג שירת את מתנגדי הפינוי

הניצחון הגדול של מתנגדי הפינוי - דחייה ודאית עד 2019 ואף מעבר לכך - לא היה מתרחש אם קואליציית תומכי הפינוי לא היתה כה מסוכסכת ומפולגת.

איציק שמולי
מיכל פתאל

מאז יולי 2016, אז הגה שר האוצר כחלון את ההצעה שלפיה יפונה הטרמינל האזרחי, ובמקומו יוקם טרמינל ארעי בתוך שטחו הצבאי של שדה התעופה - התקיים משא ומתן ממושך בין המדינה ונציגיהם של בעלי הקרקע כדי להשיג את הסכמתם למתווה. המשא ומתן לא צלח.

בין היתר, הציעה המדינה לבעלי הקרקעות הפרטיים לשלם דמי שימוש בסך 84 מיליון שקל על התקופה שבה ימשיך שדה התעופה לתפקד כשדה אזרחי, לפי שומה שערך שמאי מוסכם. אלא שהמנהלים הציגו שומה מטעמם בסך של יותר מ–200 מיליון שקל, ודחו את הצעת המדינה. הם גם הציבו דרישות לשינויים בהסכם הפינוי המקורי שנחתם.

המשחק ששיחקו המנהלים והממשלה הסתיים ביום רביעי האחרון בהתנגשות חזיתית מרהיבה. בג"ץ נעתר אמנם לדרישתם של מנהלי הקרקעות שלא לאפשר את הדחייה הנוספת שביקשה המדינה במועד פינוי השדה, אך אבוי לניצחון שכזה: עוד לפני שפירסמו השופטים את החלטתם כבר אושרה במליאת הכנסת הצעת החוק של שמולי וסמוטריץ'. הזעם בקרב הפקידות הבכירה בממשלה כלפי מנהלי הקרקע הוא אדיר. חלק רואה בהם סחטנים, וחלק חושד שהם לא באמת מעוניינים בפינוי השדה, אלא מעדיפים לתבוע את המדינה במיליארדי שקלים.

מנהלי הקרקעות, כמובן, רואים את הדברים בצורה אחרת: מבחינתם, המתווה שהציע כחלון הוא אולי באמת תחילת הסוף של שדה דב, אך ייתכן שהוא גם יוביל להפעלתו הקבועה במתכונת מצומצמת יותר, על פי תוכנית שחולדאי מנסה לקדם בשנה האחרונה.

כך או כך, בין הצדדים המעוניינים בפינוי השדה שורר כעת חוסר אמון מוחלט. בעלי הקרקעות הצהירו כי ביום שבו תאושר סופית הצעת החוק לעיכוב הפינוי, יודיעו על ביטול ההסכם - בשל הפרתו על ידי המדינה. נכון לעכשיו, קל מאוד לדמיין תרחיש שבו במקום לחזות יחד בפינוי השדה ימשיכו הצדדים להיפגש בבתי משפט עוד שנים ארוכות.

במקום שדה דב יכולה לקום הרצליה נוספת

אם בסופו של דבר שדה דב אכן יפונה בשנים הקרובות, זה יקרה פשוט משם שלממשלה אין ברירה אחרת. זאת משום שכמחצית מתוך כ-23 מיליארדי השקלים שנדרשים לשם ביצוע מהלך ירידת צה"ל לנגב אמורים להגיע מקרקעות השדה.

לצד זאת, ישנה כמובן תוספת הדירות האדירה בלב אזור הביקוש. 16 אלף דירות מתוכננות להיבנות רק בשטח השדה עצמו ועוד כמה אלפים יתווספו כתוצאה מהסרת הגבלות הבנייה בשכונות הגובלות. בסך הכל מדובר בתוספת של כ-25 אלף דירות. לשם המחשה - מדובר במספר הדירות הקיים כיום בהרצליה.

העובדה שהבנייה המתוכננת מיועדת ברובה למאיונים העליונים הפכה את התוכנית בשדה דב למטרה קלה ללעג ומתקפה, ואף מעצימה את הביקורת על העוול החברתי שייגרם לאילת בשל קטיעת הקשר האווירי. מה פתאום שנפנה שדה תעופה בשביל דירות למיליונרים?

ואולם, תוספת כזו של יחידות דיור באזור הביקוש המשווע להיצע היא אירוע שעשוי לטלטל את שוק הנדל"ן למגורים. נכון, הרוכשים יהיו מיליונרים ברובם — אך בעקבות רכישת הדירות החדשות - ימכרו או ישכירו את דירותיהם הישנות. בנוסף, כ–2,400 דירות בפרויקט מיועדות להשכרה בשכירות מוזלת ומפוקחת. כלומר, 8,000–9,000 מתושבי השכונה החדשה צפויים להיות בעלי הכנסה ממוצעת ומטה, שכיום כבר מתקשים לממן מגורים בתל אביב.

ואם מתעקשים לדבר על אינטרסים של מיליונרים מול צרכים חברתיים, כדאי לשים לב לכך שהחלופה שמינהל התכנון מנסה לקדם לשדה דב נמצאת באזור המושבים בצרה ובני ציון - יישובים של בני המעמד המבוסס. שלא במפתיע, החלופה הזו נתקלת בקשיים רבים מאוד.

הכדור אצל אמסלם

בשבוע הקרוב תתחיל ועדת הפנים של הכנסת בהכנת החוק לעיכוב הפינוי של שדה דב לקריאה ראשונה, ובמשרד האוצר וברמ"י מתפללים שהנוסח הקובע כי פינוי הטרמינל האזרחי יעוכב רק עד לפינוי השדה הצבאי ב-2019 יישאר על כנו.

מי שמכיר את יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), יודע שלאוצר ולרמ"י יש סיבה טובה לדאגה. לאמסלם היסטוריה של קידום אג'נדות עצמאיות בניגוד לעמדת הממשלה: רק באחרונה הוא החליט, למשל, לפתוח את הוועדה לתכנון מהיר של מתחמי מגורים (ותמ"ל), שנועדה לשימושה של המדינה בלבד, גם לבעלי קרקע פרטית - מהלך שהעלה למשרד המשפטים את החום.

כך, ייתכן שאמסלם יחליט שאין היגיון בדחיית הפינוי רק עד 2019 (כי מה ישתנה אחרי 2019?) ויצרף תנאי שימנע את סגירת השדה לפני שהמדינה תקים לו חלופה ראויה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#