בית המשפט העליון: לסוכנות היהודית אין זכויות בקרקעות של קיבוצים ומושבים

שופטי העליון הפכו את פסיקת המחוזי, וקבעו כי החוזה שעליו חתומה הסוכנות עם מאות מושבים וקיבוצים אינו מקנה לה זכות לפיצוי בגין הפקעה או שינוי בקרקעות ■ המשמעות: הסוכנות לא תקבל עשרות מיליוני שקלים מהפיצויים שניתנו למושבים צפריה ויגל בגין הפקעת שטחים

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קיבוץ חפציבה בצפון הארץ
קיבוץ חפציבהצילום: גיל אליהו

בפסק דין תקדימי שניתן בשבוע שעבר קבע בית המשפט העליון כי החוזה המשולש, שעליו חתומה הסוכנות היהודית עם המדינה ועם יישובים חקלאיים (מושבים וקיבוצים), אינו מקנה לה כל זכות במקרקעין של אותם יישובים — ולכן היא אינה זכאית לפיצוי כספי בכל מקרה של הפקעה או שינוי ייעוד בקרקעות החקלאיות שלהם. משמעותו הכספית של פסק הדין עבור כל הצדדים היא אדירה, שכן כיום קשורה הסוכנות בחוזים משולשים עם מאות יישובים בישראל.

הרכב השופטים בראשות אסתר חיות, שבו ישבו גם השופטים מרים נאור (נשיאת בית המשפט העליון) ויצחק עמית, הפך את החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מ–2011. בפסק הדין של המחוזי נקבע, בעקבות תביעה שהגישה הסוכנות נגד המדינה ונגד המושבים צפריה ויגל שבשפלה, כי היא זכאית לקבל חלק מהפיצויים ששולמו למושבים אלה בגין הפקעת יותר מ–1,000 דונם משטחיהם החקלאיים לטובת הרחבת נמל התעופה בן גוריון ב–1994.

בפסק הדין מ–2011 קבעה שופטת המחוזי, רות רונן, כי שיעור הפיצוי לסוכנות אמור היה להיות כ–15% מכלל הפיצויים שקיבלו המושבים. על פי ערכי 1994, 15% מכלל הפיצוי הם כ–12 מיליון שקל, וכי כיום מדובר על עשרות מיליוני שקלים.

"דרישת הסוכנות מנוגדת לערכיה"

בנוסף לקבלת הערעור שהוגש מטעם המדינה והמושבים צפריה ויגל, שופטי העליון מתחו ביקורת על התנהלות הסוכנות היהודית, שדרישתה לקבלת פיצוי כספי מכוח החוזה המשולש מנוגדת, לדבריהם, לערכים שהיו בבסיס הקמתה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

כמו כן, חייבו השופטים את הסוכנות בתשלום שכר טרחת עורכי הדין של המערערים בסך 155 אלף שקל — 80 אלף שקל למדינה, 30 אלף שקל לכל אחד מהמושבים, ו–15 אלף שקל לחברת הנדל"ן מגדל הזוהר שבפירוק, המחזיקה בזכויות בקרקעות מושב יגל ואשר היתה גם היא צד בהליך.

"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות שהוצג, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בידי הסוכנות זכויות במשבצת הקרקע שבכוחן לזכותה בפיצוי בגין הפקעה", כתבה השופטת חיות בפסק הדין. זאת, כי אף שבאופן רשמי מגדיר החוזה המשולש את הסוכנות כ"שוכרת" של משבצת הקרקע שעליה קם המושב, וכזו שמשכירה את הקרקע לאגודה החקלאית ולוועד המושב בשכירות משנה, הרי שבפועל היא אינה עונה כלל להגדרה החוקית של המונח "שוכר".

"הסוכנות העבירה לאגודות בהסכמת המנהל את זכות החזקה והשימוש במשבצת לצורך ביצוע כל מטרות החוזה, וכן המחתה להן את חבותה כלפי המינהל לתשלום כל הסכומים שאותם התחיבה לשלם למינהל על פי אותו החוזה ובהם דמי השכירות, מסים, אגרות וארנונות", נכתב בפסק הדין. "נוכח המחאת הזכויות והחבויות שנקבעו בחוזה המשולש, לא נותרה למעשה בידי הסוכנות זכות שכירות מתוקף אותו החוזה...האגודות ולא הסוכנות התחייבו בתשלום דמי השכירות עבור המשבצת והמינהל... כמו כן, האגודות וחבריהן הם המחזיקים והמשתמשים במשבצת לביצוע כל המטרות שנקבעו בחוזה".

זיקתה של הסוכנות אל קרקעות המושבים, קבעה השופטת חיות, "תאמה את התפקיד שאותו מילאה הסוכנות כ'מוסד מיישב' העוסק ביישוב בני אדם על קרקעות המדינה, והפועל להקמת יישובים כפריים דוגמת יגל וצפריה... נראה כי אין בידי הסוכנות מכוח החוזה המשולש זכות כלשהי במקרקעין או אפילו טובת הנאה, ועל כן יש לדחות את טענת הסוכנות כי זכויותיה מכוח החוזה המשולש מקימות לה זכאות לפיצויי הפקעה".

בנוסף לכך קבעה חיות כי העובדה שהחוזה המשולש מחייב את קבלת הסכמתה של הסוכנות לביצוע פעולות מסוימו,ת כגון שינוי ייעוד בקרקעות, אין משמעותה כי הסוכנות רשאית לדרוש כסף כתנאי להסכמתה, כפי שהיא נוהגת לעשות.

אסתר חיות
אסתר חיותצילום: תומר אפלבאום

"הצורך בקבלת הסכמתה של הסוכנות לפעולות כאלה ואחרות כאמור בחוזה המשולש, בחוזה ההתיישבות ובמסמכים הנלווים המפורטים לעיל אין משמעותו בהכרח כי הסוכנות רשאית להתנות את מתן ההסכמה בתשלום דמי הסכמה", נכתב. "אכן, מקום שבו נדרשת על פי חוזה הסכמתו של אחד הצדדים לביצוע פעולה מסוימת, יכול אותו צד להתנות את הסכמתו בתנאים כאלה ואחרים. אך התניה זו, ככל זכות חוזית אחרת, כפופה לעיקרון תום הלב. צד שהסכמתו נדרשת אינו יכול לנצל את זכויותיו החוזיות על מנת לזכות במה שמלכתחילה לא היה זכאי לקבל. דברים אלו נכונים ביתר שאת בכל הנוגע לסוכנות המהווה גוף דו־מהותי מובהק המקביל מבחינה משפטית לגופי ממשל".

השופט עמית הוסיף כי פרשנות זכויותיה של הסוכנות, הן על ידה והן על ידי בית המשפט המחוזי, היתה שגויה: "ה'זכות' שניתנה לסוכנות בדמות הזכות להשתמש בתחום המשבצת לצורכי יישוב עולים והקמת יישובים חקלאיים — בדומה ל'זכות' להדריך, ללוות ולסייע לאגודות ולעולים החדשים בהשקעות ובהלוואות — אינה זכות בעלת ערך כלכלי. לא בזכויות כלכליות עסקינן, אלא במטלות ערכיות שנטלה הסוכנות היהודית על עצמה, משום שראתה לעצמה זכות לעסוק בבניין הארץ וביישובה".

הנשיאה נאור סיכמה: "יש ללמוד מכלל נסיבות העניין, ובראשן מעמדה של הסוכנות כגורם מיישב. צר לי שהסוכנות ראתה לטוב מלפניה לטעון לזכאות לחלק מהפיצוי, וזאת על חשבון המושבים שאותם אמורה הייתה לטפח ולהביא לעצמאות. לא כל מה שהוא קו טיעון אפשרי משפטית הוא גם עמדה ראויה לגבי גוף כמו הסוכנות היהודית".

השפעה כלכלית על ההתיישבות העובדת

לדברי עו"ד גלעד נאמן ממשרד אברהם נאמן, שייצג יחד עם עו"ד רועי דביר את המושב צפריה, הכרעת העליון צפויה לשנות מהיסוד את מערכת היחסים בין היישובים החקלאיים לבין הסוכנות, שעד היום הערימה קשיים על הליכי תכנון ובנייה בקרקעותיהם, בעיקר בשל הדרישה לתשלום עבור הסכמתה להליכים השונים. על פי נוהג שהשתרש, במקרים רבים היה התשלום 4% מסך הכנסות היישוב.

"בית המשפט העליון קבע שלסוכנות אין כל זכות במקרקעין מתוקף החוזה", אמר נאמן. "הסוכנות, בכל מקום שבו היתה בנייה, דרשה תשלום מסוים. כעת היא לא רשאית עוד לעשות זאת". לדבריו, על רמת החשיבות של ההליך המשפטי מבחינתה של הסוכנות, ניתן ללמוד מהעובדה כי במהלך שלב הצגת ההוכחות במשפט, התפנה יו"ר הסוכנות לשעבר, סלי מרידור, מכל עיסוקיו כשגריר ישראל בארה"ב דאז כדי להגיע לישראל ולמסור עדות בעצמו.

לפסק הדין בערעור צפויה להיות השפעה כלכלית מרחיקת לכת על ההתיישבות העובדת, ואף על אוצר המדינה. ל–TheMarker נודע כי פסק הדין ניתן לאחר משא ומתן ארוך בין משרד האוצר לבין הסוכנות, על פיצוי חד־פעמי בסך מאות מיליוני שקלים שיינתן לסוכנות תמורת הסכמתה לוותר מעתה והלאה על כל תביעת פיצוי בשל שינויי ייעוד בקרקעות המושבים, אלא שכעת קבע העליון כי כל פיצוי שכזה בלאו הכי אינו מגיע לה. למושבים עצמם נחסכו גם כן עשרות מיליוני שקלים.

מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה: "אנו לומדים בשלב זה את פסק הדין ומשמעויותיו, ונפעל בהתאם למסקנות שיעלו".

עו״ד עמית יפרח יועמ״ש ויו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים: "בתנועת המושבים מתוך 254 מושבים נותרו בערך כמאה יישובים בחוזה המשולש הסוכנותי ועבורם בוודאי שהפסיקה מהווה בשורה גדולה, לצערנו הסוכנות היהודית הפכה בשנים האחרונות מגוף תומך ומיישב לסוכנות לגבייה מהמושבים שמבצעים שינויי ייעוד, דבר שנאלצנו להתמודד עימו שלא בצדק מבחינתנו. אנו בהחלט מעודדים את המושבים בכל מקרה להתנתק מהחוזים הסוכנותיים ולעבור לחוזים דו צדדים מול המינהל".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker