תוכנית תעש: מי המרוויחה הגדולה ומי המפסידה? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית תעש: מי המרוויחה הגדולה ומי המפסידה?

תוכנית הבנייה הגדולה בישראל, שתחלק את מתחם תעש לארבע רשויות מקומיות, מעוררת התנגדות בקרב ראשיהן ■ ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר: התוכנית עלולה למוטט את העיר מבחינה כלכלית למי התוכנית טובה, ומי תפסיד ממנה כסף?

13תגובות
הפגנת תושבים נגד תוכנית תעש ב-2012
פיני לירן

העררים שהוגשו על תוכנית תעש, התוכנית הגדולה והמשמעותית ביותר במרכז הארץ, נדחו — למעט הנחיות שעסקו בעיקר בהליכי פינוי הקרקעות המזוהמות. בעקבות זאת, אושרה תוכנית תעש רמת השרון, או בשמה הרשמי — קדמת השרון. כבר כעת ניתן לקבוע כי הוד השרון היא המרוויחה הגדולה מהתוכנית, בעוד רמת השרון עתידה להיקלע לבעיות קשות במישור המוניציפלי, עקב היחסים בין שטחי המגורים והתעסוקה שיוקמו בשטחה.

הפרסום ב–TheMarker על אישור התוכנית על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שלשום הפתיע את המעורבים בדבר, ובהם רשות מקרקעי ישראל, שטענה כי הידיעה שהמהלך הושלם הגיעה אליה מפרסומים בתקשורת.

הפרסום הפתיע גם את הנהלות ארבע הרשויות המקומיות שהתוכנית משפיעה עליהן: רמת השרון, הרצליה, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון. אף אחת מהן עדיין לא קיבלה לידיה את החלטות ועדת הערר שדנה בהתנגדויות, אף שחלק מההתנגדויות הן של הרשויות עצמן. כשל חמור בתוכנית נחשף מחלוקת השטחים וייעודי הקרקע, שמקפח רשויות מסוימות ומעשיר את האחרות.

השטחים המיועדים לפיתוח במסגרת התוכנית משתרעים על כ–7,500 דונם. מדובר בשטח כפול משטחה של גבעתיים, ודומה לשטחה של בת ים. מספר התושבים שעתיד להתגורר במקום — כ–80 אלף איש — גדול יותר ממספר תושבי רמת השרון והוד השרון כיום, ויוסיף עוד כ–50% למספר כל התושבים שגרים כיום בהרצליה, רמת השרון והוד השרון גם יחד.

מחלקים את השלל: השטחים שיוקצו לרשויות לפי תוכנית תעש

שטחי תוכנית תעש מתוכננים להתחלק 60% למגורים ו–40% לתעסוקה — כולל שימושי משרדים, תעשייה, מסחר ומוסדות ציבור. התוכנית מאפשרת לשנות חלק משטחי התעסוקה לייעוד מגורים.

המשמעות של תוספת יחידות דיור בתקציבי הרשויות היא הוצאה, משום שדירות משמען תושבים שגרים בהן, ולהם צריך לתת מוסדות ציבור, חינוך ורווחה — שירותים שמימונם נופל על הרשויות. לעומת זאת, שטחי משרדים, תעשייה ומסחר מחזקים את כלכלת הרשויות, כי הן גובות מיושביהם ארנונה עסקית.

בתקציבים של רשויות מקומיות חזקות, כמו אלה הנכללות בשטחי תוכנית תעש, ארנונה עסקית מהווה את עיקר ההכנסות בתקציב השוטף. לאור מציאות זו, יש לבדוק את מידת הכדאיות וההיתכנות של התוכנית לגבי כל אחת מהערים המשתתפות בה.

השטח שלא הוגדר יעורר מאבקים חריפים

התכנון המקסימלי של תוכנית תעש מאפשר להקים בשטח 19–23 אלף יחידות דיור, תלוי בגישות תכנוניות שיבואו לידי ביטוי בשלבים עתידיים. מדיניות זו נועדה להעניק לראשי הערים גמישות בתוכניות המפורטות, ולאפשר תוספות הגבהה ושינויי ייעוד של שטחים, שישמשו את ראשי הרשויות למשוך יזמים לבנות אצלם.

חלוקת שטח התוכנית אינה שווה: הוד השרון תקבל את רוב הקרקע — 3,800 דונם; רמת השרון תקבל 1,500 דונם; ואילו הרצליה והמועצה האזורית דרום השרון יקבלו כמעט 1,000 דונם כל אחת. 220 דונם נוספים אינם משויכים מוניציפלית כיום לאף רשות, וההחלטה לגביהם |תתקבל בעתיד.

תוספת יחידות הדיור בכל השטח משקפת בנייה בשטח של 2 מיליון מ"ר ליחידות מגורים, שגם הן יחולקו באופן שאינו שווה בין הרשויות. רמת השרון אמורה לקלוט את הרוב — 10,000 יחידות; הרצליה תקלוט 5,000; בהוד השרון ייבנו 3,500 יחידות; ו–800 יחידות ייבנו ברמות השבים, המשויכת למועצה אזורית דרום השרון. 1,200 יחידות דיור שכבר הוגדרו בתוכנית הנוכחית הוקצו לבנייה באזור שעדיין לא הוגדרה לו שייכות מוניציפלית, ועלולות לעורר מאבקים חריפים בין הרשויות, שלא ישושו לקבל אותן לשטחן.

התוכנית מתייחסת גם לחלוקת שטחי הבינוי שאינם מיועדים למגורים, ומתוכננים בשטח של 2.2 מיליון מ"ר, מהם 1.5 מיליון מ"ר מוגדרים בתוכנית ל"תעסוקה ומסחר", וגם הם אינם נחלקים באופן שווה בין הרשויות.

הדמיית הפארק המטרופוליני
מינהל מקרקעי ישרא

רמת השרון, שתישא בהוצאות של שטח המגורים הגדול ביותר, תקבל רק קצת יותר מ–220 אלף מ"ר לשימושי תעסוקה ומסחר. הם מצטרפים ל–400 אלף מ"ר עסקי שיש בתחומה, ומעמידים אותה על 620 אלף מ"ר עסקי בסך הכל.

הרצליה קיבלה 130 אלף מ"ר שיניבו לה ארנונה עסקית, אמנם הרבה פחות משטחי העסקים שקיבלה רמת השרון, אך כבר כיום יש בה יותר ממיליון מ"ר עסקי, המניבים לה ארנונה. דרום השרון לא קיבלה שטחי מסחר כלל, אבל היא מועצה קטנה שיש בה 30 אלף תושבים בסך הכל, וכבר כיום יש בתחומה 600 אלף מ"ר שטחי מסחר, תעשייה ומשרדים, המניבים ארנונה עסקית.

עיריית הוד השרון היא המרוויחה הגדולה מהמהלך, לפחות במובן הפיננסי־מוניציפלי: לשטחה יתווספו יותר ממיליון מ"ר המיועדים לתעסוקה ומסחר, והם יצטרפו לשטחים של חצי מיליון מ"ר בנויים שאינם למגורים, שכבר מניבים לה ארנונה עסקית.

"לא נאשר מ"ר אחד לפני תכנון ראוי"

במציאות זו, ברורה תגובתו החריפה של ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר, שאמר כי התוכנית מאיימת להחריב את צביונה של עירו, ועלולה למוטט אותה מבחינה כלכלית: "לצערנו הרב, אישור התוכנית ללא התחייבות והתניות נדרשות ליצירת תשתיות ראויות הוכיחה עצמה כבעייתית פעם אחר פעם. למען הסר ספק, אין בכוונתי לאפשר כל תכנון ולו של מ"ר אחד לפני עריכת סקר קרקע מקיף וכולל של כל מתחם תעש. בתוכנית המתאר שהועמדה להצבעה נקבע שמתחם תעש לא יקודם ולא יתוכנן ב–20 השנים הבאות". מועצת העירייה דחתה בשבוע שעבר את התוכנית, ובעקבות ההחלטה לגבי תעש, גרובר קרא לחבריה להבין את המשמעויות ולהצביע בעדה.

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, מסר שלא ראה עדיין את ההחלטה הסופית של המועצה, וכי ישקול את צעדיו רק אחרי שיראה אותה.

ראש עיריית הוד השרון, חי אדיב, הזכיר בתגובתו את התנגדות העירייה לתוכנית כשהוגשה, ואת הרצון להפוך את השטח הנמצא בתחום המוניציפלי של העיר לפארק מטרופוליני בלב אזור השרון.

את תגובתו של ראש המועצה האזורית דרום השרון לא ניתן היה להשיג עד למועד סגירת הגיליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#