"צעירי ספרד לא רואים בשכירות כל רע"

מפולת הנדל"ן וחילוץ הבנקים דירבנו רבים מבני דור המילניום להטיל ספק במסורת שלפיה ביתו של ספרדי הוא לא רק בית, אלא קופת חיסכון

לוגו בלומברג
בלומברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ספרד
צילום: בלומברג

לאחר הקריסה בשוק הנדל"ן הספרדי בשיאו של משבר הפיננסים באירופה, ספרדים צעירים רבים מפנים את גבם לחלום של הוריהם להיות בעלי בתים. המגמה הובילה חברות כמו מרלין פרופרטיס להמר על שוק השכירות. קרן הנדל"ן הגדולה בספרד מתכננת להכפיל את מספר יחידות הדיור להשכרה שבבעלותה עד סוף השנה, לדברי המנכ"ל, ישמעאל קלמנטה. "ספרדים צעירים כיום אינם חלק מתרבות הבעלות על בתים. הם לא רואים בשכירות דבר רע", הוא אמר.

מפולת הנדל"ן וחילוץ הבנקים בעקבותיה דירבנו רבים מבני דור המילניום לפקפק בחוכמה המסורתית שלפיה ביתו של ספרדי הוא לא רק בית, אלא קופת חיסכון. המשבר הקפיץ את האבטלה, שלל מרבים את הוודאות הכלכלית של עבודה בטוחה והכנסה סדירה, ועצר את העלייה המתמדת במחירי בתים שהזינה את התשוקה הלאומית לבתים.

"הקונספט של בעלות על בית בספרד היה כמעט ברמה של אמונה דתית, אבל זה השתנה עבור דור שלם של צעירים שראו אנשים מאבדים את בתיהם, מחירים יורדים ואובדן גישה לאשראי", אמר פרננדו אנסינאר, מייסד שותף וראש תחום המחקר באידיאליסטה, המפעילה פלטפורמה מקוונת לקנייה ושכירה של בתים. "זה הפך את השכירות לאטרקטיבית יותר, במיוחד בערים גדולות כמו מדריד וברצלונה".

אימוצו של היורו ב-2002 הפיל את שיעורי הריבית לטווח ארוך באופן שתדלק את הזינוק בלקיחת משכנתאות. ההיקף קפץ פי ארבעה בין שנת 2000 לשיא ב-2010. בשיאה של קדחת הנדל"ן בנתה ספרד יותר בתים מגרמניה, צרפת ובריטניה ביחד, ומחירי הבתים גאו ביחד עם האשראי. לאחר עלייה של 71% בין 2003 ל-2008, כשמחירי הבתים הגיעו לשיא, הם צנחו ב-31%, עד שהחלו בהתאוששות קלה בשלהי 2014.

מספר הבתים המוצעים להשכרה עלה מ-9% מכלל הבתים הפנויים בערים הגדולות בשנת 2000 ל-25% ב-2015, לפי אידיאליסטה. שיעור הספרדים ששוכרים בתים עלה ל-22% מ-19% ב-2007, לפי נתוני יורוסטאט, סוכנות הלמ"ס של האיחוד האירופי. הממוצע באיחוד האירופי הוא 30% שוכרים. אפילו כך, בעלות הבתים שולטת בספרד, עם 78% שאומרים שהם בעלי בית, לעומת 81% ב-2007 - ועדיין זה מעל הממוצע האירופי של 70%.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

עבור גיירמו גרסיה, מסעדן ויזם בן 26, ההחלטה לשכור במקום לקנות דירה עם שלושה חדרי שינה במרכז מדריד היתה פשוטה מאוד. "בעלות על בית היא לא סימן להצלחה", הוא אמר. "אני לא חייב לחיות כמו הוריי. אני לא רוצה למשכן את החיים שלי ככה".

עבור מרלין פרופרטיס, העלייה בפופולריות של השכרות מייצגת הזדמנות עסקית. לדברי קלמנטה, "עד כה, לא היו בעלי בתים מקצועיים בספרד, ואיכות מגזר ההשכרה היתה דלה". מרלין מיזגה פעילות עסקית עם מטרוואקסה ביוני, כולל מיזוג תיק נכסי ההשכרה שלהן. מרלין ובעלי המניות הקודמים של מטרוואקסה ישלבו את הנכסים ויוסיפו עוד דירות במהלך שיהפוך אותן לבעלות של 10,000 נכסים להשכרה, לעומת 6,000 שיש לבלאקסטון במדריד וקרוב ל-5,000 שיש לגולדמן סאקס.

קלמנטה, שרוצה להנפיק או למכור את חטיבת הנדל"ן למגורים שלו - טסטה רזידנסיאל - בתוך שלוש שנים, רואה את המעבר לשכירות כחלק משינוי בין־דורי רחב יותר, שמתרחש גם בביתו שלו. "הילדים שלי לא מכירים את תרבות הבעלות", הוא אומר. "הם שוכרים את הטלפונים שלהם מטלפוניקה, הם מקשיבים למוזיקה בספוטיפיי, והם לא רואים בשכירות דבר רע".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker