בין חוק השכירות ההוגנת וחוק ההסדרה: מה מעמדה של זכות הקניין? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בין חוק השכירות ההוגנת וחוק ההסדרה: מה מעמדה של זכות הקניין?

חברי הכנסת מהקואליציה נאבקים למען זכות הקניין בכל הקשור למחירי השכירות, ומנגד, מעבירים את חוק ההסדרה, המאפשר להפקיע קניין מבעליו, ופוגעת באותה זכות בדיוק ■ האם ההכרעה בדבר זכות הקניין נעשית לגופה של קבוצת אוכלוסייה?

תגובות
איילת שקד
אוליבייה פיטוסי

חוק ההסדרה שעבר השבוע בקריאה שנייה ושלישית בכנסת מעורר מחלוקות בקרב משפטנים, בעיקר בתחומי המשפט הבינלאומי ודיני הקניין. ואולם לא יכולה להיות מחלוקת מפני שהחוק - המקודם בעיקר באמצעות הבית היהודי ושרת המשפטים איילת שקד - הוא פניית פרסה אינטלקטואלית וערכית בכל הקשור לתפישה של אותם מחוקקים את הזכות לקניין וערכיה.

כדי להבין טענה זו יש לפנות למאבק שאותו מנהלת שקד בחוק השכירות ההוגנת. עוד מתקופת הכהונה של הכנסת הקודמת מנסים כמה חברי כנסת, שהבולטת בהם היא סתיו שפיר (המחנה הציוני), לקדם סדרת חוקים שמטרתם שינוי דיני השכירות בישראל. במסגרת חוקים אלה, מציעים חברי הכנסת לעצב מחדש את מוסד השכירות בישראל, ולהטות במקצת את הכף המשפטית והכלכלית לטובת הצד החלש במערכת היחסים הזאת — השוכרים. כך לדוגמה, הצעת החוק ביקשה להגביל את יכולתם של בעלי הדירה להעלות את שכר הדירה באופן שנתי ולא מבוקר, להרחיב את חובות הגילוי של המשכירים כלפי השוכרים, ולהטיל קנסות על הפרות מצד המשכירים.

ההתנגדות העיקרית להצעות חקיקה אלה הגיעה מספסלי הקואליציה בכלל ומכיוונה של שקד בפרט. הטיעון שבאמצעותו ביקשה שרת המשפטים להדוף את הצעות חקיקה אלה הוא החירות של הבעלים בקניינו. יש להודות כי טענה זו אינה נעדרת בסיס בתיאוריה הקניינית. תפישות ליברטריאניות, הנהוגות בשיח הקנייני במאות השנים האחרונות, מבססות את חירות הבעלים כערך קנייני בלתו אין. אין גם רע הכרחי באימוצה של תפישה זו על ידי מי מהמחוקקים הישראלים. ואולם אם היינו סבורים כי הבית היהודי ושקד מחזיקים בתפישה ימנית ולגיטימית של קניין - בא חוק ההסדרה והעמיד הנחה זו בסימן שאלה.

בחוק ההסדרה מאפשר המחוקק הישראלי להפקיע בדיעבד זכויות חזקה ושימוש במקרקעין מוגדרים בשטחי יהודה ושומרון. הפקעת מקרקעין היא פגיעה קשה בזכות של הבעלים לקניין. נטילת מקרקעין מהפרט לטובת מטרות ציבוריות מכפיפה את היחיד לרצונותיה של החברה, ומגלמת אפשרות לניצול שרירותי של הרוב את כוחו. כך הם הדברים כשההפקעה מבוצעת בהתאם לכללים ולצורך ציבורי. ואולם כשהפקעה זו נעשית בדיעבד, ולצורך יישובם של אנשים פרטיים אחרים באותם מקרקעין ממש - פגיעה זו מתעצמת פי כמה וכמה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

חקיקה המעניקה לשלטון את הכוח להפקיע מקרקעין בדיעבד ולמטרות שאינן בעלות מאפיינים ציבוריים ברורים משקפת תפישה קהילתנית עמוקה של זכות הקניין - המכפיפה את חירות היחיד בקניינו לשיקול דעתו הכמעט מוחלט של הציבור או השלטון. במלים אחרות, התפישה הקניינית שמבטא חוק ההסדרה סותרת לגמרי את זו שבעטיה דוחה השרה שקד את קידום חקיקת השכירות ההוגנת.

איני טוען כי התפישות הקנייניות האמורות אינן לגיטימיות מבחינת הפרשנות הקניינית, אבל ברור כי תפישות אלה מייצגות את נקודות הקיצון בטווח התפישות. התפישה הליברטריאנית והתפישה הקהילתנית העמוקה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, מלבד, כך נראה, בקרב חברי הקואליציה בישראל.

הקפיצה הרעיונית שעושה השרה שקד, וכמוה מחוקקים נוספים בקואליציה, בין תפישת קצה אחת לתפישת קצה אחרת, מעלים תהייה בדבר העומק הרעיוני העומד מאחורי ההכרעות הקנייניות השונות. היא מחדדת את ההכרעה הנקודתית, לגופו של אדם או קבוצת אוכלוסייה, ומעוררת שאלות בדבר הניסיון לתלות תמיכה או התנגדות כלשהי בטיעונים ענייניים הנוגעים לגופם של דברים. יותר מכל, המתח הזה מסמן כי אלה היושבים כיום בקואליציה מחוקקים - לכל הפחות בתחום הקניין - דווקא מהפוזיציה.

הכותב הוא מרצה לדיני קניין, תכנון ובנייה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#