היקף ההתקשרות עם חברות הסיוע בדיור הוכפל ל-100 מיליון שקל - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היקף ההתקשרות עם חברות הסיוע בדיור הוכפל ל-100 מיליון שקל

שווי המכרז למתן שירותים למבקשי סיוע בדיור, שבו זכו מ.ג.ע.ר, מלגם ועמידר, היה 55 מיליון שקל ■ משרד השיכון הגדיל את התשלום בפטור ממכרז בגין "שירותים נוספים", אף שאלה הופיעו במכרז המקורי ■ משרד השיכון: "במכרז החדש הורחב סל השירותים"

תגובות
הרשמה להגרלה לדירות מוזלות, במארס 2016
רמי שלוש

החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, אישרה לפני כשבוע בקשה לפטור של משרד הבינוי והשיכון לשם הגדלה של היקף ההתקשרות של המשרד עם שלוש חברות המספקות לו שירותים בתחום הסיוע בשכר דירה, בפטור ממכרז.

מ.ג.ע.ר, מלגם וחברת הדיור הממשלתית עמידר היו אמורות לקבל 55 מיליון שקל בעבור שירותיהן למשך שלוש שנים — מראשית מאי 2015 ועד סוף אפריל 2018. הסכום גדל כעת ב–25 מיליון שקל ל–80 מיליון שקל. בנוסף לכך, הרוויחו שלוש החברות כ–20 מיליון שקל מעמלות שגבו בגין הנפקה של תעודות זכאות להשתתפות בתוכנית מחיר למשתכן.

משרד השיכון מעביר מדי שנה 1.5 מיליארד שקל לכ–150 אלף משקי בית הנחשבים זכאים לסיוע מהמדינה בהוצאות של שכר הדירה. החברות האמורות הן הצינור שדרכו נעשית העברה זאת — הן מקבלות את הבקשות, מעבירות את הסכומים החודשיים לזכאים ודנות בערעורים. בדצמבר 2014 זכו שלוש החברות במכרז למתן שירותים אלה. על פי ההסכם המקורי, מ.ג.ע.ר היתה אמורה לקבל 30.5 מיליון שקל; מילגם — 14 מיליון שקל; ועמידר — 10.5 מיליון שקל. כעת צפויה מ.ג.ע.ר לקבל תוספת של 3.5 מיליון שקל; תקציבה של מילגם יוגדל ב–11.1 מיליון שקל; ואילו תקציבה של עמידר יוכפל.

את ההחלטה להגדיל את סכום ההתקשרות בכ–50%, נימקה הוועדה להסכמי שירותים בכך שהמסגרת הכספית שנקבעה במכרז המקורי "לא לקחה בחשבון דרישות ושירותים כגון מוקד טלפוני ופרישת סניפים רחבה". עוד נכתב כי "החלטת המשרד להרחיב את ההסכם לעניין הנפקת תעודות זכאות לפרויקט מחיר למשתכן ומחיר מטרה באמצעות הזוכות גרמה לגידול בניצול התקציבי".

כך הוגדלו עמלות חברות הסיוע בדיור
במיליוני שקלים

מעיון במכרז עולה כי תכנון הפרישה של הסניפים כבר הוגדר בו במדויק. יתרה מזאת, המכרז חייב את הקמתו של מוקד טלפוני ארצי. לפיכך, לא ברור כיצד אפשר לתלות בשני גורמים אלה את הגדלת הוצאותיהן של החברות.

הטענה בדבר הגידול בהוצאות שנגרם לחברות בשל טיפול במערך הזכאים של מחיר למשתכן, שהוטל עליהן לפני כשנה, אף הוא לא ברור. זאת, מאחר שהחברות כבר גובות עמלה בסך 240 שקל מכל אחד מהזכאים בעבור הנפקה של תעודות הזכאות — שאותה הן משלשלות לכיסן. עד כה הונפקו כ–76 אלף תעודות זכאות, כך שמדובר בהכנסה נוספת של כ–18 מיליון שקל עבור החברות, מעבר לכסף המשולם להן על ידי המדינה.

מהעדויות מהשטח עולה גם כי משרד השיכון אינו מפעיל מערכת פיקוח ובקרה יעילה על פעילות החברות. במכרז נכלל אמנם לוח קנסות מפורט, המציין את הסכומים שבהם ייקנסו החברות בשל ליקויים כאלה ואחרים בתפקודן, אך לא ברור כיצד משרד השיכון יכול לדעת על ליקויים כאלה, שכן לציבור מקבלי השירות (הזכאים לסיוע בשכר הדירה) אין כתובת מסודרת לדווח באמצעותה על תקלות בשירות. במכתב ששלח סמנכ"ל מדיניות חברתית והסברה בעמותת ידיד, רן מלמד, אל שר השיכון, יואב גלנט, לפני שנה, הוא דרש הסדרה של ערוץ לקבלת פניות ותלונות על התנהלות החברות. אתמול אמר מלמד כי המשרד לא השיב לפנייתו עד היום.

ממשרד השיכון נמסר: "משרד הבינוי והשיכון מקצה כ-1.6 מיליארד שקל כתשלומי סיוע בשכר דירה ללמעלה מ-156 אלף משקי בית, בהתאם לתקציב המיועד לכך בתקציב המדינה. התקציב הראשוני נקבע על בסיס ההוצאה לעמלות בשנים קודמות, וללא כל קשר למכרז שאת תוצאותיו לא ניתן היה להעריך מראש.

"במכרז החדש סל השירותים הורחב באופן משמעותי וכלל מוקד טלפוני במגוון שפות, הרחבת סניפים, אמנת שירות לצד שינוי והתייקרות השיטה לקביעת העמלות, שמטרתה לעודד את החברות להגדיל את מספר הזכאים לסיוע, כחלק ממאמצי המשרד להביא למיצוי זכויות בקרב אזרחי המדינה. הרחבת תקציב ההתקשרות נועדה לספק מענה מיטבי והרחבת סל השירותים לכלל הזכאים, לאור גידול שחל בשנה האחרונה במספר הזכאים לסיוע והצפי שמגמה זאת תימשך.

"בניגוד לנטען, נדגיש כי בכדי להבטיח את יעילות החברות ותפקודן השוטף, מבצע משרד הבינוי והשיכון פעילויות בקרה ופיקוח הן באופן יזום והן בעקבות תלונות ציבור. במקרים בהם התגלו ליקויים קנס המשרד את החברות בסכומים מוסכמים מראש ב'לוח הקנסות' ובהתאם לסעיף בו הופר ההסכם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#