גלנט וכחלון החליטו: 3%-5% מדירות מחיר למשתכן יוקצו לדיור ציבורי

זאת במסגרת תוכנית להגדלת מאגר הדיור הציבורי שיחשפו השניים מחר. הצעד יביא לתוספת של לפחות 2,400 דירות ■ במקביל ייערך גיוס הון למטרת רכישתן של 1,000 דירות נוספות. כיום למעלה מ-20 אלף משקי בית זכאי דיור ציבורי - חסרי דירה

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיור ציבורי בתל אביב. פער שרירותי ביכולת לרכוש דירה
דיור ציבורי בתל אביבצילום: יעל אנגלהרט

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט ושר האוצר ויו"ר קבינט הדיור משה כחלון צפויים להכריז ביום שלישי על תוכנית חדשה להגדלת היצע דירות הדיור הציבורי. במרכזה - הקצאת שלושה עד חמישה אחוזים מכלל הדירות הנבנות כיום על קרקעות המדינה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" לטובת הגדלת מאגר דירות הדיור הציבורי.

המדובר במאגר דירות בבעלות ממשלתית, ובניהול חברות משכנות מטעם המדינה (אשר הגדולה שבהן היא עמידר) המיועד לספק מענה לאוכלוסיות החלשות ביותר בחברה אשר אינן מסוגלות לעמוד בעלויות הדיור של השוק – וזקוקות לקורת גג. על זכאי הדיור הציבורי נמנות משפחות חד הוריות בעלות שלושה ילדים ומעלה, קשישים עולים, נכים, משפחות שבהן שני בני הזוג חיים מאבטחת הכנסה ועוד. בשני העשורים האחרונים הצטמצם מאגר הדירות באופן שאינו מאפשר עוד לספק מענה לאוכלוסיות אלה, וכעת מבקשת היוזמה להביא להרחבת המאגר.

מאחר שסך הדירות המתוכננות לצאת לשיווק במסלול מחיר למשתכן הוא כ-100 אלף דירות, ומתוכן כ-20 אלף כבר שווקו לזוכים, או מצויות בהליכי הגרלה, הרי שנותר פוטנציאל של 80 אלף דירות נוספות מתוכו יוקצה השיעור האמור לטובת זכאי הדיור הציבורי. 3% מתוך 80 אלף דירות מהווים כמות של 2,400 דירות חדשות, המספר המינימלי של דירות אשר יוקצו לטובת הדיור הציבורי במסגרת התוכנית החדשה.

פרטים ראשונים אודות הצעדים השונים חשף שר השיכון גלנט במהלך דיון שנערך במליאת הכנסת ביום רביעי האחרון. "אנחנו מתכוונים לרכוש מתוך מה שנקרא 'מחיר למשתכן' דירות בעבור זכאי הדיור הציבורי בסדרי גודל של 3% עד 5% לפי פרויקטים",  אמר גלנט והוסיף כי בקרוב ישמעו חברי הכנסת מידע נוסף בנושא.

יש לציין כי ככל שאכן יאושר הצעד, מדובר יהיה בניצחון גדול לארגונים החברתיים המבקשים מזה זמן רב להביא לכך שאחוז מסויים מכלל הבנייה החדשה בקרקעות מדינה יוקצה לדיור ציבורי. בשנת 2011 אף ניסה שר הבינוי והשיכון באותה העת, אריאל אטיאס, להניע מהלך של הקצאת אחוז מסויים מהדירות שייבנו בקרקעות מדינה לטובת הדיור הציבורי, אך הצעד טורפד בשל התנגדות חריפה של אגף התקציבים באוצר.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

 "ב-700 אלף שקל אפשר לרכוש דירה"

אין מדובר בצעד היחיד שכוללת התוכנית החדשה. שני צעדים נוספים שעליהם צפויים שני השרים להכריז, הם גיוס הון חד-פעמי בהיקף שיספיק לרכישת כ-1,000 דירות נוספות, וכן השקת מודל של "שכירות רוכשת" במסגרתו יוכלו זכאים לסיוע בשכר דירה להוסיף סכום מסוים על הסיוע שמקצה המדינה, במודל של משכנתא מסובסדת בערבות מדינה, ולאורך זמן להגיע לסכום שמאפשר את רכישת הדירה שבה הם מתגוררים.

גם בנקודה זו הרחיב גלנט ואמר: "אם נניח שמדינת ישראל נותנת למשפחה מסויימת 2,000 שקל כל חודש, אז בכל חודש זה 4,000 שקל. לאן הולך הכסף הזה? אל המשכיר, אל בעל הנכס, והתוצאה היא שהמדינה שמה כסף חינם והם שמים כסף חינם, והוא הולך למישהו.

"אני אומר, למה שלא נעשה משכנתא רוכשת? 2,000 שקל יבואו מאיתנו, 2,000 שקל יבואו מהאיש, כל שנה 50 אלף וב-20 שנה זה מיליון. אם אתה עושה לזה היוון זה 700 אלף שקל, וב-700 אלף שקל אפשר לרכוש דירה".

מאז פרצה המחאה החברתית ב-2011, חזר לסדר היום הציבורי מצבו הקשה של הדיור הציבורי בישראל. המדובר במאגר הדירות שבבעלות המדינה, המשמשות כרשת ביטחון סוציאלי ומיועדות לשימושן של משפחות המוגדרות על ידי המדינה כזכאיות לשכירות מוזלת. בעוד שבעשורים הראשונים לקיומה של המדינה היה מערך הדיור הציבורי מהגדולים בעולם ביחס לכמות הדירות הקיימת, ושימש חלקים נרחבים מהאוכלוסייה, בשנות ה-70 של המאה הקודמת חדלה המדינה כמעט לחלוטין לבנות ולרכוש דירות נוספות. בשני העשורים האחרונים חלה שחיקה חמורה במאגר הדירות גם על רקע מבצעי המכר הנרחבים של דירות המאגר לדיירי הדיור הציבורי בהתאם ל"חוק הדיור הציבורי" שיזם ח"כ רן כהן.

כיום עומד סך הדירות במאגר על 60 אלף, סכום הרחוק מלענות על הצרכים ולשרת את מי שהוגדרו על ידי המדינה כזכאים לדיור – בהם משפחות חד הוריות, נכים, קשישים ועולים. כיום בישראל כ-2,500 משקי בית שהוגדרו כזכאי דיור ציבורי על ידי משרד השיכון, ואשר למדינה אין דירות עבורם, וכ-20 אלף משקי בית נוספים שהוגדרו כזכאי דיור ציבורי על ידי משרד הקליטה – רובם קשישים עריריים. כל אלה מסתפקים לעת עתה בשכירת דירות בשוק החופשי, תוך קבלת סיוע בשכר הדירה מצד המדינה.

תוכניתם של גלנט וכחלון באה להרחיב אם כן את מאגר הדירות לאחר עשורים ממושכים של שחיקה שהביאו להתכווצותו של המאגר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker