פשרה: 120 משפחות מגבעת עמל יקבלו פיצוי בשווי דירה ממוצעת בשכונה - כ-3.5 מיליון שקל

הסכם הפשרה שאושר ע"י השופטת מיכל אגמון-גונן מכיר אמנם בזכאות ההיסטורית לדירה של המשפחות שהתיישבו במקום עד 1961, אך דוחה את דרישתם של יותר מ-200 משפחות אחרות לדירות

רז סמולסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שכונת גבעת עמל, תל אביב
שכונת גבעת עמל, תל אביבצילום: אייל טואג

פשרה בסוגיית שכונת גבעת עמל שבצפון תל אביב: שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, אישרה את הסכם הפשרה, שקובע כי רק התושבים שהגיעו לגבעת עמל לפני 1961 יהיו זכאים לפיצוי בשווי של דירה ממוצעת בשכונה - כ-3.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים.

שניים מתושבי השכונה, מלכה אלפסי ויוסי כהן, הגישו תובענה ייצוגית, באמצעות עורכי הדין משה קריף וגולן קאשי, נגד רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב. הסכם הפשרה אמור לסיים את הסכסוך בין התושבים לבין היזמים, העירייה ורשות מקרקעי ישראל.

לפי ההסכם, האחראים לפיצוי התושבים יהיו היזמים, למרות שלא היו בעלי הקרקע במקור - לפי הזכויות היחסיות שלהם בקרקע (חברת אלעד מגורים של יצחק תשובה ומגדלי בראשית של משפחת כוזהינוף), עיריית תל אביב שמחזיקה ב-12% מהקרקע והמדינה, שאינה בעלת זכויות אך תשתתף ב-9% מהפיצויים.

שמאי מקרקעין יקבעו את גודלה ושווייה של דירה ממוצעת באזור וכל הנושאים באחריות לפיצוי יעבירו את הסכום שייקבע כפול 120 דירות – מספר המשפחות הזכאיות לפיצוי. כל משפחה שסבורה שהיא זכאית לפיצוי והתגוררה במקום ביום הקובע - שנת 1961 - תוכל לפנות לוועדה המקומית להוכיח כי התגוררה במקום ולהביא צו ירושה או אישור בית משפט לגבי העברת הזכויות בתוך המשפחה. כל משפחה שתמצא זכאית, תקבל על פי המסמכים שתגיש פיצוי בשווי דירה ממוצעת באזור.

מיכל אגמון גונן
השופטת מיכל אגמון גונןצילום: אוליבייה פיטוסי

השוטפת אגמון-גונן קבעה את התאריך לפי רצץ האירועים ההיסטורי. התושבים הראשונים הובאו לשכונה מדרום תל אביב כדי להגן עליהם במהלך מלחמת העצמאות. לאחר קום המדינה, הבטיח דוד בן גוריון ליישב את המשפחות בבתי קבע ובשנת 1961 התקבלה החלטה למכור חלק עיקרי מהקרקע לחברת ב.פ פיתוח, חברה בת של סולל בונה. ב-24 בפברואר 1961 נחתם ההסכם שבו הוכרה זכותם של תושבי גבעת עמל למגורים במקום.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בשלב זה התגוררו בגבעת עמל, ככל הנראה, 120-100 משפחות. רוב המשפחות הגיעו בזמן מלחמת העצמאות, אחרות הצטרפו אחרי המלחמה אך ההסכם עם ב.פ פיתוח לא הבחין בין המשפחות השונות. השופטת  אגמון-גונן הסבירה כי הסכם הפשרה מתקן את העוול ההיסטורי. לדבריה, אם ההסכם המקורי משנת 1961 היה מבוצע, כל אחת מהמשפחות שגרו במקום היתה מקבלת דירה בגבעת עמל.

אחרי חתימת ההסכם הגיעו משפחות רבות למקום ובמזכר פנימי של העירייה צוין כי מתגוררות בשכונה כ-350 משפחות, שזכותן בקרקע לא הוכרה במסגרת ההסכם עם ב.פ פיתוח. לכן, אגמון-גונן מצאה לנכון לא לפצות את המשפחות שהגיעו אחרי חתימת ההסכם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker