הסיוע לזכאי משרד השיכון - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסיוע לזכאי משרד השיכון

מספר הזכאים לסיוע ממשלתי בדיור הצטמצם מאוד בעשורים האחרונים. להלן הסבר על תנאי הזכאות

דיור ציבורי בבת ים
מוטי מילרוד

ראינו ברשימות הקודמות שהתפרסמו במדור זה שהתערבות ממשלתית בתחום הדיור מקובלת ברוב המדינות בעולם, כשהמניע העיקרי להתערבות זו הוא התפישה החברתית לפיה על המדינה להבטיח לאזרחיה תנאי מגורים שיאפשרו לפחות קיום מינימלי. בישראל, המעורבות הממשלתית היתה בולטת במיוחד: שילוב של תפישה חברתית הדוגלת בערכים של שוויון ושל ערבות הדדית עם יעדים לאומיים של קליטת עלייה ופיזור גיאוגרפי של האוכלוסייה הביאו לפעילות נמרצת של הממשלה בתחום הדיור. כתוצאה מפעילות זאת שיעור האנשים בישראל הגרים בדירות בבעלותם הוא מהגבוהים בעולם.


רקע: הסיוע בישראל

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לצורך הסיוע קיימת הבחנה בין שתי קבוצות אוכלוסייה: משקי בית הזכאים לסיוע בדיור, וכאלו שאינם זכאים לסיוע ממשלתי. ההבחנה מתבססת על מאפיינים סוציו-כלכליים של משקי הבית והיא באה ליצור אפליה מתקנת, כך שמשקי בית יזכו לסיוע ממשלתי רב יותר ככל שמצבם הכלכלי נוח פחות. ההבחנה השתנתה משמעותית במשך השנים בגלל הכרסום המתמיד בתקציבי הסיוע: משקי בית בעלי פרופיל שהיה מזכה אותם בסיוע נדיב לפני עשור או שניים אינם זכאים כיום לסיוע ממשלתי.


הסיוע נחלק לשלושה מסלולים:

1. העמדת הלוואות ממשלתיות לרכישת דירה. הלוואות אלו ניתנות באמצעות הבנקים למשכנתאות ויכולות להוות חלק מההלוואה הכוללת, כשאת החלק האחר ("הלוואה משלימה") מעמיד הבנק ממקורותיו.

2. מענקי השתתפות בתשלום שכר דירה.

3. הקצאת דירות ממאגר השיכון הציבורי בשכר דירה מסובסד.

עיקר הסיוע הממשלתי מוענק לרכישת דירה, והוא ניתן בצורה של הלוואות ומענקים מותנים. המענקים המותנים הם הלוואות עומדות, שהיתרה בהן פוחתת בהדרגה אם הלווה עומד בתנאים מסוימים. התנאים הם בדרך כלל שהלווה לא ימכור את דירתו וימשיך לגור בישראל.

הסיוע למשתכנים ניתן לפי טבלאות סיוע של משרד הבינוי והשיכון, המתרגמות את הנתונים הסוציו-כלכליים של הלווה לניקוד. הניקוד אמור לבטא את הסיכוי שהפונה לא יוכל להגיע לרכישת דירה בכוחות עצמו. כל לווה זכאי לסיוע ספציפי שתנאיו נקבעים לפי הניקוד שצבר. תנאי הסיוע כוללים את גודל ההלוואה לה זכאי המשתכן, שיעור הריבית על ההלוואה וגודל המענק המותנה.

הטבלאות הקובעות את זכויות הלווה לקבלת סיוע ממשלתי בעזרת ניקוד נוצרו לראשונה ב-71', שבה הופעלה לראשונה תוכנית סיוע לזוגות צעירים. כשנתיים לאחר מכן הורחב הסיוע גם למשפחות המתגוררות בצפיפות-יתר. עד ל-92', שבה התקבל בכנסת חוק ההלוואות לדיור, היו טבלאות הסיוע נתונות להחלטות הממשלה, והן היו מתעדכנות מעת לעת על ידי משרד השיכון לפי צרכים משתנים. חוק ההלוואות לדיור קבע כללים חדשים להלוואות עצמן, כמו טווח (28 שנה), שיטת הצמדה (80% מהמדד) וריבית (4%). מאז שנתקבל החוק לא הוכנסו עוד שינויים בשיטת הניקוד, בטבלאות הסיוע ובתנאי ההלוואות עד 98', שבה פורסם דוח "ועדת גדיש".

"ועדת גדיש" הוקמה ב-96' כדי להתמודד עם הפער המתרחב בין מחירי הדירות המאמירים לבין התקציב הממשלתי הקבוע לסיוע למשתכנים - פער ששחק את הסיוע למשתכנים. מאחר שהוכתבה מגבלת תקציב קשיחה לסיוע לדיור, ההתמודדות היתה באמצעות הקצאה שונה של המשאבים הממשלתיים בצורה שתאפשר למשקי בית רבים ככל האפשר להגיע לדיור בבעלות עצמית. הוועדה שינתה את המשקלות הניתנים למאפיינים סוציו-כלכליים שונים בקביעת הניקוד הכולל של הזכאי, ביטלה את ההצמדה החלקית למדד שהיתה נהוגה בעקבות חוק ההלוואות לדיור, והפנתה חלק מהזכאים לשוק החופשי: אם באמצעות צמצום מספר משקי הבית הזכאים לסיוע ממשלתי ואם באמצעות צמצום הסובסידיה בדרך של העמדת חלק מההלוואות הממשלתיות במחירי שוק.

צמצום הזכאות וביטול הסובסידיה בחלק מההלוואות הביאו לירידה ניכרת במספר הזכאים שמימשו את זכאותם בשנים האחרונות. רוב הזוגות הצעירים הרוכשים כיום דירות באזור המרכז אינם זכאים כלל לסיוע ממשלתי, או שהם אינם טורחים לממש את זכאותם שכן ההלוואות הממשלתיות עשויות להיות יקרות יותר מהלוואות בנקאיות חופשיות.


מיהו זכאי

הוא מי שעונה על הכללים שקבעה המדינה והונפקה לו תעודת זכאות המאשרת את זכאותו. התעודה מונפקת באמצעות בנק משכנתאות, בדרך כלל לתקופה של שנה אחת מיום הוצאתה. בתהליך אישור זכאותו של הפונה נקבעת גם השתייכותו לאחת מתוכניות הסיוע, הנבדלות זו מזו בסוג הזכאות ובתנאי הסיוע להם הוא זכאי. תוכניות הסיוע העיקריות הן: זוגות צעירים, עולים חדשים, רווקים, משפחות חד-הוריות, רוכשי דירות באזורי פיתוח, דיירי פרויקטים הכלולים בתוכנית לשיקום שכונות, משפחות הגרות בתנאי מצוקה ועוד.

מידת זכאותו של הפונה נקבעת לפי מספר הנקודות שצבר בשאלון הזכאות. הנתונים הקובעים את הניקוד הם גיל הפונה, מצבו המשפחתי, מספר שנות הנישואים שלו, מספר הילדים שלו, מספר שנות הוותק שלו בארץ (לעולים חדשים), אורך שירותו הצבאי, צפיפות המגורים במקום מגוריו הנוכחי, מספר האחים של הפונה. לאורך זמן יכול הניקוד של משק בית לגדול בגלל צבירת ותק או התרחבות המשפחה. את טבלאות הניקוד המעודכנות ניתן למצוא בסניפי הבנקים למשכנתאות ובאתרי האינטרנט שלהם ושל משרד השיכון.

רוב הזכאים (כ-75%) הם ותיקים חסרי דירה. העולים החדשים מהווים כ-15% מהזכאים, והזכאים האחרים - בעלי דירה הגרים באזורי פיתוח, או בפרויקטים הנכללים בשיקום שכונות. זכאים חסרי דירה הם אלה אשר לא היתה ברשותם דירה בעת בואם להגיש בקשה לסיוע בדיור. בין הזכאים חסרי הדירה ניתן למצוא רווקים ורווקות מעל גיל 30, זוגות צעירים, משפחות חד-הוריות וגרושים וגרושות. עולים חדשים זכאים לסיוע ברכישת דירה במשך 10 שנים מיום עלייתם ארצה.

המדינה מסייעת גם למי שכבר רכשו דירה בעבר וזקוקים להחלפת הדירה בגלל צפיפות מגורים, הנמדדת לפי היחס בין מספר הנפשות לשטח הדירה. המדינה מסייעת גם למשפחות בהן חל פרוד בין בני הזוג ומסייעת לבן או בת הזוג שקיבלו חלק קטן מהסכום הכספי או שנותרו ללא חלק בדירה לאחר גירושיהם.

לבסוף, המדינה מסייעת במבצעי אכלוס במסגרת שיקום שכונות, מבצעים אשר נועדו לסייע למשקי בית לשפץ את ביתם במסגרת כללית של פרויקט שיקום השכונה.


סיוע גיאוגרפי
נוסף על הסיוע הניתן לזכאי מתוקף מאפייניו האישיים, ניתנת תוספת סיוע לזכאים הרוכשים דירות ביישובים הנמצאים באזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה. התוספת היא ספציפית ליישוב, לפי רשימה. קטגוריות היישובים הן: אזור עדיפות לאומית א', אזור עדיפות לאומית ב', יישובי קו העימות, יישובי הנגב וירכתי אזור המרכז.


הלוואות הזכאות

הלוואות הזכאות נחלקות למספר סוגים:

1. הלוואה ל-25 או ל-28 שנה, הצמודה למדד המחירים לצרכן, בריבית קבועה בשיעור של 4% לשנה.

2. הלוואה ל-25 או ל-28 שנה, הצמודה למדד המחירים לצרכן, בריבית קבועה הנקבעת לפי ריבית השוק, לפי ממוצע ריביות שמפרסם בנק ישראל.

3. הלוואת מקום - הלוואה ל-20 שנה, הצמודה למדד המחירים לצרכן, בריבית קבועה בשיעור של 4.5% לשנה. בחלק מהיישובים נוסף להלוואה גם מענק מותנה.

4. מענק מותנה - הלוואה עומדת (הלוואה שאין בגינה תשלום חודשי לבנק) ההופכת בהדרגה למענק, במהלך 15 שנה.

ההלוואות הממשלתיות הן בעלות תשלום חודשי קבוע, הכולל תשלום ריבית שוטפת והחזר קרן. הגמישות הקיימת בהלוואות חופשיות - מגזר הצמדה השונה ממדד המחירים לצרכן, תקופת הלוואה ארוכה מ-28 שנה, תקופת "גרייס", תשלום ריבית בלבד, תשלומי "קרן שווה" - כל אלו אינם קיימים בהלוואות ממשלתיות. לעומת זאת, הלווה פטור מעמלת סילוק מוקדם אם יבחר לסלק את ההלוואה לפני תום תקופת ההלוואה.


השתתפות בשכר דירה

מטרות ההשתתפות בתשלום שכר דירה הן שתיים: (1) לסייע בתשלום שכר דירה לאוכלוסיות ותיקות אשר אין ביכולתן לעמוד בכוחות עצמן בתשלום שכר הדירה. (2) לסייע לעולים חדשים בקליטתם בישראל ולאפשר להם לצבור הון לרכישת דירה.

באוכלוסיות הוותיקות כלולים זוגות נשואים חסרי דירה בעלי ניקוד גבוה שעברו את מבחני ההכנסה של משרד השיכון, או כאלה המתקיימים מהבטחת הכנסה או מקצבת אי-כושר השתכרות. באוכלוסיות העולים כלולים עולים הנמצאים יותר משנה ועד חמש שנים בארץ (גם אם רכשו דירה), וקשישים עולים המתקיימים מקצבאות זקנה והבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי.

המאמר הוא חלק מסדרה העוסקת במימון רכישת דיור. כותב המאמר היה סמנכ"ל לתכנון ובקרה בבנק טפחות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#