נכסים בשווי מוערך של יותר מחצי מיליארד שקל עדיין מחפשים יורשים - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נכסים בשווי מוערך של יותר מחצי מיליארד שקל עדיין מחפשים יורשים

בסוף השנה צפויה החברה להשבה של נכסי נספי שואה להתפרק, לאחר שהחזירה ליורשים רכוש בסך 650 מיליון שקל, והעבירה עוד 850 מיליון שקל מנכסים שלא נמצאו להם יורשים לניצולים נזקקים ■ המנכ"ל: "היו לנו קרבות גדולים עם קק"ל, רמ"י וחברות פרטיות כשתבענו מהם נכסים"

4תגובות
ישראל פלג
מוטי מילרוד

לא הרבה אנשים או גופים יכולים להתהדר בהעברת מיליארד שקל לפקודתם של אלפי ניצולי שואה נזקקים. ככל הנראה, האנשים היחידים שיכולים לעשות זאת, הם מנכ"ל החברה לאיתור ולהשבה של נכסי נספי שואה, ישראל פלג, ועשרות עובדי החברה. בסוף 2017, צפויה החברה הפועלת מאז 2006 להתפרק, לאחר ש–850 מיליון שקל — המגיעים מנכסים שמומשו לאחר שלא נמצאו להם יורשים חוקיים — הועברו לניצולים נזקקים. עד לסוף השנה מקווים בחברה להגיע להעברות של מיליארד שקל.

לצד זאת, הצליחה החברה לאתר במהלך העשור החולף את יורשיהם החוקיים של נכסים בשווי 648 מיליון שקל. כשני שלישים מהסכום (450 מיליון שקל בערך), הם שווי הנדל"ן שיורשיו אותרו. נוכח המורכבות של הוצאת צווי הירושה עשורים רבים לאחר הירצחו של בעל הנכס המקורי, הועברו בפועל נכסים בשווי 182 מיליון שקל בלבד — כשנכסים בשווי 268 מיליון שקל נותרו עדיין בניהולה ובחזקתה של החברה, למרות איתור היורשים.

במקביל, מנהלת החברה מאגר נכסים נוסף בשווי כ–277 מיליון שקל, שלהם עדיין לא אותרו יורשים. בסך הכל שווי מאגר הנדל"ן הוא 545 מיליון שקל. לנכסים ולקרקעות שמנהלת החברה יש ייעוד מגוון — תעשייה, מסחר, חקלאות, וכן ייעוד ציבורי. חלק מהשטחים שהגיעו לניהול החברה, עברו בתקופה זו שינוי תכנון בניין עיר (תב"ע) לייעוד מסחרי או למגורים.

לדברי פלג, המורכבת של עבודת החברה נובעת מביצוע שתי פעולות מרכזיות: הראשונה היא איתור נכסי הנספים; והשנייה היא איתור יורשיהם, שלידיהם יש להשיב את הנכס. בין היתר, כוללות פעולות החברה, המונה כיום 40 עובדים, עריכת מחקרים סבוכים בארכיונים של עיירות נידחות במזרח אירופה, שקהילותיהן היהודיות הושמדו, תוך הפעלת אנשי מקצוע באזורים אלה.

"לחלק ניכר מהנדל"ן שמנהלת החברה להשבה נמצאו יורשים או שהם נמצאים בהליכים מתקדמים לאיתורם. כשתנעל החברה את שעריה בסוף השנה, יועברו הנכסים שלהם לא נמצאו יורשים לאפוטרופוס הכללי. בימים אלה שוקדים במשרד המשפטים על תיקוני חקיקה כדי להבטיח שהאפוטרופוס הכללי ימשיך את הפעילות להשבת הנכסים ליורשיהם, לאחר סגירת החברה", אומר פלג.

אם עבודת השבת הנכסים לא הסתיימה, מדוע הוחלט לסגור את החברה?

גרף: מספר הנכסים שבבעלות החברה להשבה שעדיין לא הושבו, ושווי הנכסים

"קצב ההשבות ליורשים ירד, וכיום הוא אטי למדי. הנכסים הגדולים כבר הושבו, והנכסים שנמצאים עכשיו בחקירה הם מורכבים ומסובכים, ולא בטוח שיניבו השבה ליורשים. לצד זאת, עלות המשך אחזקת החברה בארבע השנים הבאות היא 20 מיליון שקל בשנה. המקור לתקציב יהיה מימוש הנכסים שלהם לא אותרו יורשים, ואת הכסף הזה אני מעדיף להעביר לניצולים החיים. הם ירוויחו 80 מיליון שקל מקיצור חיי החברה".

לשאלה אם המיומנויות הייחודיות שצברו אנשי החברה לשם ביצוע עבודות המחקר הסבוכות לא ילכו לאיבוד בעקבות פירוקה, משיב פלג כי בכוונתו להביא לכך שחמישה מטובי החוקרים של החברה ימשיכו לפעול לשם ביצוע מטרה זו, תחת האפוטרופוס הכללי שאליו יועברו התיקים.

פרט לפעילות המורכבת של איתור היורשים, נתקלה החברה לא פעם בהתנגדות עיקשת לפעילותה גם בתחום איתור הקרקעות. הדברים נטו להסתבך במיוחד כשדרשה החברה מגורמים שונים — שכבר התייחסו לקרקעות האבודות כרכושם — כי יעבירו את הנכסים לידיה לאלתר.

"היו לנו קרבות גדולים מול הכשרת היישוב, קק"ל, רשות מקרקעי ישראל וחברות גדולות ומוכרות, כשהצבענו על הנכסים השייכים לנספים, ותבענו את משיכתם", מתאר פלג. "מול קק"ל ביצענו עבודה יסודית ועברנו תיק אחר תיק ונכס אחר נכס, עד שבמארס 2013 קיבלנו ממנה צ'ק על סך 159 מיליון שקל כנגד כלל הנכסים שהוכרו כשייכים לנספים".

במקרים אחרים, היה על החברה לנהל קרבות משפטיים ממושכים כדי להשיב לרשותה את הקרקעות. כך קרה למשל בתיק לנציצקי, שבו איתרה החברה מגרש בחדרה שנרכש על ידי אשה בשם ליבה לנציצקי מיהושע חנקין, שנים ספורות לפני שלנציצקי נרצחה בשואה. את הקרקע ניהל חנקין באמצעות חברת נחלת יהודה, שעל שמה היו רשומות הקרקעות. ברבות הימים הועברו מרביתן לבעליהן החוקיים, אבל כמה נכסים, שלהם לא היה כל דורש, נותרו רשומים על שם החברה, ובהם המגרש של לנציצקי. בשנות ה–90 נרכשו מניות החברה על ידי אנשי עסקים.

"איתרנו את יורשיה של לנציצקי, ועל הדרך ביצענו איחוד משפחות, כשאיתרנו שתי קרובות משפחה של הנרצחת — אחת בצרפת ואחת בישראל שלא ידעו זו על זו", מספר פלג. אלא שב–2012, כשפנתה החברה להשבה לחברת נחלת יהודה בדרישה להעביר אליה את הזכויות של לנציצקי בחלקה שרשומה על שמה — סירבה נחלת יהודה להיענות לדרישה. החברה להשבה נאלצה להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בהתאם לחוק נכסים של נספי השואה. בית המשפט המחוזי הכריע לטובת החברה להשבה, ונחלת יהודה עירערה לעליון. רק לפני כחצי שנה, ניתן פסק דין חלוט, שאישר את העברת הקרקע של לנציצקי לידי החברה להשבה.

עוד נמנים על הנכסים שהשיבה החברה ליורשים החוקיים של נספי השואה, בניין דירות ברחוב חשמונאים בתל אביב, ששוויו במועד ההשבה היה 11 מיליון שקל; שתי חלקות בקו הראשון לים בבת ים, ששווי כל אחת מהן במועד ההשבה הסתכם ביותר מ–15 מיליון שקל, ומצבור קרקעות באזור הקריות שהועברו ליורשיו של אחד הנספים, בתוספת תקבולי קרקעות שכבר נמכרו, בשווי כולל של 13 מיליון שקל.

"המכרז הגדול ביותר מאז ההקמה של החברה להשבה"

בשבוע שעבר פירסמה החברה מכרז למכירת הנכס יקר הערך ביותר שהוציאה עד כה למכירה — לאחר שלבעליו המקוריים של הנכס לא נמצאו יורשים. מדובר בשתי חלקות קרקע צמודות במרכז רמת גן בשטח כולל של דונם. את הקרקע שברחוב רוקח בשכונת הגפן בעיר מציעה החברה במחיר התחלתי של 22.6 מיליון שקל, אף כי לדברי גורמים בחברה הציפייה היא להצעות מחיר שיעלו על סכום זה באופן ניכר.

הקרקע עמדה ללא שימוש עד לשנות ה–50, אז התיר ראש עיריית רמת גן לאגודת בית"ר לעשות להשתמש בקרקע למטרות ספורט לנוער, וזו השתמשה בשטח לטובת מגרש כדורסל, שהיה מגרש הבית של קבוצת הנוער של האגודה. לטענת החברה להשבה, הרשאה שנתן אז ראש העיר אינה חוקית, מפני שאלה חלקות פרטיות, ולראש העירייה לא היתה סמכות לאפשר כניסה אליהן.

ב–2012 דרשה החברה מעיריית רמת גן ומרשות מקרקעי ישראל להשיב את הנכס. לאחר שלא קיבלה אותו, הגישה ב–2013 תובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שבה עתרה להעברת החזקה בנכס לידיה. בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שלפיו תפתח החברה את הליכי איתור היורשים, וככל שהחקירה תסתיים ללא איתור יורשים — תוציא החברה את הנכסים למכירה. לצורך כך, המחזיקות יפנו את הנכס, ויחזירו את החזקה בו לחברה להשבה. בסיום העסקה יקבלו המחזיקות עיריית רמת גן ואגודת בית"ר רמת גן יחד 10% מהתמורה שתיוותר בידי החברה.

אף שהחלקות המדוברות צמודות זו לזו — פירסמה החברה את שתיהן במכרזים נפרדים. לפיכך, כל מציע המעוניין להגיש הצעה לרכישה של שתי החלקות, נדרש להגיש הצעה נפרדת לכל אחת מהן. לפי התוכנית התקפה בשטח, במגרשים יש זכויות בנייה של 136%, לגובה של עד חמש קומות מעל קומת עמודים. עם זאת, מחזיקה החברה בידיה חוות דעת של מהנדסת העיר עליזה זיידלר־גרנות, שלפיה לאחר איחוד של שני המגרשים, ניתן יהיה לקדם תוכנית לבניית בניין של תשע קומות. "זה המכרז הפומבי למכירת הנכס עם השווי הגדול ביותר שפירסמה החברה מיום הקמתה — ומימושו התאפשר אחרי חקירה מקצועית ושיטתית", הסביר פלג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#