הערכות: בעלי קרקעות בפארק הרצליה יפוצו ב-120 מיליון שקל בעקבות החלטת המחוזי - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכות: בעלי קרקעות בפארק הרצליה יפוצו ב-120 מיליון שקל בעקבות החלטת המחוזי

בית המשפט ביטל את החלטת ועדת הערר המחוזית, שפעל ברוח המדיניות הממשלתית, שלא לכלול את מרכיב הפוטנציאל בתשלומי פיצויים לבעלי קרקעות חקלאיות

21תגובות
פארק הרצליה
עיריית הרצליה

פסיקה חשובה בבית המשפט המחוזי תל אביב, במיוחד לבעלי קרקעות חקלאיות, שחלק גדול משוויין נעוץ ברכיב ה"פוטנציאל", שיום אחד יופשרו למגורים: השופט חגי ברנר ביטל את החלטת ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, ופסק, כי על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה לפצות בעלי קרקעות במתחם שעליו נמצא כיום פארק הרצליה, בגין שינוי הסטטוס התכנוני שלהן מחקלאי לפארק עירוני, לפי שווי השוק שלהן. זאת בניגוד לעמדת הוועדה, לפיה שווי השוק כלל רק את מרכבי הציפייה (הפוטנציאל) שהקרקעות יופשרו לבנייה, וכי בניכוי אותו מרכיב, ההפרש בין שווי קרקע חקלאית לשווי קרקע בייעוד של פארק הוא אפסי.

התוכנית להקמת פארק הרצליה אושרה על ידי העירייה ב-1999, אולם הוא הוקם על 717 דונם קרקעות פרטיות של מאות בעלים. אלה הגישו התנגדויות לתוכנית, אולם התוכנית אושרה לבסוף, ואז פנו בעלי הקרקעות ותבעו פיצויים מהוועדה המקומית הרצליה עקב ירידת שווי הקרקעות שלהם.

הוועדה המקומית הרצליה סירבה לפצותם בנימוק, שהקרקעות שלהם היו חקלאיות, ללא כל פוטנציאל של שינוי יעוד, ולכן דחתה את התביעה. בעלי הקרקעות הגישו ערעור לוועדת הערר המחוזית בתל אביב, שמינתה את השמאי יצחק סיון כשמאי מכריע לקבוע מה גובה הפיצוי שעל העירייה לשלם לבעלי הקרקע. סיון קבע, כי לקרקע חקלאית שייעודה שונה לצרכי ציבור ולפארק היה פוטנציאל מסוים לשינוי יעוד בעתיד הרחוק, ושינוי הייעוד לפארק גרם לירידת ערך משמעותית של הקרקע, שיש לפצות את הבעלים בגינה.

סיון קבע, כי שווי דונם במתחם, לפני שינוי הייעוד לפארק, הוא 45 אלף דולר (בנוסף לריבית והצמדה משנת 1999 - שכמעט מכפילות את סכום הפיצוי) וכי לאחר שינוי הייעוד ירד השווי ל-10,000 דולר לדונם בלבד, ועל כן היה על הוועדה המקומית לפצות את בעלי הקרקעות ב-35 אלף דולר לדונם.

בשנים האחרונות נוהגים לחלק את ההפגיעה התכנונית בנכסים לשני רכיבים: פגיעה ישירה, שמשמעותה פגיעה בשווי זכויות הבנייה במקום מסויים, ופגיעה עקיפה, שנוצרת מירידת שווי, עקב אישורי תכניות בקרקעות סמוכות.

הוועדה המקומית הרצליה הגישה ערעור לוועדת הערר המחוזית, וטענה, כי ירידת השווי במקרה זה נובעת מפגיעה עקיפה, שאינה מזכה את הנפגעים בפיצוי.  ועדת הערר קיבלה את טענות העירייה וביטלה את החלטת השמאי המכריע מאחר שסברה, שלקרקע לא היה פוטנציאל תכנוני בר פיצוי. ואולם הבעלים עירערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטת ועדת הערר, ובית המשפט קיבל את ערעורם.

השופט ברנר, קבע בפסק דינו, כי "הפגיעה בזויות הבנייה היא פגיעה מובהקת בתכונותיהם של מקרקעין.. אם מדובר בזכויות בנייה קיימות – אזי מדובר בפגיעה שירה; אם מדובר בפוטנציאל תכנוני לזכויות בנייה - ייתכן כי ניתן לסווג זאת כפגיעה עקיפה בלבד, אך עדיין זו פגיעה בתכונותיהם של המקרקעין לכל דבר ועניין. פוטנציאל תכנוני הוא חלק מהתכונות של המקרקעין".

על פי הערכת עורכי הדין, שייצגו את המערערים, עודד ישראלי, גדעון אליאב, פרופ' אברהם ציון,  סיני גלבוע, יהודה גרנית ומשה בר,  סכומי הפיצוי הכוללים של הוודעה המקומית הרצליה, יעמדו על  כ-120 מיליון שקל בתוספת הצמדה וריבית.

לדברי עו"ד עודד ישראלי, "בית המשפט קבע, בפסק הדין באופן עקרוני, כי יש לקחת בחשבון, בעת בחינת ירידת הערך עקב שינוי הייעוד לפארק, את מרכיב הפוטנציאל התכנוני של הקרקע, ואין מדובר ברכיב ספקולטיבי בפיצוי, אותו יש לנטרל ולא לשלם בגינו תשלום לבעלים. בעלי הקרקע טענו בעבר שהפקעת קרקעותיהם לטובת הפארק העירוני בהרצליה, יסתכמו בסכומי כסף עצומים ומיותרים, ועל כן יש לבצע במקום תוכנית איחוד וחלוקה, שתעניק לבעלים זכויות בניה עתידיות במתחם במקום תשלום פיצויים. אלא שעיריית הרצליה, בראשות ראשת העיר הקודמת יעל גרמן, סירבה לבצע במתחם תוכנית איחוד וחלוקה, וקבעה כי הקרקע תופקע כנגד תשלום פיצויים.

"עכשיו אנחנו רואים, שהמאבק המר שניהלה גרמן כנגד מאות בעלי קרקעות, היה מיותר, גרם עוול לבעלים שרכושם נלקח מהם כנגד רצונם - מאבק שאף העמיס על הקופה הציבורית תשלומי פיצויים שניתן היה להימנע מהם. חשוב שרשויות אחרות ילמדו את הלקח מהמהלכים המיותרים שנקטה יעל גרמן, לא יגרמו עוול לבעלי קרקעות, ולא ירבו במאבקים מיותרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#