הנתונים נחשפים: מה תוקע את תמ"א 38?

ההשתהות באישור הנוסחה לתיקון השלישי של תמ"א 38 גרמה לירידה במספר ההיתרים שניתנו במסלול ההריסה והבנייה מחדש

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
פרויקט תמ"א 38 ברעננה
פרויקט תמ"א 38 ברעננהצילום: עופר וקנין
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

2014 ו-2015 היו שנתיים של קיפאון בכל הקשור לתמ"א 38: בסך הכל אושרו בשנה שעברה 799 בקשות להיתרי בנייה מתוקף התמ"א, לעומת 719 ב-2014 ו-767 ב-2013 - כך עולה מדו"ח יישום תמ"א 38 שהוציא מינהל תכנון במשרד האוצר.

הדריכה במקום, דווקא בשנים שבהן הממשלות מנסות להגדיל את היצע הדירות, מיוחסת לא מעט להתנהלות הממשלות - הקודמת והנוכחית - בכל הקשור למסלול ההריסה והבנייה מחדש, תמ"א 38/2.

תמ"א 38, תוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, אושרה במאי 2005. גרסתה המקורית כללה חיזוק מבנים שהוקמו לפני 1980 ובניית דירות על הגג. ב-2010 נכנסה לתוקף הגרסה השנייה של התוכנית, שלפיה ניתן להרוס מבנים ולהקים תחתם מבנים חדשים לפי זכויות הבנייה הישנות, בתוספת לזכויות שהוקנו מתוקף התמ"א.

עד סוף 2015 ניתנו בסך הכל 1,370 היתרי בנייה להקמת 27.4 אלף יחידות דיור, מתוכן 12.7 אלף יחידות דיור במסלול החיזוק (המקורי) ו-14.7 אלף במסלול ההריסה והבנייה מחדש.

הערים המובילות במספר היתרים, בשנה שעברה

בשנה שעברה הוגשו כ-1,220 בקשות להיתרים לפי תמ"א 38, מהן אושרו כ-800, נדחו כ-170 והיתר נמצאות בשלבי טיפול.

העיר תל אביב מובילה עם מספר ההיתרים לתמ"א 38 בשטחה: 97 היתרים הונפקו בשנה שעברה, מהם 54 היתרים ניתנו למסלול חיזוק מבנים ו-43 למסלול הריסה ובנייה מחדש; במקום השני נמצאת הרצליה, שהנפיקה 90 היתרי בנייה (76 במסלול חיזוק ו-14 במסלול הריסה ובנייה); במקום השלישי, באופן מפתיע נמצאת אשדוד, שבה הוצאו בשנה שעברה 73 היתרי בנייה, כולם במסלול חיזוק מבנים; במקום הרביעי נמצאת חיפה עם 64 היתרי בנייה (43 במסלול חיזוק מבנים ו-21 במסלול הריסה ובנייה); במקום החמישי נמצאת ראשון לציון, שבה, כמו באשדוד, ההיתרים, 59 במספר, אושרו רק במסלול החיזוק.

מדוע תמ"א 38 נתקעה? במינהל התכנון מסבירים זאת בתיקונים חדשים לתמ"א, שמכונים תמ"א 38/3/א ותמ"א 38/4. התיקון הראשון מבין השניים מתייחס להגדלת זכויות הבנייה שיוקנו למסלול ההריסה והבנייה מחדש. תיקון זה, שכונה לפני שנה "פרשנות מרחיבה", נפסל על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ועל כן מנסים במינהל תכנון ובמועצה הארצית לתכנון ולבנייה לגבש תיקון לתמ"א. עד כה, שנה אחרי שהוחל בהכנת התיקון, הממשלה עדיין לא הגיעה להסכמות עם הרשויות המקומיות ופרויקטים רבים במסלול זה תקועים.

כך למשל, רמת גן שהיא מהערים הבולטות מבחינת הביקושים לתמ"א 38, היא אחת הסובלות הגדולות מהשינויים. אמנם בשנה שעברה הונפקו בעיר 71 היתרי בנייה במסלול ההריסה ובנייה מחדש, אולם חלק ניכר מהם היה תולדה של שנים קודמות. בסך הכל אושרו בשנה שעברה רק 49 בקשות להיתרי בנייה ו-40 בקשות לתמ"א 38/2 - המספר הגדול ביותר בישראל - נדחו.

בקשות שאושרו לתמ"א 38

ככל הנראה, חלק מאלה שתיכננו את תמ"א 38/2 נואשו מאטיות קידום התיקון השלישי, ושבו לעבוד לפי הנוסחה המקורית של התמ"א - של בנייה על הגג. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה במספר ההיתרים שאושרו בשנה שעברה לתמ"א חיזוק המבנים.

הגרסה הרביעית של תמ"א 38 היתה יוזמה של גלעד ארדן כשר פנים, והיא נועדה להגדיל את מספר המבנים הזכאים לעבור הליך של חיזוק, כך שיכלול את כל המבנים שהוקמו עד 1992. ההסבר שניתן לצורך תיקון זה היה שעד 1992 לא היו ממ"דים, ובמסגרת התמ"א הזאת ניתן יהיה לחזק את המבנים מפני טילים. גרסה זו יכולה להגדיל משמעותית את הפוטנציאל של תמ"א 38 בעתיד, אך היא אינה מסבירה את הקפאון הנוכחי. עוד הסבר שנותנים במינהל תכנון לבלימה של התמ"א הוא "מיצוי תקופתי של יישום התמ"א בשטח".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ