תושבים בדרום תל אביב דורשים ייצוג במינהלת העירונית שתטפל בפינוי שלהם - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תושבים בדרום תל אביב דורשים ייצוג במינהלת העירונית שתטפל בפינוי שלהם

בעקבות הפקת לקחים מפינויים של תושבי גבעת עמל הקימה עיריית תל אביב מינהלת שתטפל בפינוי מתחם נס לגויים ■ ההערכה היא כי כ-100 תושבים ותיקים יפוצו בדירות או בסכום שווה ערך ■ ועד התושבים: "העירייה לא מתעניינת בנו, אלא בגורל הנדל"ן"

4תגובות

עיריית תל אביב אישרה בסוף ספטמבר תקציב בסכום של 2.5 מיליון שקל לשנתיים, המיועד לפיתוח מתחם נס לגויים בדרום העיר. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תקצה לעירייה סכום זהה לצורך קידום הפרויקטים המתוכננים במקום וטיפול בתושבי המתחם, שחלקם עתידים להתפנות ממנו.

מתחם נס לגויים נמצא בדרום תל אביב, בין הרחובות נס לגויים מדרום, שדרות בן צבי מצפון, יצחק גרינבוים ממזרח והיינריך היינה ממערב. שטחו של המתחם 214 דונם, והוא מיועד לבנייה של כ-500 דירות, נוסף על שטחי תעסוקה ומלונאות בהיקף של 120 אלף מ"ר, שטחי מסחר בהיקף של 20 אלף מ"ר ומבני ציבור בהיקף של 25 אלף מ"ר.

מתחם נס לגויים, תל אביב
אייל טואג

תוכנית נס לגויים הופקה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ונמצאת כיום אחרי שלב ההתנגדויות. הבעלות על המתחם נמצאת ברובה בידי המדינה, שליש ממנו נמצא בבעלות העירייה, ויש כמה בעלים פרטיים שמחזיקים בשטחים קטנים במתחם. כמה מבעלי הקרקע הפרטיים מחזיקים בקרקע מכוח זכויות שונות, ואילו לכמה מהם אין כל זכויות בקרקע.

נראה כי עיריית תל אביב הפיקה לקחים מהליכי פינוי קודמים, שבוצעו בשכונות כמו גבעת עמל, הסמוכה לשכונת בבלי - שבהן מתנהלים מאבקים ממושכים בין התושבים לבין בעלי הקרקע - ולכן הפעם החליטה להקים מינהלת שתטפל בסוגיות הפינוי. 90 דונם משטחה של תוכנית נס לגויים פנויים כיום - ואפשר להתחיל לפתח בהם תשתיות. לפי ההסכם בין העירייה לרמ"י, מטרת המינהלת היא "קידום ומימוש התוכנית מתוך מטרה להביא לכך שהיא תקבל תוקף בתוך שנה. המינהלת אחראית לקביעת תוכנית עבודה ואבני דרך, לעמידה בלוחות זמנים, וכן לטיפול בחסמים ובנושאים הקשורים בביצוע הפרויקט".

"העירייה לא מייצגת אותנו"

לתושבי מתחם נס לגויים יש לא מעט ביקורת על עיריית תל אביב. שלמה מלי, ממובילי ועד התושבים של המתחם, אמר לנדל"ן TheMarker כי "לעירייה יש אינטרסים להקים את המינהלת ולקבל שליטה במקום, באופן הבנייה ובאופן ניהול הדיירים. העירייה לא מתעניינת בגורל התושבים, אלא בגורל הנדל"ן. היא מתעלמת מהעובדה שיש דיירים שיושבים כאן 70-60 שנה עם משפחותיהם, והם יושבו שם על ידי המדינה. כיום, כשערך הנדל"ן בשחקים ויש מחסור בדירות, המדינה מצאה לנכון לגרש את המתיישבים ולממש זכויות נדל"ן ששוות הון תועפות. ואולם לרמ"י היו עשרות שנים לתת לאותם דיירים להגיע להסדר פינוי מכובד במחירים הוגנים, ולא להעמיד אותם מול שוקת שבורה אחרי 70 שנה, כשרבים מהם מטופלים בילדים ונכדים שגדלו במקום", אמר מלי.

מפה - מתחם נס לגויים

הוא הוסיף כי "הרעיון של המינהלת היה יכול להיות מעולה, אם העירייה היתה מייצגת גם את האינטרס של התושבים. בשיחות שקיימתי עם ראש צוות דרום בעירייה, הבהרתי לה שהמינהלת מקובלת על התושבים בשני תנאים: התנאי הראשון הוא שיתוף נציגי התושבים באופן פעיל במינהלת, והשני - הטלת מגבלה שמכתיבה הגעה להסדר פיצוי לתושבים לפני הוצאת היתר בנייה. הבהרתי לנציגת העירייה כי עמידה בתנאים אלה מבטיחה 'רומן' של תושבי המתחם עם המינהלת".

בניגוד למלי, עו"ד גיל נבו, שמלווה את תושבי המתחם בחמש השנים האחרונות, דווקא מרוצה מהקמת המינהלת. "כל דבר שיקדם אפשרות לקיום פרויקט בנס לגויים ויאפשר למחזיקים השונים להמשיך להתגורר במתחם תוך הסדרת זכויותיהם, הוא פעולה מבורכת", אמר נבו. "אני מאמין במינהלת, כי אני חושב שהמגמה של שיתוף הציבור שהעירייה נוקטת היא נכונה. אי־אפשר לעשות פינוי־בינוי בלי שיתוף הציבור. התקדימים של שכונת הארגזים, כפר שלם וגבעת עמל מראים שלא נכון לפעול בדרך של תביעות ופינויים".

לדברי נבו, אחת הבעיות המהותיות שעומדות כיום בפני קידום המתחם היא שיווק הקרקע ליזמים. ברמ"י, שוב כלקח משיווקים של קרקעות עם בעיות דומות בעבר, הוחלט לא לשווק קרקעות מיושבות. מצד שני, לרמ"י, כפי שמעידה ההיסטוריה, אין הצלחה בפינוי תושבים. לפני כמה שנים הרשות התחילה להגיש תביעות פינוי, שחלקן לא הסתיימו וחלקן הסתיימו בצו פינוי והמשיכו לערכאות נוספות בבתי המשפט.

נבו מציע שתי דרכים לפתור את התסבוכת המשפטית. לדבריו, "יש אפשרות לקבוע בתב"ע שתנאי לקבלת היתר בנייה יהיה הגעה להבנה עם כל המחזיקים. אפשרות שנייה היא לפרסם מכרז ולשווק את הקרקע עם המחזיקים - אבל שבמכרז יהיה תנאי של פינוי התושבים".

מעבר לכך, לדבריו, אין עוד הרבה גורמים שמעכבים את פיתוח המתחם. "התב"ע נמצאת בשלבים מתקדמים מאוד, וגם הדיירים מאוחדים ומיוצגים משפטית", אמר נבו. "נוסף על כך, לפני כמה שנים הם הגיעו להסכם פינויים עם החברה היזמית עינב, שנמצאת בבעלות אפי כץ, שהציע להם הסדר פינוי משביע רצון. הסכם זה מסתמך על סקר הנכסים והמחזיקים בקרקע ב-1997, אז נספרו כ-100 מחזיקים בנכסים בגדלים שונים. על פי הסיכום, כל אחד מהם יקבל דירה בשטח של 110 מ"ר במתחם, ומי שמחזיק בעסקים, יקבל פיצוי כספי לפי שטח העסק, עם אפשרות להמיר את הפיצוי בדירה.

"היזם חתם על הסכם פינוי־בינוי עם דיירים שהזכויות שלהם בקרקע לא מוסדרות. הוא גם יודע שיש סיכוי שהוא לא יזכה במכרז, והוא התחייב לדיירים לעשות את כל הדרוש ולהגיש הצעה ריאלית כדי לזכות במכרז".

"זה אתגר גדול לעירייה"

מנהל אגף הנכסים של העירייה, אלי לוי, אמר כי "התפישה הכללית של העירייה היא לקדם את דרום העיר. אנחנו עושים פעולות כדי לשנות את האזור, ולא מדובר רק בתוכנית נס לגויים. במתחם מכבי יפו יש תוכנית ל-1,500 דירות, שמתוכן 10% יהיו לדיור בהישג יד, ובמתחם אייזנברג ביפו, מצפון למכללה האקדמית תל אביב, יש תוכנית לעוד כ–1,000 דירות. מלבד הפיתוח למגורים, יש כאן פיתוח של תעסוקה, מלונאות ומסחר בהיקף של מאות אלפי מ"ר".

ואולם לדברי לוי, הבעיה בטיפול במתחם כמו נס לגויים אינה תכנונית, אלא אנושית. לוי מסביר כי כלקח מהמאבקים שהתנהלו בגבעת עמל, העירייה החליטה שאי־אפשר לתת ליזמים להתנהל לבד מול המחזיקים בקרקע. מצד שני, גם המדינה, שמחזיקה ברוב הבעלות במתחם, מתקשה לקדם את הפיתוח, בעיקר בגלל הכלים המעטים והקשיחים שעומדים לרשותה.

"זה אתגר גדול לעירייה", אמר לוי. "הגענו למסקנה שכשאנחנו רוצים לטפל באזורים בעייתיים, צריך להקים מינהלת ממוקדת, עם אנשי מקצוע שיודעים לטפל בתחום ברמה החברתית והכלכלית, ולקדם תכנון ואם צריך גם טיפול סוציאלי. המדינה מסתכלת רק על ההיבט הקנייני, לפי הנחיות רמ"י והיועץ המשפטי לממשלה, והכלים מוגבלים ונוקשים. אנחנו מנסים להגמיש את הכלים ולהכניס גם טיפול בפרט".

את תושבי נס לגויים ניסתה המדינה לפנות כבר בשנות ה-90 ללא הצלחה, וגם ניסיונות להגיע לפינויים מוסכמים בשנות ה-2000 לא צלחו. אף שמספר התושבים המפונים שנוי במחלוקת, לוי מעריך כי מדובר ב-300-280 משפחות, מתוכן כ-100 משפחות ותיקות, שכמה מהן מחזיקות באישורי זכויות כתובים.

כמו בגבעת עמל, גם במתחם נס לגויים המחלוקת החריפה ביותר היא על הגדרת הקריטריונים מי מהתושבים זכאי לפיצוי ומי לא; מיהם מתיישבים בני דור ראשון ו"ראשי משפחה", ומי אלה שהגיעו למתחם לפני כ-20 שנה ותפסו בו חלקות. שאלה מורכבת נוספת נוגעת לבני הדור השני והשלישי, שגם הם רוצים נתח מהעוגה. "כשהמפונה מתחיל לדרוש פתרונות דיור לא רק לעצמו, אלא גם לילדים ולנכדים שלו - המשא ומתן מתפוצץ", אמר לוי. "הילדים והנכדים בדרך כלל לא מאפשרים להורים להתפשר בלי שגם הם יקבלו פיצוי".

קשה לראות כיצד ניתן להבטיח דירות גם למחזיקי הקרקע שהתיישבו בה בעשורים האחרונים. "המדינה לא יכולה להכיר בכל מחזיק בכל שטח ב-20 השנים האחרונות", אמר לוי. "אם הם יקבלו פיצוי, תהיה לכך השלכה רוחבית על פינויים בכל המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#