נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

ממשלות ישראל וסין גיבשו הסכם, שלפיו יגיעו במהלך השנים הקרובות 20 אלף פועלים סיניים לעבודה בענף הבנייה בישראל. ראש מטה הדיור באוצר, אביגדור יצחקי, יצא אתמול לסין בראש המשלחת הישראלית  במטרה לסגור את הפרטים הסופיים של ההסכם. מדובר בנסיעתו השנייה של יצחקי לסין בשבועיים האחרונים.

ביום שני נסעה לסין משלחת של בכירי ממשלה, ובהם ראש מטה הדיור באוצר, אביגדור יצחקי, ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשל ארמוני, כדי לסגור את פרטי ההסכם הסופיים, וההערכות הן כי אם לא יתרחשו אירועים לא צפויים, נוסח ההסכם יושלם עד מחר. זוהי נסיעתו השנייה לסין בשבועיים האחרונים של יצחקי, המנהל את המגעים עם הסינים בנושא. עם השלמת נוסח ההסכם הסופי בין המדינות, הוא יועבר לאשרור על ידי שתי הממשלות.

על פי הפרטים הראשונים שנודעו ל–TheMarker, ההסכם קובע כי הגעת הפועלים תתבצע בכמה פעימות. הפעימה הראשונה תכלול 4,000 פועלים סינים, שיגיעו לישראל בחצי השנה הקרובה. פועלים אלה ישמשו למעשה להחלפתם של הפועלים העובדים כיום בישראל — שיחזרו לסין, וברמת שכר נמוכה יותר. ככל הידוע, עדיין לא נקבע טווח הזמן שבו תגיע לישראל כלל מכסת הפועלים.

כיום מועסקים בישראל כ–9,500 פועלי בניין זרים, ובהם כ–3,500 פועלים סינים, הנחשבים ליעילים בענף — מספר גדול משמעותית ממספר הפועלים המגיעים מכל מדינה אחרת. מדינות המוצא העיקריות של שאר הפועלים הזרים בענף הבנייה הן מולדובה, טורקיה, בולגריה ורומניה. לצדם מועסקים בענף הבנייה כמה עשרות אלפי פועלים פלסטינים מהשטחים. הגעת כוח בנייה נוסף מסין תגדיל פי כשלושה את מספר הפועלים הזרים בענף, וצפויה להגדיל את תפוקת הענף באופן משמעותי.

אם יצלח המהלך הפעם, יהיה זה סיומה של סאגה בת כמה שנים, שבמהלכה מנסה הממשלה לחתום על הסכם בילטרלי עם הממשלה הסינית להבאת פועלי בניין. כבר לפני יותר משנתיים אמר שר הבינוי והשיכון דאז, אורי אריאל, כי יש התקדמות משמעותית לקראת חתימה על הסכם להגעתם של 20 אלף פועלי בניין סינים, אך לבסוף המגעים לא הבשילו.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

הפעם השנייה שבה נראה היה שהגעתם של הפועלים קרבה, היתה בתקופת הממשלה הנוכחית, שבספטמבר 2005 אישרה החלטה על הבאת 20 אלף פועלים מסין. על רקע הסרבנות של ממשלת סין, הוחלט כי הפעם העסקת העובדים לא תיעשה באמצעות הסכם בילטרלי, כי אם באמצעות חברות כוח אדם סיניות. אלא שגם אז מצאה ממשלת סין דרך לטרפד את העסקה.

ואולם בשבועות האחרונים, באופן מפתיע, מגלים הסינים עניין מחודש בחתימתו של ההסכם הבילטרלי שאותו דחו לפני שנתיים, ומאז מתקיימות שיחות מואצות בעניין.
לדברי עמית גוטליב, סמנכ"ל חברת גוטליב אחריות בבנייה, מדובר בבשורה שקשה להפריז בחשיבותה לענף. "אני מעסיק הרבה פועלים זרים, בעיקר מולדובים, שהם עובדים מצוינים, אבל ההספק של העובד הסיני לשעת עבודה הוא 20%–30% יותר משל פועל מזרח־אירופאי, ופי שניים משל פועל פלסטיני. הם הרבה יותר מקצוענים, רואים שהיסודות וההכשרה שהם קיבלו בארץ המוצא הם ברמה גבוהה מאוד. מעבר לזה, הם חרוצים ואוהבים את העבודה. ב–19:00 אני צריך לכבות את האור באתר הבנייה, כי אחרת הם ימשיכו לעבוד".

ההסכם צפוי לייתר את הבאתן של חברות זרות

אחת ההשלכות המעניינות ביותר של הבשלת המהלך לחתימת ההסכם עם ממשלת סין, עשויה להיות על הערוץ הנוסף שקידמה הממשלה בשנה האחרונה להבאת חברות בנייה זרות לישראל. רק לפני חודשיים סיימו משרדי השיכון והאוצר מהלך מורכב בן יותר מחצי שנה, של קול קורא להכנסת החברות לישראל, והכריזו על שש זוכות — שחמש מהן סיניות.

הסיבה המרכזית לביצוע מהלך זה היתה הצורך בהבאת מספר גדול של פועלים זרים מיומנים לענף, ובפרט פועלים סינים, לאחר שנואשה מהמאמצים לחתימה על הסכם עם ממשלת סין. כעת, מעריכים גורמים בענף כי אם אכן יתממש ההסכם — תפחת משמעותית רמת המוטיבציה של הממשלה לקידום הגעתן של החברות הזרות לישראל.

שכר חודשי של יותר מ-30 אלף שקל

כיום יש בישראל שתי שיטות חוקיות להעסקת פועלים זרים בענף הבנייה. הראשונה היא באמצעות הסכמים בין־מדינתיים, המסדירים את אופן הגעת הפועלים ואת תנאי העסקתם. מדיניות העסקה זו שהחליפה ב–2011 את אופן העסקת העובדים הזרים שהיה נפוץ בעבר, באמצעות תאגידי כוח אדם — לאחר שהתגלו תופעות של ניצול לרעה של אותם העובדים. הסכמים כאלה נחתמו לאורך השנים האחרונות בין ממשלת ישראל לממשלות מולדובה, בולגריה, רומניה, ובאחרונה גם  אוקראינה.

צורת ההעסקה החוקית השנייה היא באמצעות חברת בנייה זרה, המגיעה לעבוד בישראל עם מכסת עובדים מוגדרת. החברה היחידה הפועלת כיום במודל זה היא יילמזלאר הטורקית, הפועלת בישראל זה 20 שנה מכוח הסכם סחר בין ישראל לטורקיה, ולה 1,200 פועלים. באחרונה נבחרו שש חברות זרות נוספות, חמש מסין ואחת מפורטוגל, והן יורשו להביא 1,000 פועלים כל אחת — אך מהלך זה עשוי להיעצר.

הפועלים הסינים העובדים כיום בישראל הם היחידים שאינם מועסקים על פי אף אחד מהמודלים האלה, מאחר שהעסקתם התחילה בעשור הקודם, לפני החלת החקיקה המחייבת העסקת פועלים זרים מכוח הסכמים בילטרליים בלבד. על פי היתר העבודה המקורי שקיבלו, היה עליהם לעזוב את הארץ בתום חמש שנות עבודה בלבד. אלא שמשבר הדיור המחריף, לצד ההערכה הרבה בענף לאיכויותיהם של הפועלים הסינים והצורך בהאצת קצב הבנייה, הביאו את רשות האוכלוסין וההגירה להאריך את היתרי העבודה שלהם פעם אחר פעם.

הביקוש הגבוה לפועלים הסינים המועטים הביא עמו גם רמות שכר חסרות תקדים, שהקבלנים המעוניינים בשירותיהם מוכנים לשלם — ובעקבות כך גם לייקור עלויות הבנייה. על פי פרסום של מטה הדיור מספטמבר 2015, השכר החודשי הממוצע של פועל סיני בענף הגיע ב–2015 ל–24 אלף שקל לחודש. לדברי גוטליב, עשויה משכורת חודשית של פועל סיני כיום אף לעלות על 30 אלף שקל. "השכר של הפועלים הסינים כיום מטורף, ברמה שקשה מאוד לרוב הקבלנים לעמוד בה", הוא אומר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker