בעקבות המאבק הציבורי: העברת קרקעות במיליארדי שקלים לבעלי בתים פרטיים - תבוטל

מועצת מקרקעי ישראל, בראשות משה כחלון, צפויה לבטל בשבוע הבא את הטבת המיליארדים לעשירון העליון שהתקבלה בכהונתם של אורי אריאל ובנצי ליברמן

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
וילות במועצה המקומית פרדסיה
וילות במועצה המקומית פרדסיהצילום: דודו בכר

לאחר שנתיים וחצי של מאבק ציבורי ומשפטי, צפויה מועצת מקרקעי ישראל להחליט בישיבתה הקרובה בשבוע הבא על ביטול אחד הצעדים השנויים במחלוקת שאושרו על ידה בשנים האחרונות. מדובר בהחלטה שקיבלה המועצה לפני כשנתיים, על העברת בעלות ללא תמורה בקרקעות בתים פרטיים ובקרקעות המיועדות לתעסוקה — תוך ויתור על הכנסות בשווי מוערך של מיליארדי שקלים. מעיקר ההטבה אמורים היו ליהנות בעלי בתים פרטיים באזורים עירוניים או ביישובים קהילתיים, בעיקר במרכז הארץ, וכן בהרחבות ביישובים החקלאיים.

את ההחלטה על העברת הקרקעות ללא תמורה קיבלה המועצה ביוני 2014, בעת כהונתם של אורי אריאל כשר השיכון ויו"ר המועצה, יאיר לפיד כשר האוצר, ובנצי ליברמן כמנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). על פי ההחלטה, רמ"י היתה אמורה להעביר את הבעלות במגרשים לבנייה עצמית במגורים ("בנה ביתך") בשטח של עד 540 מ"ר ללא תמורה לידי החוכרים, וכך גם מגרשי תעסוקה בשטח של עד דונם. עוד כללה ההחלטה הטבות והנחות שהקלו על העברת הבעלויות בשטחים של עד 16 דונם בייעודי מגורים ותעסוקה לידי החוכרים.

להטבות גדולות במיוחד זכו חוכרי הקרקעות ביישובים שהוגדרו "יישובי עולים" (הגדרה אנכרוניסטית, שזה עשורים אינה קשורה לקליטת עלייה, וכוללת כמה מהיישובים היקרים בישראל, כמו פרדסיה ורמת השרון; נ"ב) — שם הוחכרו המגרשים תמורת תשלום של 11% מערך הקרקע. ההחלטה קבעה כי עבור תוספת של עוד כ–6% מערך הקרקע, הם יוכלו להעבירה לבעלותם — ולשלם במצטבר 17% מערכה בלבד.

מגזר נוסף שאמור היה לזכות בהטבת עתק היה מגזר חוכרי "בינוי בפועל" — חוכרים ששילמו לרמ"י דמי חכירה לא לפי שווי המגרש, אלא לפי החלק היחסי של זכויות הבנייה שבחרו לנצל.

בעת הדיון שבו אושרה ההחלטה, הציגו מנהל רמ"י לשעבר וסגניתו דאז, ליאורה טושינסקי, נתונים חלקיים לגבי היקפי אובדן ההכנסות הצפוי למדינה כתוצאה מהצעד — שלפיהם תאבד המדינה כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים בשנה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לטענת רמ"י באותה עת, מדובר היה במחיר שכדאי לשלם על מנת "למנוע חיכוך" בינה לאלפי החוכרים, שלא ייאלצו עוד להזדקק להסכמתה או לשלם לה על מנת לבצע פעולות בינוי או העברת בעלות.

שטח המגרש המצב הקיים לפי ההחלטה
שבוטלה
עד 280 מ"ר העברה ללא תמורה העברה ללא תמורה
281 מ"ר עד
540 מ"ר 4.5%-3% העברה ללא תמורה
541 מ"ר עד
דונם 9%-6% 4.5%-3%
דונם עד 16
דונם 12%-9% 12%-9%
ההטבה שבוטלה: עוד חצי דונם ללא תמורה
שיעורי התשלום משווי הקרקע בעבור העברת הבעלות

אלא שנתונים כספיים סותרים שהציגה קק"ל, שהתנגדה בחריפות לצעד, העלו תמונה שונה. לפי קק"ל, אובדן ההכנסות השנתי יהיה גבוה משמעותית מזה שהוצג למועצה, ויגיע לסכום של כ–7 מיליארד שקל, שבו יישאו בעלי הקרקע — המדינה וקק"ל. לאור נתונים אלה, הצעד הצטייר כהטבה אדירה ובלתי מוצדקת שמעניקה המדינה דווקא לשכבות המבוססות יותר בחברה, בסך מאות אלפי שקלים למשק בית.

אובדן הכנסות של 3.5 מיליארד שקל

כמה חודשים לאחר שהצעד אושר, עתרה האגודה לצדק חלוקתי לבג"ץ נגד המהלך, וטענה כי ההחלטה "מעניקה קרקע בחינם או בהנחות מפליגות ללא תשתית עובדתית הולמת, תוך פגיעה קשה בקופה הציבורית, בקניין הציבורי, בעקרונות של שוויון וצדק חלוקתי וניהול תקין של משאבי ציבור". עוד נטען כי "ההחלטה מיטיבה עם האוכלוסייה החזקה ביותר בחברה, ומעניקה לה מתנות יקרות ערך".

העותרים זכו להצלחה מהירה בהרבה משציפו, כשכבר בינואר 2015, בתשובתה לבג"ץ, הודיעה המדינה כי היא חוזרת בה מחלקים מהרפורמה, ובכלל זה מיישומה ב"יישובי העולים", וכן בקרקעות שנחכרו בשיטת "בינוי בפועל". בנובמבר 2015 התקיים דיון נוסף בעתירה, שם הודיעו נציגי המדינה כי בכוונת מועצת רמ"י לדון פעם נוספת במהלך, וזאת לאחר שתיעשה בדיקה משמעותית יותר לגבי משמעותו הכלכלית. בעקבות דברי המדינה החליטו השופטים לדחות את המשך הדיונים עד לאחר ביצוע הבחינה הכלכלית והדיון הנוסף במועצה.

בעקבות הדיונים, ובאיחור משמעותי, נעשתה ברמ"י עבודה כלכלית רצינית שבחנה את משמעות המהלך בכל הקשור לאובדן הכנסות המדינה, ואת היקף ההטבה שבה צפויים לזכות בעלי הבתים הפרטיים. תוצאות הבחינה, שערך כלכלן הרשות דוד מזרחי, היו כי גם בניכוי יישובי העולים — עדיין יהיה מדובר באובדן הכנסות מצטבר של 3.5 מיליארד שקל. לדבריו, גובה ההטבה עשוי להגיע ל–300 אלף שקל למשק בית. נתונים אלה ציננו משמעותית את ההתלהבות במועצת מקרקעי ישראל מהמהלך.

לכך יש להוסיף את העובדה כי היוזם המקורי של המהלך, בנצי ליברמן, סיים בפועל את תפקידו כבר בינואר 2015, וכי מחליפו בתפקיד, עדיאל שמרון, מעולם לא גילה התלהבות יתרה להמשך קידום הצעד, שאמור לפגוע בהכנסות רמ"י. גם כניסתו של שר האוצר משה כחלון לתפקיד יו"ר המועצה סייעה לקבור את המהלך — שכן הוא מחזיק בגישה חברתית, שרואה בחיוב עקרונות של צדק חלוקתי בתחום הדיור.

כעת צפוי הליך רכישת הבעלות בקרקעות הבתים הפרטיים לשוב לזה שהיה קיים לפני שהתקבלה החלטה 1370, כשהעברת הבעלות במגרשים בשטח של עד 280 מ"ר תועבר באופן אוטומטי וללא תמורה, כפי שנקבע ברפורמה המקורית, ואילו במגרשים ששטחם 281 עד 540 מ"ר, הבעלות תועבר בתמורה לתשלום שיבוצע לאורך ארבע שנים של 3% משווי הקרקע בשנה הראשונה, 3.5% משווי הקרקע בשנייה, 4% משווי הקרקע בשנה השלישית ו–4.5% משווי הקרקע בשנה הרביעית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker