האיש שיקבע את גורלו של המשאב הציבורי הגדול ביותר בארה״ב - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שיקבע את גורלו של המשאב הציבורי הגדול ביותר בארה״ב

האם ריאן זינקי, חבר קונגרס ממונטנה ושר הפנים המיועד, יקדם מדיניות שתשמור על קרקעות ציבוריות בידי הממשל הפדרלי - שגובה תעריף נמוך בהרבה מהשוק עבור שימוש בקרקע - או שייכנע לרפובליקאים ויעביר אותן למדינות כדי שיימכרו אותן לידיים פרטיות?

נוואדה. טוענת שביכולתה לנהל קרקעות ציבוריות טוב מהממשל הפדרלי

לריאן זינקי, שר הפנים המיועד של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, יש את הרזומה המושלם כמעט בכל היבט לעמוד בראש משרד הפנים, המנהל ומשמר את רוב האדמות שבבעלות פדרלית. הוא מפקד לשעבר ביחידת הכוחות המיוחדים של הצי האמריקאי, שבין היתר חיסלה את אוסמה בן לאדן; חבר קונגרס ממונטנה, מדינה המחזיקה בחלקים משמעותיים של קרקעות המשמשות למרעה ולכרייה; ותומך נלהב של פיתוח וניצול המשאבים על אדמות ציבוריות, מה שהעניק לו ציון נמוך במיוחד של 3 מתוך 100 מצד ארגון השימור הסביבתי League of Conservation Voters.

עבור בעלי החוות, חברות הכרייה והאנרגיה, הציידים, הליברטריאנים ומתנגדי הממשל - זינקי הוא אויב. הסיבה לכך היא התנגדותו בתוקף למכירת קרקעות פדרליות או העברתן לרשות המדינות. זינקי הרפובליקאי הצטרף בעבר לדמוקרטים בהתנגדות לחקיקה שתחייב את משרד הפנים להיפטר מאחזקות הנדל"ן העצומות שבבעלותו.

ביולי 2015 הוא הצביע בעד תיקון לחוק שנועד למנוע תקצוב של דרכים משפטיות חדשות להעברת קרקעות פדרליות לבעלים פרטיים. כמו כן, הוא הצביע באחרונה נגד תקציב בחסות רפובליקאית, שנועד לאותה מטרה בדיוק. זינקי, 55, הסביר אז את התנגדותו בכך שנהג לצאת לצייד ולדייג בילדותו במונטנה, והוא רואה ערך בכך שקרקעות ציבוריות יישארו ציבוריות. באחרונה זינקי גם הצביע נגד מכירת 2 מיליון דונם של קרקעות חורש פדרליות למטרת כריתת עצים ומכירתם. בנקודה הזאת, חילוקי הדעות בין זינקי למפלגתו היו כל כך גדולים עד שהוא התפטר מוועדה במפלגה הרפובליקאית, שהמליצה על סעיף למכירת 640 מיליון דונם בבעלות הממשל הפדרלי.

ריאן זינקי
CARLOS BARRIA/רויטרס

התומכים הם המפסידים הגדולים

כפי שדווח כשטראמפ מינה אותו, מועמדותו של זינקי נבחנה באופן אישי בידי חובב צייד נלהב - בנו של הנשיא, דונלד טראמפ ג׳וניור. אף שקשה לדמיין את טראמפ האב רודף אחרי צבי, הוא אמר בקמפיין כי יקדם את שימור הגישה לציידים על קרקע ציבורית.

הדבר המבלבל בנוגע לטיעון לטובת העברת קרקע פדרלית למדינות או למכירתה לגורמים פרטיים, הוא שאלה המקדמים אותו עשויים להיות אלה שיפסידו ממנו הכי הרבה. מדינות כמו יוטה, איידהו ונוואדה, שבהן הממשל הפדרלי מחזיק ברוב הקרקע, טוענות לרוב כי הן יכולות לעשות עבודה טובה יותר בניהול הקרקע הציבורית.

ביוטה למשל, חקיקה שאומצה ב-2012, תוך התעלמות של הממשל הפדרלי, דורשת העברה מאסיבית של קרקע לידי המדינה משום ש"החוק הפדרלי המסורבל, התקנות, ההליכים ומדיניות ניהול הקרקע - מונעים לרוב פיתוח של המשאבים האלה, מה שמצמצם את ההכנסות למדינה ולתושביה".

אם מניחים בצד את השאלה אם עובדי מדינת יוטה יעילים יותר מעובדים פדרליים, אחת המשמעויות היא שהמדינה תקבל תשואה גבוהה יותר על השימוש בקרקע. זה לא יהיה דבר שקשה לבצע, אף שבעלי חוות, חברות כרייה וחברות כריתת עצים לא יאהבו את זה כל כך. ככלל, הממשל הפדרלי גובה תשלום נמוך בהרבה מתעריף השוק עבור שימוש בקרקע.

נתונים בכתבה

הדבר נכון גם לשימושים אחרים של קרקע פדרלית, כך שמדובר בסבסוד ניכר למגזר הפרטי, במיוחד במדינות במערב ארה"ב. קשה לכמת את סכום הסבסוד, משום שהבעלות על קרקע פדרלית מפוזרת בין כמה סוכנויות פדרליות. מחקר אחד העריך כי מרעה בקר על קרקע פדרלית עולה לממשל האמריקאי 261 מיליון דולר בשנה, בעוד הערכות אחרות מדברות על עד מיליארד דולר. לתעשיית העץ וענף הקידוחים יש יתרונות דומים. כורים משלמים מחיר מקסימום של 5 דולרים לדונם על זכויות קידוח, בהתאם לחוק שאושר ב-1872.

מחקרים אחרים הסיקו כי מדינות עשויות לקלל את היום שהן יקבלו בעלות על קרקע פדרלית, מפני שההוצאות יהיו גדולות ממקורות ההכנסה הפוטנציאליים. מישהו צריך לשלם עבור תחזוקת כבישים, סכרים ותשתיות אחרות - ויתרה מכך את העלות הגבוהה של כיבוי שריפות יער או שיקום הנזק הסביבתי והזיהום שנגרם מכרייה, כריתת יערות וסחף.

נתונים בתכבה

אם מדינות יחזיקו בנתחים גדולים של קרקעות פדרלית, לא קשה לדמיין מחוקקים שיראו בהן נדל"ן נוח למכירה כדי לסתום גירעון בתקציב. ברגע שהקרקע נהפכת לפרטית, היא כבר אבודה עבור הציבור לצמיתות.

יש הרבה דברים שפעילי סביבה אינם אוהבים בזינקי, שתומך בין היתר בקידוחים וניצול משאבי טבע על אדמה פדרלית. אבל לפחות הוא מתנגד בתוקף למכירה של קרקע שכל האמריקאים צריכים לראות בה מרכיב בזכויות הלאומיות שלהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#