מי צריך נדל"ן: מנהלי הגוש הגדול יוכלו לתבוע מיליארדים בגין המשך השימוש בשדה דב - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי צריך נדל"ן: מנהלי הגוש הגדול יוכלו לתבוע מיליארדים בגין המשך השימוש בשדה דב

על רקע כוונת המדינה לדחות את מועד הפסקת פעילות התעופה האזרחית בשדה דב, קיבלו מנהלי הגוש את אישור בית המשפט להגיש תביעה לדמי שימוש בשטח השדה ■ להערכת המנהלים, דמי השימוש, שלא שולמו מ-2003, יגיעו ל-2.5 מיליארד שקל

16תגובות

כוונת המדינה לדחות את הפסקת פעילות התעופה האזרחית בשדה דב עלולה לעלות לה ביוקר — כך עולה מהחלטתה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ריבה ניב, שאישרה באחרונה לחמשת המנהלים מטעם בית המשפט של שטח הגוש הגדול — עורכי הדין רחל זכאי, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ, גלית רוזובסקי וד"ר מיכאל שפטלר — לתבוע את המדינה בגין השימוש שהיא עושה זה שנים ארוכות בשטח שדה דב, בלי ששילמה דמי שימוש בקרקע.

על פי ההסכם הקיים, שזכה לחותמת בג"ץ, פעילות התעופה האזרחית בשדה היתה אמורה להסתיים ב–30 באפריל 2017. במסגרת ההסכמים לפינוי השדה, שנחתמו החל ב–2007 בין המנהלים למשרדי הממשלה, מחלו המנהלים על דמי השימוש שנמנעה המדינה מלשלם מאז 2003 בשטח השדה.

שדה דב
דודו בכר

ואולם, לאור המהלכים שמבצעת המדינה בחודשים האחרונים, שמהם משתמע שאין בכוונתה לעמוד בהסכם, ובפרט החלטת שר האוצר משה כחלון מיולי האחרון, לדחות את הפסקת פעילות התעופה האזרחית בשדה בכמעט שנתיים עד למועד סיום פעילות התעופה הצבאית בינואר 2019 — נערכים המנהלים לתבוע את מלוא דמי השימוש בשטח השדה.

עוד אישר בית המשפט למנהלים לשכור את שירותיו של שמאי המקרקעין שאול רוזנברג בעלות של 70 אלף שקל (פלוס מע"מ), לצורך אומדן דמי השימוש שייתבעו. בית המשפט גם אישר למנהלים להודיע למדינה, בעיתוי שייקבע על ידם, על ביטול ההסכם, ולנקוט צעדים המתבקשים, לרבות המשפטיים, הנגזרים מההודעה.

אף שסכום התביעה המדויק עדיין לא נקבע, בסביבתם של המנהלים מעריכים כי הוא צפוי לעמוד על כ–2.5 מיליארד שקל, שישקפו את דמי השימוש הריאליים בתוספת ריבית והצמדה, שעל המדינה לשלם עבור השימוש בשטח השדה ב–2003–2016.

להחלטת בית המשפט קדמה פנייה מטעם חמשת המנהלים, שבה תוארה השתלשלות העניינים מיום החתימה הראשונית על הסכמי הפינוי מול המדינה, בדצמבר 2007, שבמסגרתם אף ויתרו מנהלי הגוש (קודמיהם של המנהלים הנוכחיים) על 50% מכלל זכויות הבנייה בשטחיו הפרטיים של שדה דב, והסכימו להעבירם ללא תשלום למדינה, בתמורה לפינוי השדה.

ב–2012 החליטה הממשלה על לוחות זמנים סדורים לביצוע הפינוי, ובאותה שנה גם פורסמו תוכניות ראשוניות לשטח שיפונה. על פי התוכניות, עבור "רובע שדה דב" היו אמורות להיבנות בשטח היוקרתי, בצפון קו החוף התל אביבי, לא פחות מ–16 אלף יחידות דיור, לצד 2,000 יחידות מלונאיות ושימושים נוספים, בהם שטחי מסחר, תעסוקה ופנאי, שטחי ציבור ושטחים ירוקים, כולל פארק חופי רחב ידיים.

ניצול ציני של הקניין

מועד הפינוי הסופי לשטח השדה האזרחי וקביעתו לאפריל עוגן לכאורה בפסק דין חלוט של בג"ץ מינואר השנה, שדחה עתירות של עיריית אילת וחברת ארקיע לביטול פינוי השדה. אלא שדווקא באותה הנקודה החלו הלחצים של שתי אלה על המערכת הפוליטית להיהפך למשמעותיים הרבה יותר ולשאת פרי.

בית הנתיבות בשדה דב
ניר כפרי

בתוך כך הצטרף למאבק ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, וביוני פנה אל שרי האוצר, השיכון והתחבורה בבקשה שימנעו את פינוי השדה, והציג בפניהם תוכנית חלופית, המאפשרת בנייתן של 3,000 יחידות דיור לצד המשך פעילות השדה.

בנוסף, הצעת חוק שיזם ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) ביחד עם ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) וח"כ מיקי לוי (יש עתיד), שקבעה כי פעילות התעופה האזרחית תימשך כל עוד פועל במקום השדה הצבאי, זכתה לתמיכה חוצת מפלגות והוגשה ביולי לוועדת שרים לחקיקה עם חתימותיהם של 80 חברי כנסת מכל סיעות הבית. רק ברגע האחרון הצליח משרד האוצר לסכל את העלאת ההצעה לאישור הוועדה.

אלא שכמה ימים לאחר מכן כבר קיבל השר כחלון החלטה שלפיה תועתק פעילות התעופה האזרחית אל חלקו הצבאי של השדה, ותמשיך להתקיים עד למועד פינוי השדה הצבאי — ובכך קיבל למעשה את דרישותיהם של הח"כים.

"העובדות מורות כי מתנהלת פעילות ענפה ורב־זרועית, שמטרתה סיכון החלטת בית המשפט העליון בדבר הפסקת הטיסות האזרחיות בשדה, ולדחייתה למועד מאוחר יותר, אם לא להמשכתה ללא הגבלת זמן", כתבו במנהלים בפנייתם לבית המשפט. לדבריהם, אין בכוונתם להשלים עם פגיעה נוספת ברכושם ובקניינם של הבעלים, עת מנוצל קניינם באופן ציני וללא תמורה על ידי גורמים עסקיים ועל ידי המדינה — בניגוד להתחייבויותיה המפורשות.

"לפיכך מבקשים המנהלים להיערך לאלתר ומבעוד מועד בשלב ראשון למתן הודעה בדבר הפרת ההסכם ולהגשת התביעה לתשלום דמי שימוש, עבור השימוש המקומם והמנוגד למוסכם ברכושם", נכתב בבקשה לבית המשפט.

במסגרת ההיערכות למשפט פנו המנהלים לארבעה משרדי שמאים לצורך גיבוש חוות דעת שמאית שתוגש במסגרת תביעת דמי השימוש, ובחרו כאמור את משרדו של השמאי שאול רוזנברג, שהעניק להם את הצעת המחיר הנמוכה ביותר — על סך 70 אלף שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#